לך תתרגל איתה: אם מצאתם את עצמכם דורכים על לגו ברגליים יחפות, נתקעים עם הזרת בשידה או מפספסים את האוטובוס רגע לפני שאתם מגיעים לתחנה, ככל הנראה שחררתם איזו מילת גנאי לאוויר. אנחנו הישראליות והישראלים אכן מקללים הרבה יותר מאחרים, אבל מתברר שיש לפעולה היום-יומית הזו הרבה מאוד במשותף לאנשים מתרבויות אחרות מסביב לעולם.
יש דמיון בצלילי קללות במגוון רחב של שפות שלא קשורות זו לזו - כך קובע מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת Royal Holloway בלונדון על ידי החוקרת הישראלית ד"ר שירי לב ארי. "זה היה רעיון של השותף שלי ראיין מק'קיי - הוא הרגיש שיש מסביבו הרבה קללות וחשב שיש דפוסים של צלילים מסוימים שיותר נפוצים. הוא שמע אותי מדברת על על המחקר שלי שעוסק ברעיון שהצלילים של מילים קשורים למשמעות שלהם - וחשבנו שזה מגניב לעשות יחד מחקר".
התוצאות היו מהפנטות: החוקרים בחנו עשרות שפות שונות ומצאו היבטים דומים מאוד דווקא בקללות. "היו לנו עברית, הונגרית, קוריאנית - שפות שלא קשורות אחת לשנייה. אבל אם מסתכלים ומשווים את הצלילים בקללות - אז יש דברים דומים", מספרת ל-N12 לב ארי. לפי ממצאי המחקר, בעוד קללות באנגלית יכילו בדרך כלל צלילים כמו P, T או K, אבל כשמסתכלים מנקודת מבט בינלאומית, אז קללות בחלק ניכר מהשפות לא יכילו צלילים כמו W, R, L או Y. "הצלילים האלה נעדרים בקללות לעומת שאר השפה. היינו מצפים לראות אותם יותר, אבל בקללות הם מופיעים פחות - ומוצאים אותם בקללות פחות מאשר במילים אחרות".
מעבר לאיסוף של קללות מרחבי העולם והניתוח שלהן, לב ארי ומק'קיי הציגו לנבדקים שלהם צמדים של מילים וביקשו מהם להגיד איזו מילה מהצמד נשמעת יותר כמו קללה. "יצרנו מילים שנשמעות כמו מילים אמיתיות אבל החלפנו את הצלילים", היא מספרת. כך הם ביקשו להבין אם ניתן "לנטרל" קללות: "הרעיון הוא שמחליפים צליל במילה ואז פתאום זה נהיה מנומס". כך למשל ניתן למצוא "קללות" כמו "בן יונה" או "מזורגג" בעברית, "פורקינג" או "שוט" באנגלית או "בלין" ברוסית - מספיק להחליף צליל אחד כדי ליצור מילת גנאי.
מעבר להיבט הלשוני, לאמירה של מילות גנאי יש גם היבט פיזיולוגי משותף. "אדם שמקלל, זה נותן לו שחרור אמוציונלי", אומר ל-N12 ד"ר אייל כהן, פסיכולוג קליני ומרצה לפסיכולוגיה התפתחותית באקדמית תל אביב-יפו. הוא מציין שהתופעה הזו נפוצה יותר בישראל: "אם מסתכלים על אירופה, אז ישראלים זה עם שיותר מזכיר את האיטלקים. זה עם חם יותר - לטוב ולרע, אפשר לחמם אבל גם לשרוף".
עם זאת, כהן אומר שאם מקללים יותר מידי - אז הדבר הופך לא יעיל: "צריך לזכור את המידה הזו, מתי זה אוורור ודרך לבטא את הכאב הפיזי במילים, כך שזה פחות כואב פיזית - ואז למשל אפשר לשבור קרש עץ יותר בקלות עם שחרור קולי אולי אפילו חייתי. אבל זה צריך להיות במידה כזו שזה לא עובר את הגבול, וזה לא יהיה משהו שיכול לפגוע בדימוי העצמי, כמו לזרוק קללות באוויר של מישהו שחתך אותנו בכביש או משהו שעשינו לא טוב בעבודה".
"רואים את זה לאחרונה בכבישים, ולצערנו זו אלימות שיוצאת משליטה. רגע לפני שמרביצים - אז מרביצים על ידי מילים באופן סימבולי. חשוב שאנשים שחיים עם אנשים שמקללים ומתנהגים באלימות פיזית יידעו שזה לא צריך להיות ככה. יש מקום לפנות לעזרה כשזה עובר את הגבול וקורה על בסיס יומי, במעין התפרצויות זעם של קללות. זה לא המצב הנורמטיבי, בטח שלא כחלק משגרה, וצריך לפנות לעזרה", מדגיש כהן.
ניתן לחייג 118 - מוקד חירום של משרד העבודה והרווחה.