בשנים האחרונות מתרבים מקרי השיטפונות וההצפות בישראל כתוצאה מעלייה במספר אירועי הגשם החריגים, בעקבות משבר האקלים. ע"פ דו"ח מבקר המדינה משנת 2021, הרשויות המקומיות אינן מוכנות מספיק לאירועי שיטפונות חמורים ותשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי קיצון. בקק"ל מזהירים מפני אובדן היערות והשטחים הפתוחים בישראל: "השיטפון הבא יהיה קטלני במיוחד".
"תהליך הפיתוח האינטנסיבי של הרחבת ישובים, גורם לאובדן יערות ושטחים פתוחים", מסבירה עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון במרחב מרכז בקק"ל, "תופעה זו מעצימה את הסכנה מנזקי שיטפונות וסחף קרקע. היערות הם 'כיפת הברזל' שלנו, הם יכולים למנוע הצפות, לסייע בשימור קרקע ולמנוע פגיעה בתשתיות ורכוש".
על פי התחזיות של השירות המטאורולוגי, מספר ימי גשם יצטמצמו ב-20 השנה הקרובות, לעומת עוצמת הגשם שתגבר. על כן, העוצמה והנזקים של שיטפונות מהווים סכנה אמיתית. "מיתון השיטפונות היא ללא ספק סיבה חשובה לשמור ולהגן על היערות ועל השטחים הפתוחים במרחב העירוני", אומרת נוי.
"שמירה על היער ועידוד התחדשות טבעית ונטיעות של עצים חדשים, יכולים לשמש כלי לעיכוב הנגר - ובכך צמצום או מניעה של חלק מנזקי השיטפונות. היער מווסת שיטפונות ובמקום שיש יער רוב הגשם מחלחל לקרקע ואז לא נוצרות הצפות במורד אגן הניקוז שבו נמצאות רוב הערים הגדולות. הוא גם עוזר בשימור נגר ומניעת סחף, מונע הצפת תשתיות ולפעמים אפילו פגיעה בנפש ורכוש. דבר נוסף וחשוב לא פחות, היער גם מווסת זיהום אוויר והוא מהווה חיץ שקולט חלקיקים ומהאוויר ומזהמים וסופג לתוכו חלק מהם - ובכך משפר את איכות האוויר".
"מי שיטפונות עלולים לגרום לזיהומים קשים ולמחלות"
"אסונות טבע מופיעים בפתאומיות ואינם ניתנים למניעה", אומר ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ומומחה לניהול מצבי חירום, "ברגע שהסכנה העיקרית חולפת, צוותי הניקוי והשיקום נכנסים לפעולה והם נמצאים בסכנה בריאותית חמורה. בכדי להתמודד עם הסכנות, על הרשות ועל המנהלים במקומות העבודה לנהל את הסיכונים ולפעול למזעורם בכדי למנוע את הפגיעה בצוותי הניקוי והשיקום".
"שינויי האקלים משפיעים על ההיערכות לסיכונים כתוצאה מאירוע סביבתי, עלינו להיערך בכל רגע לניהול הסיכונים מיד עם התחלת האירוע הפתאומי, תוך כדי ובסיומו עד להחזרה לשגרה. אירוע פתאומי תמיד יפתיע אותנו ועל כן אנו נדרשים להיערך ולהיות מוכנים לפעולת מזעור הנזקים ומזעור חשיפת צוותי החילוץ והסיוע לשמירה על בטיחותם ובריאותם התעסוקתית".
"בעת שיטפון צוותי הניקוי והשיקום עלולים להיחשף לסכנות נשימתיות הנגרמות מהשתחררות והצטברות של חומרים וגזים רעילים בחללים פתוחים או מוקפים. בנוסף, מי שיטפונות מזוהמים לרוב בביוב או בשפכים תעשייתיים ובמזהמים אחרים שיכולים לגרום לזיהומים קשים ולמחלות. בעת שיטפון יש לקחת בחשבון כי העובדים עלולים להיחשף לעוד סכנות בסביבה. על מנהל האירוע לוודא שכל העובדים משתמשים בציוד מגן אישי, באמצעי הגנה הנדרשים למזעור הפגיעה כמו חשיפה לקווי חשמל חיים בעת שיטפון, היפגעות משימוש ותפעול לקוי ולא מקצועי של גנרטורים ניידים, מסורים וסולמות".
נורית דאבוש, ראש תכנית ההתמחות בחוסן לאומי וארגוני בקריה האקדמית אונו: "העלייה בכמות השיטפונות מביאה עימה חובה ניהולית לגיבוש תוכנית עבודה בחירום. ארגון שלא יכין את עצמו ליום של המבול, עלול שלא לשרוד אותו ולמצוא את עצמו בקריסה כלכלית ואפילו בסכנת חיים של ממש לעשרות מעובדיו".