בסוף החודש שעבר פשטה משטרת גרמניה על משרדי חברת ניהול הנכסים DWS ועל משרדי דויטשה בנק, בעלת המניות העיקרית בה. לפי העיתון הכלכלי הגרמני Handelsblatt, הפשיטה נעשתה כחלק מחקירה בעקבות חשד לפיו בעוד שהחברה דיווחה על השקעות אקולוגיות, כאלה שתורמת באופן כזה או אחר לאיכות הסביבה, בפועל – לא נעשו כאלה. לפחות לא באופן שתואם את הדיווח.

מדובר בצעד תקדימי, נגד מה שמוגדר כ-"גרינווש פיננסי"; הגדרת השקעות מתחומים שונים, כולל תשתיות והון, כידידותיות-לסביבה, למרות שאין להן קשר לתחום. מעבר להגדרה הלא מדויקת, הבעיה היא כי ההשקעות הן כלי עבור החברה לשווק את עצמה כירוקה, ולמשוך משקיעים. זוהי דרך שהוכיחה עצמה יעילה בקבלת סכומים הולכים וגוברים מצד קרנות וחברות גלובליות המתהדרות בסיוע למאבק בשינויי האקלים.

למה זה מתאפשר ומה עושים נגד זה?

נכון להיום, הרשויות הפיננסיות לא בוחנות מקרוב את אמיתות ההצהרות, אבל מתגבשת ההבנה כי לא ניתן להסתפק בדוחות ה-ESG  (סביבה, חברה וממשל תאגידי) אשר במסגרתם מציגות החברות פעילות למען הסביבה, בין היתר.

לא תמיד דוחות שאינם מדויקים מעידים על כוונה להונות, "לעיתים הדוחות פשוט מהווים שורה של פעולות שנועדו להיטיב עם הסביבה מתוך כוונה אמתית, אבל בהיעדר הבקרה, לא בטוח שאפילו הן תורמות בפועל לסביבה", מסביר יובל לסטר, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, "אבל כך או כך, ברור שצריך לבחון ולמדוד את ההשקעות, ולראות אם ועד כמה הן בהלימה עם ערכים סביבתיים, אם אנחנו נותנים להם את התואר שאומר שכן". כאן נכנסים לתפקידם גופים בינלאומיים וממשלות, שמנסות להגדיר סט של מאפיינים ודרכים לבחינה, שיסייעו לוודא עד כמה ירוקה השקעה המתיימרת להיקרא אקולוגית.

יובל לסטר, סמנכ
יובל לסטר, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה|צילום: המשרד להגנת הסביבה

בגלזגו ניתנה התחייבות המדינות לפיה כ-40% מסך כל ההשקעה בתשתיות (בערך 120 טריליון דולרים), תועבר להגשמת מטרות אקלימיות. השלב הבא אם כן, הוא להבין מהי בכלל השקעה שתורמת לאקלים. לפי לסטר, נדרשת לא רק אמינות של חברות ההשקעות, אלא גם הגדרה נכונה שלא תביר ל'גרינווש בלי כוונה'. "זה מה שהביא לעבודה באיחוד האירופי סביב טקסונומיה שתפקידה לסווג כ-140 פעולות כלכליות על פי מידת תרומתן לסביבה". בשלב זה עדיין לא הגיעו להגדרת פעולות מזיקות לסביבה, והסיווג הוא דיכוטומי – מה שתורם לסביבה כיום נצבע בירוק במסמכים רשמיים של האיחוד; בעתיד מה שמזיק לסביבה ייצבע באדום.

כיום טקסונומיה כזו קיימת כאמור באיחוד האירופי, בסין, בהולנד ביפן, ובמערכת החוקית הפנימית של צרפת. מדינות שניות בתהליכי גיבוש של טקסונומיה הן קנדה, אנגליה דרום אפריקה ומקסיקו, בין היתר. "השלב הראשון כחלק מהחקיקה האירופית היא חובת הגילוי של החברות חשיפה של טיב ההשקעות), בשלב השני יהיו חייבות החברות להסביר כיצד הן מתכוונות להפוך את ההשקעות האדומות שלהן לירוקות, כדי לתרום לעמידה ביעדים של איפוס פליטת גזי החממה עד 2050, והשלב השלישי יהיה זו בו יחויבו החברות לפעול מתוך מחשבה ירוקה, אם לא זה כבר יהפוך אותן להשקעה בסיכון גבוה, עם פחות יציבות", מסביר לסטר.

ועידת האקלים בפריז  (צילום: רויטרס)
ועידת האקלים בפריז |צילום: רויטרס

המקל, כחלק מדינמית מקל וגז במקרה הזה, הוא הפיכת החברה למסוכנת להשקעה בעיניו של המשקיע; עלות גיוס הכספים תהיה גבוהה, מה שיהפוך אותן להרבה פחות כלכליות, וזה הולך בניגוד לדנ"א של כל חברה". זהו תמריץ כלכלי שמאמינים באיחוד האירופי ובעולם כי יצליח לשנות מהותית את התנהלות החברות במשק.

עם כל הרצון הטוב, מדובר בתהליך ארוך טווח, שיידרש אורך רוח כדי לבחון את תוצאותיו בשטח, ולבדוק האם באמת יתרום במאבק במשבר האקלים. אבל, האם המשטר החדש המתהווה באיחוד האירופי הוא בכלל בעל היתכנות כלכלית, והאם איננו פוגע ברווחיות החברות אשר יושמו תחתיו? "זו שאלה שעולה שוב ושוב, והתשובה עליה היא מורכבת. מצד אחד מובן שיש כאן חשיבות לקונצנזוס שאמור להיות מושג בסופו של דבר ברמה הגלובלית. לא יתכן שרק חלק מהחברות באזורים מסוימים יהיו נתונות לדרישות כאלה. אבל אנחנו רואים שיש הבנה הגלובלית, ויש רצון של כל המדינות לקחת חלק בהשקה ירוקה כזו. זה בדיוק מה שקרה בגלזגו עם ההתחייבות להשקיע כמחצית ממה שיעבירו לפיתוח תשתיות – במטרות ירוקות".

צעירים בהפגנת אקלים, מלבורן (צילום: Reuters)
צעירים בהפגנת אקלים, מלבורן|צילום: Reuters

אולם, לצד העובדה שחוסר סימטריה היא מצב ששואפים להימנע ממנו, מסביר לסטר כי עצם המחשבה שחברות שיושמו תחת המשטר החדש עלולות להפסיד – היא מוטעית מבסיסה. "לפי כל המחקרים שאנחנו מכירים, כולל אחד שנערך בארץ, אנחנו יודעים שהגבלות מהסוג הזה כלל לא אמורות להשפיע על צמיחה של חברות. יש דווקא הבנה הולכת וגוברת, כי השקעה בדלקים פוסיליים הולכת ומאבדת מכדאיותה הכלכלית". כפי שמקפיד לצייןלסרט, לא ניתן לנתק את המודעות המלחלחת הזו בעניין נושאים סביבתיים ממאמצים הרגולטוריים שנעשים, וגם מהמסגור התקשורתי של סוגיות סביבתיות בהקשר הכלכלי בעשור האחרון.

עמליה אדלר וקסמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת תחום ה-ESG בטבע, תהיה הראשונה להעיד כי אין אימוצה של אג'נדה ירוקה ומטיבה עם הסביבה מהווה ניגוד לחתירה למקסם רווחים. "הייעוד של טבע הוא להביא תרופות במחירים נגישים, לכן, כבר כחלק מהפורטפוליו שלנו, ומהעובדה שאנחנו מוכוונים להנגיש תרופות – העסק שלנו מקדם חיסכון. אני באופן אישי רואה את טבע כ'חברת ESG' במהותה ובייעודה, מה שאומר ש-ESG הוא ממש לא בהכרח מאפיין המתנגש עם רווחיות", מסבירה אדלר וקסמן.

עמליה אדלר וקסמן סמנכ״לית בכירה ומנהלת תחום ה-ESG  (צילום: סיון פרג')
עמליה אדלר וקסמן סמנכ״לית בכירה ומנהלת תחום ה-ESG בטבע|צילום: סיון פרג'

"מאחורי ההתנהלות האחראית כלפי הסביבה יש מתודולוגיה שלמה שאמורה למנוע גרינוואש, וכחלק מזה כל חברה אמורה לבחון מהם בכלל נושאי ה-ESG הרלוונטיים לה. במקרה שלנו בטבע מדובר בצמצום פליטת גזי חממה, בניהול הפסולת הפרמצבטית, בשימוש במים, וגם בניהול נכון של עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה". אבל, מודה אדלר וקסמן, היעדר סטנדרטיזציה בתחום מקשה על היישום הנכון.

"מה שקורה באירופה מבורך, אבל מדובר עדיין רק בסטנדרטים של דיווח, עדיין לא עיסוק עמוק בערכים ובייעדים". בתור האישה שאמונה על התחום באחת מהחברות הישראליות המצליחות בעולם, היא מקבלת בברכה מעורבות ממשלתית בתחום, אבל לא מסתפקת בכך. "חשוב שתהיה סטנדרטיזציה, שתביא להאחדה בין מדינות שונות וחברות שונות, ואנחנו מאמינים שהתנהלות נכונה דווקא משפיעה לטובה גם על ההתנהלות העסקית".

הטענת רכב חשמלי (צילום: 123RF‏)
הטענת רכב חשמלי|צילום: 123RF‏

אדלר וקסמן טוענת כי הדבר בא לידי ביטוי למשל בכל הנוגע לפליטות גזי חממה. "התנהלות נכונה מבחינה סביבתית מחייבת אותנו להסתכל על זה אסטרטגית ולהבין מה אנחנו עושים כדי לעמוד ביעדים, כדי לקחת חלק במאמץ הגלובלי. בסוף זה גם מחייב התייעלות מסוימת וזה סוג של בונוס. מדובר במשימה שאפתנית ללא ספק, אבל אנחנו רואים שבצד זה יש הפחתה של הוצאות, וכולם מרוויחים". דוגמה אשר ממחישה איך האינטרס הסביבתי והכלכלי מתמזגים, במקרה של טבע, היא התייעלות בשימוש במים. במדינות כמו ישראל והודו הצליחו להגיע במפעלים להפחתה של כ-20% בצריכה, נמנע בזבוז משאב הטבע החיוני, אבל גם בזבוז כספי.

האמונה כי התמקדות בעקרונות סביבתיים ובעקרונות של ESG מדרבנת חברות להתמקד בייעוד שלהן הינה ראויה להערכה, אפילו כמעט רומנטית, אבל לא כולם מסכימים. מנכ" טסלה, אילון מאסק, ראש החברה אשר מביאה לעולם רכבים חשמליים, ובכך יש שיטענו – עוזרת להישען על יותר אנרגיות מתחדשות, דווקא חושב שאופן הערכת החברות הנצמד לעקרונות ESG הינו מוטעה ומטעה. אחרי שטסלה ספגה שנמוך במדד S&P 500 ESG, צייץ מאסק את דעתו על הדגש ההולך וגובר על ESG. "עצרו את הערכת ה-ESG השערורייתית והשקרית", הפציר, והוסיף "שיטה לפיה טסלה מקבלת ציון נמוך, אבל חברת נפט יכולה לקבל ציון גבוה. ממש עבודה בעיניים".

אילון מאסק (צילום:  Kathy Hutchins, ShutterStock)
אילון מאסק|צילום: Kathy Hutchins, ShutterStock

קשה להתעלם מהפגם המערכתי עליו מצביע מאסק, אשר במידה רבה אכן נובע מהיעדר סטנדרטיזציה ובקרה בתחום. עם זאת ולמרות הביקורת, סביר להניח שחברות ברחבי העולם יצטרכו להתרגל ליותר דרישות מסוג זה ככל שעובר הזמן. הדבר מתחדד ככל שעוד ועוד מדינות מצטרפות למי שמבקשות לעגן בחוק שיטה של טקסונומיה. למעשה, מדובר במהלך שקורה גם כאן בישראל.

 

"אנחנו עובדים בימים אלה על יצירת הטקסונומיה הישראלית במבנה דומה למה שיש באיחוד האירופי", מציין לסטר. לסטר גם סמוך ובטח שבסופו של דבר, ולמרות ההתנגדות הצפויה, קשה יהיה לעמוד במגמה השואפת להפוך גם את החברות הפועלות בשוק החופשי לכאלה המתנהלות תוך אחריות למה שהן מחוללות לסביבה, ולו רק בזכות ההבנה בקרב ממשלות ברחבי העולם כי זה הדבר הנכון והמנהיגותי לעשות.

"משבר האנרגיה הוא דוגמה טובה. התגובה של האירופים היא התנתקות מהדלקים הפוסיליים של רוסיה, תוך האצה של פיתוח פרויקטים של אנרגיות מתחדשות. האירופים מבינים היום שהיה להם מוטב אילו היו תלויים פחות בגז הרוסי, ויותר באנרגיה ירוקה משל עצמם". אכן, התגובה הייתה עשויה בהחלט להיות חזרה להישענות רבה יותר על נפט ממקורות אחרים ועל פחם, אבל הבחירה היא להתקדם עם הפנים לעבר עתיד של אנרגיות מתחדשות, עתיד ירוק יותר.