קבוצת מדענים מאוניברסיטת ייל הצליחה להחזיר את הדופק לגופם של חזירים ששכבו מתים במעבדה במשך שעה. דם כבר לא זרם בעורקיהם, ליבם נדם, המוח לא פעל; תמיסה מיוחדת שפמפמו לגופם המדענים היא שחוללה את השינוי. מה שקרה בהמשך מעלה תהיות לגבי ההפרדה המוחלטת, כפי שאנחנו מכירים אותה - בין החיים למוות. אומנם החזירים עצמם לא היו בהכרה, אבל התאים שלהם התעוררו לחיים. תמיסת ה-OrganEx הביאה את ליבם לפעום, ודם שוב זרם. תאים בלב, בכבד, בכליות במוח ובאיברים נוספים הפכו פעילים שוב, וגופם של החזירים לא התקשה כפי שקורה בדרך כלל.
חזירים אחרים שהיו בקבוצת הבקרה טופלו באמצעות מכונת אקמו, והמכונה פמפמה את הדם שלהם. לעומת קבוצת הניסוי, החזירים האלו כן עברו את תהליך צפידת המוות (התקשחות), איבריהם התנפחו וניזוקו, כלי הדם שלהם צנחו, ודם התאסף ברקמות תת עוריות וגרם להופעת כתמים סגולים אופייניים על גבם.
תוצאות הניסוי שלהם דווחו כחלק ממחקר שהוגש לכתב העת Nature ופורסם בשבוע שעבר. החוקרים מספרים שהם רוצים יום אחד להיות מסוגלים להגדיל את מספר האיברים שניתן יהיה לתרום לאחר המוות, בזכות היכולת שלהם להאריך את חיי האיברים, גם לאחר המוות, כפי שעשו אצל החזירים. הם מקווים שהטכנולוגיה שלהם תשמש להציל איברים אחרי אירועים רפואיים ולמנוע נזק חמור ללב אחרי התקף לב, או למנוע הרס תאי מוח קבוע אחרי שבץ.
קבוצת המדענים בהובלתו של ד"ר ננאד ססטאן, פרופסור למדעי המוח, לרפואה השוואתית ולגנטיקה בבית הספר לרפואה של ייל, היו המומים מהממצאים לפיהם הצליחו במשימת החייאת תאים. "לא ידענו למה לצפות", אמר ד"ר דיוויד אנדרייביץ', מדען מוח ומבין כותבי המאמר, לניו יורק טיימס. "כל מה שהצלחנו לחדש היה מדהים עבורנו".
שאלת תרומת האיברים
מומחים מסבירים כי מדובר רק בציד ראשון וכי הטכנולוגיה עדיין רחוקה מאוד משימוש בבני אדם. עם זאת חשיבותם של הממצאים היא רבה. מעבר להחייאת האיברים, הם פותחים חלון להמשיך ולחקור את האפשרות של צורות מוות אחרות, אולי אפילו כאלה שהן הפיכות.
עבודת הצוות מייל החלה לפני כמה שנים, אז הצליחו להחיות באופן דומה מוח של חזירים מתים מבית מטבחיים. 4 שעות לאחר המוות הוחדרה התמיסה BrainEx, ונראה היה שניתן להחיות את תאי המוח, שהיו אמורים להיות מתים. זה מה שהוביל אותם למשימה השאפתנית של החייאת כל תאי הגוף; משימה שבה במידה רבה הם הצליחו במחקר האחרון. תמיסת ה-OrganEx הכילה חומרים מזינים, תרופות אנטי-דלקתיות, תרופות למניעת מות תאים, חוסמי עצבים (המדכאים פעילות נירונים ומונעים חזרה להכרה), והמוגלובין מלאכותי מעורבב בדמו של כל חזיר וחזיר בנפרד.
כאשר טיפלו בחזירים המתים, החוקרים נקטו אמצעי זהירות כדי לוודא שהחיות לא יסבלו. החזירים הורדמו לפני שהרגו אותם על ידי עצירת ליבם, וההרדמה העמוקה נמשכה לאורך כל הניסוי. בנוסף, חוסמי העצבים בתמיסת OrganEx הבטיחו שהמוח לא יהיה פעיל. החוקרים גם קיררו את החיות כדי להאט תגובות כימיות. תאי מוח בודדים היו חיים, אך לא הייתה אינדיקציה לפעילות עצבית גלובלית מאורגנת כלשהי במוח.
במהלך הניסוי, נתקלו המדענים בממצא אחד שהדהים אותם. החזירים שטופלו ב-OrganEx טלטלו את ראשם כאשר החוקרים הזריקו להם חומר ניגוד יודי, לצורך הדמיי (החומר מאפשר הבלטה של הרקמות השונות בצילומים). החוקרים הדגיש כי בעוד שהסיבה לתנועה לא הייתה ידועה, אין אינדיקציה כלשהי שהמוח היה מעורב בה.
אוניברסיטת ייל הגישה בקשה לפטנט על הטכנולוגיה. ד"ר סבטאן מציין כי השלב הבא הוא בחינה של האיברים, שנועדה לבדוק אם הם מתפקדים כראוי ויכולים להיות מושתלים בהצלחה. אחר כך, החוקרים מקווים לבדוק האם השיטה יכולה לתקן לב או מוח שכבר נפגעו.