תושבים מאזור השפלה ועד צפון השרון דיווחו אתמול בערב (רביעי) על קול נפץ חזק שנשמע בשמי ישראל. דקות מאוחר יותר הגיבו בצה"ל כי יכול להיות שמקור הקול העוצמתי הוא בבום על-קולי שיצר מטוס קרב באימון. לפני כחודשיים הרעיד קול נפץ דומה את החלונות בגוש דן וגם לבהלה. אז מה זה בום-על קולי והאם הוא מסוכן לבני אדם או לסביבה? ד"ר נעמה חריט יערי, פיזיקאית גרעינית ממכון דוידסון – וטייסת בעצמה - מסבירה.
"לאורך כל ההיסטוריה האנושית אנחנו רוצים לנוע יותר ויותר מהר. כבר כשהיו המטוסים הראשונים אנשים דחפו אותם לטוס מהר יותר", היא אומרת. "היו כאלה שממש ניסו לצלול עם המטוס לאדמה בשביל להגיע למהירות כמה שיותר גבוה. ב-1947 הטייס צ'אק ייגר ניצל את זה שהמטוסים היו מעוצבים יותר וטובים יותר והוא הטיס את המטוס במהירות של 1,127 קמ"ש ושבר את מחסום הקול. בעבר היה גם דינוזאור שידע לשבור את מהירות הקול בעזרת הזנב והיום יש שרימפסים שעושים את זה במים וככה הורגים את הטרף שלהם".
איך שבירת מהירות הקול קשורה לבום?
"כשחפץ כלשהו (לרוב כלי טיס) נע באוויר, הוא מחולל שינויי לחץ שהם למעשה גלי קול המתפשטים ממנו והלאה לכל הכיוונים במהירות הקול. מהירות הקול אינה קבועה, אלא תלויה בצפיפות האוויר, שבעצמה מושפעת ממשתנים רבים. ביניהם: הגובה, הלחות, הטמפרטורה ועוד. בגובה פני הים מהירות הקול היא בערך 340 מטר בשנייה. כשהמטוס מגיע למהירות הקול וחוצה אותה למהירות על-קולית נוצר מעין חרוט דמיוני של גלי קול שנמצאים כולם מאחוריו - כי הוא נע מהר יותר מגלי הקול שהיו צריכים להיות לפניו. כלומר הוא משיג אותם. צורת החרוט תלויה במהירות המטוס. ככל שהמטוס טס מהר יותר כך זווית החרוט חדה יותר".
הטייס יכול למנוע את קול הנפץ?
"זה לא קשור לטייס ואין לו השפעה אם יהיה קול נפץ או לא והוא גם לא יכול להפחית את עוצמתו. הוא כן יכול למנוע מהקול להגיע לאוזניים שלנו ובשביל הוא פשוט צריך לטוס גבוה. יש לטייס שליטה על הגובה, אם הוא יטוס גבוה אז לא נשמע אבל אין לו שליטה על האם יהיה בום או לא".
אנחנו שומעים בום אחד אבל יכול להיות שיש יותר?
"יש שני בומים בהפרש קטן. אחד מגיע מהאף של המטוס כי הוא מגיע ראשון ויש בום מהזנב אבל אנחנו שומעים רק אחד. אם הטייס לא יוריד מהירות וימשיך לטוס במהירות שגבוהה ממהירות הקול אז יכול להיות שנשמע עוד בום".
למה הבומים נשמעים תמיד ממטוסי קרב?
"מטוס קרב בנוי לטוס מהר יותר מבחינת המבנה שלו. גם המנוע הסילוני שמורכב על גוף קטן וקל יחסית משפיע. כל חפץ שינוע במהירות על-קולית ייצור רעש דומה. זה לא משנה אם זה מטוס קרב או אזרחי. גם המטוסים האזרחיים יכולים להשמיע את הקול הזה".
איזה השפעה יש לזה על הסביבה?
"אין השפעה מתמשכת וזה לא פוגע בסביבה אך זה מבהיל בעלי חיים ובני אדם. זה גם יכול לגרום נזק למבנים – ממש כמו גל הדף של פצצה. בום על-קולי שובר חלונות ויכול לסדוק מבנים".
לאורך השנים השתמשה ישראל בבום על-קולי כאמצעי לחץ והפחדה נגד מדינות אויב. כבר בשנת 1969 בזמן מלחמת ההתשה יצרו רביעיית מטוסי מיראז' 3 בום על-קולי מעל ביתו של נשיא מצרים נאצר בקהיר וגרמו לניפוץ החלונות. מאז השתמש צה"ל בטכניקת ההפחדה הזאת במספר הזדמנויות שונות בלבנון, סוריה, רצועת עזה ועוד.
