מחקר חדש שנערך ב-Pennington Biomedical Research Center שבלואיזיאנה, ופורסם בכתב העת Nature Communications, מצא שהפחתת כמות החלבונים כחלק מהתזונה היומית הביאה למגוון של יתרונות בריאותיים, כולל הארכת תוחלת החיים, וכי כל אלה תלויים בהורמון אחד אשר מיוצר בכבד - Fibroblast Growth Factor 21 (FGF21). הורמון אחד ויחיד אשר אחראי לתוחלת החיים בעכברים שניזונו מדיאטה דלת חלבונים.
מספר מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שדיאטות דלות חלבונים, אך לא דלות מדי, עשויות להפוך ליתרון בריאותי. לצד זאת, תזונה רוויה בחלבונים אף נקשרה לתמותה בשיעור גבוה בקבוצות גיל מסוימות.
לפני מספר שנים גילו החוקרים במעבדה לאיתות עצבי במרכז פנינגטון כי ההורמון המטאבולי FGF21 הינו חלק מרכזי ממערכת האותות שמקשרת בין המוח לבין פעילות הגוף - במשך הזמן של הגבלת החלבונים בתזונה. בלי אותו ההורמון, העכברים הצעירים והבריאים שנבדקו לא הצליחו לשנות את התנהגותם הנוגעת לאכילה, וגם לא את המטבוליזם שלהם - הם לא הסתגלו בשום צורה לדיאטה דלת החלבונים.
״המידע שבידנו זה מכבר מראה שההורמון הזה מדבר עם המוח, ומבני האיתות שלו בגופם של העכברים - הגוף כלל לא ׳ידע׳ או ׳הבין׳ שהוא ניזון מדיאטה דלת חלבונים. כתוצאה מכך, העכברים הצעירים לא הציגו שום התאמות או התנהגות חדשה בתגובה לשינוי בתזונה, כפי שהיינו מצפים שיקרה", כך מסביר ד״ר כריסטופר מוריסון, פרופסור במרכז המחקרי בפנינגטון וראש המעבדה לאיתות עצבי.
היתרונות הבריאותיים לעכברים
המחקר החדש של אותו צוות מחקר שפורסם לאחרונה, בהובלתה של החוקרת ד״ר קריסטל היל, מראה כי אותה דיאטה דלת חלבונים אכן מייצרת יתרונות בריאותיים, הפעם בקרב עכברים מבוגרים יותר. נרשמו יתרונות מטאבוליים, הפחתה במידת החולשה והשבריריות המאפיינת הזדקנות, והארכת תוחלת החיים. אותם היתרונות היו בולטים גם בקרב עכברים בקבוצת גיל המוגדרת כגיל העמידה; כמו כן נרשמה אף הגנה מסוימת מנזקי השמנת יתר, ככל הנראה בזכות הדיאטה.
העכברים שסבלו ממחסור בהורמון היו גדולים יותר, עם יותר שומן כחלק ממסת גופם. החוקרים מסבירים שהם ״איבדו לגמרי״ כל עמידות לגלוקוז. כחלק מתהליך ההזדקנות, הם דווקא השילו ממשקלם מוקדם יחסית, מה שהפך אותם לשבריריים יותר, מהר יותר, זאת בהשוואה לעכברים שההורמון נמצא בגופם. אפילו למראית עין, החוקרים מתארים איך העכברים הבוגרים שההורמון נוצר בגופם באופן תקין נראו בריאים יותר, עמידים יותר מבחינה פיזית. אפילו פרוותם בגיל מבוגר לא נראתה חלקית ובלתי סדירה כפי שהייתה אצל העכברים חסרי ההורמון.
הממצאים שהובילו לגילוי באשר לאותו ״הורמון אריכות הימים״, הראו כי בהיעדר ההורמון - לא נמדדו כלל היתרונות הללו, מה שמרמז על כך שפעילותו של ההורמון והתקשורת שלו עם המוח הינה קריטית לבריאות ולאריכות ימים. ״המדידות החדשות מספקות ראיות ברורות לכך ש-FGF21 הוא ההורמון הראשון שידוע לנו ככזה אשר מתאם בין התנהגות תזונתית לבין בריאות מטאבולית - שמאריכה את תוחלת החיים כחלק מתזונה דלת חלבונים״, אומרת ד״ר היל.
עדיין, מסבירים החוקרים, ישנן מספר שאלות שנותרו פתוחות. לא ברור כיצד התצפיות הללו יבואו לידי ביטוי בבני אדם מזדקנים. עוד חשוב לציין כי המחקר התמקד בעכברים ממין זכר. יתכן שהתגובה בקרב נקבות תהיה שונה, ושהן יגיבו באופן שאיננו כה מובהק לדיאטה.
התקווה היא שהמשך העבודה תחשוף מסלולים מולקולריים ועצביים חדשים אותם ניתן יהיה לנצל לשיפור בריאותם של אנשים. ״המחקר פורץ הדרך הזה הוא בעל השלכות חשובות בכל הנוגע להארכת ימים - בבריאות טובה. אם מדענים יצליחו להבין טוב יותר איך התזונה וההורמונים התזונתיים כמו FGF21 פועלים כדי להאריך תוחלת חיים, מדובר יהיה בתגליות שיהיה בהן כדי לנטרל רבות מהבעיות הבריאותיות שמתחילות להופיע כבר בגיל העמידה, וממשיכות להופיע בגילאים מאוחרים יותר״, טוען ראש המרכז הביו-רפואי בפנינגטון, ד״ר ג׳ון קירוואן.