תעלומה בת 4,500 שנים הולכת ומתבהרת: מתחם הפירמידות בגיזה נחשב לאחד האתרים המרהיבים והמפורסמים בעולם, ובו מבני ענק המתנשאים לגובה רב, שנבנו לפני אלפי שנים בתנאים קשים ובטכניקות פרימיטיביות. על פי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, ערוץ של נהר הנילוס - שהתייבש לאחר מכן - שימש את המצרים להעביר את גושי הסלע הענקיים שבעזרתן נבנו הפירמידות. "בניית הפירמידות כאן הייתה בלתי אפשרית לולא יובל זה של הנילוס", אמרה האדר שיישה, שהייתה חלק מרכזי במחקר.
במחקר, שהתפרסם בשבוע שעבר, סקרו חוקרים צרפתיים, מצרים וסינים את האזור שבו נבנו הפירמידות וגילו כי פלג ח'ופו של הנילוס זרם קרוב מאוד לגיזה, כך שהיה יכול לשאת את האבנים הכבדות. החוקרים בדקו גרגרי אבקה מאובנים שנמצאו באזור המתחם שנקרא על שמו של פרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת הרביעית של הממלכה. החוקרים נתנו כדוגמה את הפירמידה הגדולה שנבנתה להנצחתו של פרעה ח'ופו. היא חלשה על שטח של 48 דונם והגיעה לגובה של 146 מטרים. על מנת להשלים את בנייתה נדרשו הפועלים להעביר 2.3 מיליון אבני סיד וגושי גרניט במשקל ממוצע של שתי טונות כל אחת.
האבקה שנסקרה הייתה ברובה של עשבים פורחים, בדומה לאלו שצומחים גם היום בנילוס. עוד מצאו החוקרים עדויות לצמחי ביצה שגדלים בשולי אגמים. לדבריהם זה מצביע על כך שמפלס המים בפלג ח'ופו נשאר גבוה לאורך שנים רבות. בתקופת שלטונו של המלך תות ענח' אמון המפורסם החל לרדת מפלס המים והצמחייה הפכה לדלילה יותר. באזור נתגלו לאורך השנים עצמות ושיניים של מומיות, מה שמאשש את הטענה שהמקום התייבש. החוקרים סקרו מחקרי עבר ושילבו את תוצאותיהם עם הממצאים של בדיקת המאובנים שאספו וכך הצליחו לשחזר את זרימת הנילוס במקום. הם גילו שמפלס המים היה גבוה מספיק בשביל להגיע כמעט עד לגיזה.
ראשיתו של המחקר עוד בשנת 2013, בעקבות חלקי פפירוס שנמצאו בנמל עתיק בחופי ים סוף. המגילות שנמצאו מתארות את מאמצו של אדם בשם מרר ושל אנשיו לשנע את אבני הסיד במעלה הנילוס, כדי ליצור חיפוי לפירמידה הגדולה.
גיזה היא בירת המחוז הקרוי על שמה בצפון מצרים, הממוקמת בגדה המערבית של נהר הנילוס כ-20 קילומטרים מדרום-מערב למרכז קהיר. סמוך לעיר, על רמת גיזה, נמצא מתחם הפירמידות ובו יש פירמידות ומקדשים רבים ובהם גם הספינקס הגדול של גיזה והפירמידה הגדולה של גיזה, העתיקה שבשבעת פלאי תבל.