פלישה המונית של צרצרים קניבליים פוגעת בחודש האחרון במדינת נבדה שבארצות הברית, כאשר העיירה אלקו מסתמנת כאחת הנפגעות העיקריות מהתופעה. עשרות אלפי ביצי צרצרים קניבליים, הנקראים גם צרצרים מורמונים, שקבורות בעומק של כסנטימטר באדמה - החלו לבקוע בסוף מאי ובתחילת יוני. במשך כמה שבועות ברציפות, היצורים האדומים פולשים לצפון נבדה וגורמים לכאוס של ממש.

מכת הצרצרים המורמונים שהפכה את החיים בנבדה לגיהינום

צרצר מורמוני בוגר יכול להגיע לאורך של קרוב ל-8 ס"מ, והם מסוגלים לאכול עשבים, פרחים, שיחים, חרקים אחרים - ואפילו את בני מינם. נחיל של הצרצרים מסוגל גם לזלול שדות תבואה תוך זמן קצר, ולגרום נזק רב לחקלאות. "הם פשוט מגעילים", סיפרה פרשס דרייק, תושבת העיר אלקו. "הם נראים כמו עכבישים גדולים והם מטילים את הצואה שלהם בכל מקום".

צרצרים מורמונים (צילום: AP)
"זה די מפחיד". הצרצרים המורמונים באחד הכבישים המהירים בנבדה|צילום: AP

החרקים האדומים הגדולים משאירים אחריהם סירחון נורא, הדומה לבשר חרוך, שמאלץ את התושבים לסתום את אפם בזמן שהם חולפים בסמוך. היצורים נצמדים לצמיגים ולסוליות הנעליים, וגופותיהם נמצאים בכל מקום. "זה כמעט כמו מגיפה תנ"כית", אמרה דנה דולן, שגדלה בעיירה בת 20 אלף בתושבים, לסוכנות הידיעות AP בשבוע שעבר.

תושבים ועובדים מנסים להתמודד עם הפלישה, והם משתמשים לשם כך במטאטאים, מפוחי עלים, מכונות שטיפה בלחץ ומחרשות שלג. אבל הצרצרים בורחים – וחוזרים כעבור זמן קצר. במדינה הוצבו שלטים המזהירים את הנהגים מפני החלקה בכבישים המהירים, משום שמדובר במקום בילוי פופולרי לחרקים, שלא יחשבו פעמיים לפני אכילת חבריהם המתים.

היצורים האדומים מכסים את הכבישים המהירים, שם הם נדרסים מתחת לגלגלי המכוניות החולפות, מה שיוצר מעין "כתם שמן". ג'רמיה מור, שרכבו החליק מהכביש לאחר מפגש עם הצרצרים, סיפר כי "חזרתי הביתה, וכשהגעתי מעבר לפינה נסעתי קצת מהר מדי - ומצאתי את עצמי בתעלה מלאה במים. זה היה די מפחיד".

אחד מבתי החולים באזור שכר ארבעה עובדים זמניים במשרה חלקית שתפקידם העיקרי הוא לנקות את הצרצרים למספיק זמן כדי שהמטופלים יוכלו להיכנס לבניין. הקבוצה קראה לעצמה "סיירת הצרצרים". לפני ש"סיירת הצרצרים" נכנסה לתפקידה, עובדים אחרים בבית החולים נאלצו לבצע את העבודה הזו.

צרצרים מורמונים (צילום: AP)
"הם בקעו מאוחר יותר השנה". צרצרים מורמונים בנבדה|צילום: AP

התפרצויות של צרצרים מורמונים נרשמו לאורך ההיסטוריה ברחבי מערב ארה"ב - מנבדה ומונטנה ועד איידהו, יוטה ואורגון. יש תיעוד של פלישות צרצרים החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. לפי תושבים באזור, החרקים קיבלו את שמם משום שנהגו להרוס יבולים שנשתלו על ידי המתיישבים המורמונים באזור, שעברו בעקבות זאת לעמק סולט לייק שביוטה. "המורמונים התפללו להקלה, וזו הגיעה בצורה של שחפים. שחפים אכלו את הצרצרים...זו גם הסיבה שהם ציפור הרשמית של מדינת יוטה".

במדינת אורגון הסמוכה, מחוקקים הקצו בשנים האחרונות מיליוני דולרים כדי להעריך את הבעיה ולהקים תוכנית "דיכוי" לצרצרים והחגבים המורמונים. הצרצר המורמוני הוא למעשה לא צרצר אמיתי אלא חרגול עם מגן. הם חסרי יכולת תעופה, אבל הם מטיילים יחד ב"להקות" שיכולות לנוע יחד במשך מאות דונמים. עם זאת, הפלישה לעיירה אלקו השנה אינה חסרת תקדים בשל גודלה, אלא בשל העיתוי שלה.

צרצרים מורמונים (צילום: FRANCK FIFE, getty images)
הצרצרים נדרסים על הכביש, ואז מגיעים צרצרים כדי לאכול אותם - ונדרסים בעצמם|צילום: FRANCK FIFE, getty images

האנטומולוג הוותיק של המדינה ג'ף נייט הסביר כי "הצרצרים בקעו מאוחר יותר מהלידה הרגילה שלהם באביב". לדבריו, "אביב גשום במיוחד וחורף עמוס בשלג בצפון נבדה גרם לדחיית ההגעה שלהם". בכל אביב, או קיץ במקרה הזה, הצרצרים שנולדו באותה שנה מזדווגים ומטילים דור חדש של ביצים באדמה. הביצים האלה אמורות לבקוע באביב הבא, אבל חלקן ישכבו רדומות באדמה עד 11 שנים. הביצים יכולות להישאר בעפר במשך שנים עד שמגיעה בצורת, מה שגורם לביצים המנומנמות לבקוע בבת אחת - ואז המחזור חוזר על עצמו.

במהלך כמעט 40 שנות עבודתו במחלקת החקלאות של נבדה, נייט נזכר בארבע פלישות. "הפלישה בתחילת שנות ה-2000 היתה מרשימה ביותר בעיניי, בהסתכלות על ההיקף הכללי שלה". הוא זוכר פעם אחת שבה נסע מהעיר רינו ליוטה בכביש המהיר ​​והיה מוקף בנחיל אדום כמעט לאורך כל הנסיעה. הפלישה הנוכחית צפויה להימשך עד לסוף חודש אוגוסט, לצערם של התושבים.