אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
"קוף מסתורי" במלזיה התגלה כבן כלאיים
ד"ר יונת אשחר
לפני שש שנים, מדריך תיירים שטייל באי בורניאו בדרום מזרח אסיה צילם קוף שנראה לו מוזר. "בהתחלה חשבתי שזו פשוט צורה שונה של הקוף שנקרא לוטונג כסוף", אמר ל-Science News. אבל אז הוא ראה "שיש לו אף ארוך כמו של חוטמני, והזנב שלו שעיר מאוד".
כעת, חוקרים ממלזיה וממדינות נוספות, שניתחו את התמונות שלו ותמונות נוספות של "הקוף המסתורי", הגיעו למסקנה שמדובר בנקבה בת כלאיים: אימה הייתה לוטונגית כסופה (Trachypithecus cristatus) ואביה קוף חוטמני (Nasalis larvatus). שני המינים חיים זה לצד זה, אך הם לא קרובים מאוד גנטית. בני כלאיים כאלה, של בעלי חיים ששייכים לא רק למינים שונים אלא לסוג נפרד לגמרי, נדירים מאוד בטבע. במקרה הזה, הגורם לכך הוא כנראה תוצאה של הרס יערות באי לצורך נטיעת חוות שמן קוקוס. הקופים משני המינים נדחקו לאזורים קטנים יותר ויותר, ואוכלוסייתם הצטמצמה. החוקרים משערים שזה מה שדחף אותם לזרועות הקופים הזרים.
צילום של הקוף בן הכלאיים | צילום: International Journal of Primatology
מלחמות הדינוזאורים
שירי קרגץ'
הטריצרטופסים היו דינוזאורים אוכלי עשב גדולים, בעלי שלוש קרניים ומעין צווארון בולט עשוי עצם. במאובנים רבים שלהם נמצאו חורים בצווארון הזה, ורוב החוקרים הסיקו שהם נוצרו בקרב בין זכרים. על כן איורים של טריצרפטופסים מציגים אותם לעיתים קרובות זה מול זה, מתכוננים לקרב.
על מנת לבחון את ההשערה בחנו חוקרים מאיטליה מאובן של טריצרפטופס הורידוס (Triceratops horridus), הידוע בכינויו "ג'ון הגדול" (Big John). בחלקה הימני של העצם של ג'ון יש חור, ובשולי החור התגלו סימני דלקת, תגובה של מערכת החיסון לזיהומים או לפציעות. בבדיקה מיקרוסקופית התגלו אזורי התחדשות עצם המעידים על תהליך החלמה. בנוסף, בדיקה כימית חשפה נוכחות של היסוד גופרית, שמקורו במולקולות המצויות בשלבי החלמה של רקמת עצם פגועה. הממצאים הללו תומכים בהשערה שהחור בצווארון של ג'ון הגדול, ואולי חורים דומים אצל טריצרטופסים אחרים, נבע מחבלה בעצם, וסביר להניח שהיא התרחשה במהלך לחימה בטריצרטופס אחר.
האותות המשונים של וויאג'ר
איתי נבו
החללית האמריקנית וויאג'ר-1 (Voyager 1), שנמצאת הרחק מחוץ למערכת השמש, החלה לשלוח לאחרונה תשדורות לא ברורות, ומפעיליה אינם יודעים מה הסיבה לכך. מדובר באותות של המערכת האחראית על הזווית של החללית, בעיקר על כך שהאנטנה שלה תפנה לעבר כדור הארץ, וכעת הם מעידים לכאורה על תנוחות משונות שלה. צוותי הבקרה סבורים שמדובר בנתונים שגויים – מכיוון שהאותות מהחללית נקלטים בעוצמה הרגילה שלהם, ושהיא מקבלת פקודות ומגיבה להן, מה שמעיד שהאנטנה מכוונת היטב.
וויאג'ר-1, ששוגרה לפני 45 שנה, נמצאת במרחק של כ-23 מיליארד קילומטר מכדור הארץ. "מדובר בחללית הפועלת הרבה מעבר למה שהיא תוכננה", ציינה סוזן דוד (Dodd), מרכזת פרויקט וויאג'ר בנאס"א. "צריך גם לזכור שהיא נמצאת בחלל הבין-כוכבי, שיש בו הרבה קרינה".
הסיבות להתקף לב בגיל צעיר
ד"ר אילת זאוברמן
בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית במספר המקרים של התקפי לב באוכלוסייה צעירה ובמיוחד אצל נשים, מתחת לגיל 55. מחקר חדש מגלה כי שבעה גורמי סיכון אחראים להתקפי לב בגיל צעיר, בהם סוכרת, דיכאון, לחץ דם גבוה, עישון פעיל, היסטוריה משפחתית של התקפי לב בגיל צעיר, כולסטרול גבוה והכנסה נמוכה למשק בית. בנוסף, מצאו כי קיימים הבדלים משמעותיים בגורמי הסיכון אצל נשים וגברים צעירים. אצל נשים גורם הסיכון המרכזי הוא סוכרת, ולאחריו עישון, דיכאון, לחץ דם גבוה, הכנסת משק בית נמוכה והיסטוריה משפחתית של התקפי לב בגיל צעיר, אך לרמת הכולסטרול ולהעדר פעילות פיזית אין השפעה משמעותית. לעומתם אצל גברים גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא עישון ולאחריו היסטוריה משפחתית של התקפי לב בגיל צעיר, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, דיכאון, סוכרת, השמנה ופעילות פיזית נמוכה, אך לגובה ההכנסה אין השפעה. עליית המודעות לגורמי הסיכון הייחודיים לכל אחד מהמינים ובעקבותיה שינוי באורח החיים, עשוי להוביל להפחתה משמעותית של התקפי לב בנשים וגברים צעירים.
העטלף שמזמזם כמו צרעה
מאי שדה
מדענים גילו שעטלפים יכולים לחקות זמזומים של צרעות ודבורים. הם עושים את זה כדי להרתיע עופות שמנסים לטרוף אותם. במחקר השוו החוקרים בין קולות הזמזום של עטלף מהמין נשפון גדול (Myotis myotis) בשעת מצוקה, לזמזום של ארבעה מינים של חרקים עוקצים. התברר שזמזום העטלפים דומה לזה של הצרעה מהמין Vespa carbo, לפחות לאוזני עופות. לאחר מכן השמיעו את קולות הזמזום לתנשמות, שטורפות עטלפים. התנשמות התרחקו מהקולות, בדיוק כפי שנרתעו מזמזום צרעות.
חיות מסוימות משתמשות בחיקוי של חיה מסוכנת כאמצעי הגנה. במקרה הזה, העטלפים המזמזמים מרחיקים את התנשמות, שחוששות להתקרב לאזורים שיש בהם צרעות או דבורים. "העטלפים לומדים את הקולות בדומה לציפורי שיר, לפחות במקרים מסוימים, והם אפילו מסוגלים לשיר, כך שהגיוני שהם יוכלו לחקות יצורים אחרים", מסבירה האקולוגית אנסטסיה דלזייל (Dalziell), שלא נטלה חלק במחקר.
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם