ממצאי הניטור הלאומי לשנת 2021 שערך המשרד להגנת הסביבה באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת מעלים תמונה מדאיגה המצביעה על הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה גם כך של מפרץ אילת. "הממצאים מראים כי למרות שים סוף הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל, ובנוסף לאלה, ניכרים בדוח גם השינויים שעוברת המערכת הימית בשל משבר האקלים״, מציינת פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ויו"ר הוועד המנהל של תוכנית הניטור.
בחודש מארס 2020 התמודדה העיר אילת עם סערה חריגה בעוצמתה שהובילה לשבירת חלק מהאלמוגים וכיסויים בחול וכן לסחף פסולת חוף וחלקי תשתיות. הסערה גרמה לאובדן של בין 6% ל-22% מכיסוי האלמוגים בשונית. בסיכום השנה שלאחר הסערה עולה כי לא רק שהשונית לא השתקמה, אלא נמצאה ירידה של כ-5% נוספים בכיסוי האלמוגים. מממצאי הניטור עולה כי תוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום – כשברקע יש חשש לפגיעה נוספת בערכי הטבע כתוצאה מפעילות הבנייה לחופי הים, עבודות אשר מקשות עוד יותר על שיקומה של השונית.
הטמפטורות ממשיכות לעלות
מגמה מדאיגה נוספת שעולה מהדוח היא המשך העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, עלייה שקורית בקצב ממוצע של כ-0.045 מעלות צלזיוס לשנה - קצב גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC (הפאנל הבין ממשלתי של האו״ם לשינויי אקלים).
שנת 2021 היא התשיעית ללא ערבוב עמוק במפרץ. "ערבוב עמוק הוא תהליך שקורה אחת לכמה שנים, שבו המים העליונים מתקררים בחורף ושוקעים למטה והמים העמוקים, שבהם הצטברו נוטריינטים (חנקן וזרחן) עולים לפני השטח״, מסביר ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. ״חלק מהנוטריינטים נצרכים על-ידי אצות באביב, מה שמעלה את עכירות מי הים ומקשה על האלמוגים לבצע פוטוסינתזה. שארית הנוטריינטים ממשיכים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, וכך מתנקה המפרץ מעודפי נוטריינטים. בעבר התרחש ערבוב עמוק בתדירות של אחת ל-3-4 שנים״.
ד״ר צוראל, שהוא גם חבר הוועד המנהל של תוכנית הניטור מציין כי ככל שעובר יותר זמן ללא ערבוב עמוק, כך מצטברים יותר נוטריינטים במים העמוקים, מה שגורם לעכירות גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר. ״בחורף 2022 התרחש ערבוב עמוק, שהתבטא בפריחת אצות, בעכירות גבוהה ובקצף דביק על פני המים בחודשי מאי-יולי. עליית נוטריינטים שהצטברו במשך עשור אל פני השטח מקשה גם היא על השונית להשתקם מנזקי סערת 2020".
ירידה במספר קיפודי הים
"ממצאי הניטור מדאיגים. הם מצביעים על המשך הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. השונית באילת היא לא רק מוקד המשיכה העיקרי של העיר אילת, אלא גם אוצר טבע בעל חשיבות עולמית, ובאחריות כלל הגורמים לשמור עליה. אי אפשר להשאיר נכס כל כך נדיר ושברירי בניהול מקומי בלבד. צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של משרדי הממשלה בשמירה על המפרץ אל מול איומים, שהמקור של הרבה מהם הוא מקומי״, ציינה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
פגיעה חמורה נוספת נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ אילת. כך, נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004, כשהחל הניטור. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. ממצא נוסף שמעלה הדוח הוא כי לא ניתן עוד לצפות בעשב ים בעומק של כ-10 מטרים. היעלמות עשב הים בעומק זה, מהווה פגיעה אנושה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי החוליות. כמו-כן, כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפתה עם עיוות בשלד הגירני, שלא התרחש בעבר.
אחת מהמלצות הדוח, שהוגש לוועד המנהל של תוכנית הניטור שמממן המשרד להגנת הסביבה, היא שלאור גורמי העקה הגלובליים שצפויים להתגבר בשל שינויי האקלים, יש למנוע הצטברות גורמי עקה מקומיים. ההמלצה מבוססת על ההבנה לפיה מערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות עליה במקביל. ״הממצאים מחזקים את הצורך בהמשך אימוץ מדיניות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת' שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה וכן בהפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית – דבר שיסייע לשפר משמעותית את המערכת הימית כך שתצלח גם את אתגרי משבר האקלים״, אמרה השרה זנדברג.
״הפיתוח באילת המתבצע בימים אלה, ובמיוחד לאורך חופיה, צריך להיעשות בצורה רגישה יותר מכפי שנעשה כיום. עבודות הפיתוח המתקיימות כיום בחופי אילת מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית". פרופ׳ קרונפלד שור הוסיפה: ״מדובר במערכת רגישה וחשובה, ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע את המשך הפגיעה בה".