עונת הקיץ רק החלה, אך ברחבי הארץ כבר נרשמו השנה 48 מקרי טביעה ולא פחות מ-5 מקרי מוות – כך עולה מנתוני מגן דוד אדום. בשנה שעברה 170 בני אדם טבעו ו-40 נהרגו. לפי אריה תורג'מן, מנהל אגף חופים באשדוד, הפתרון למצב נעוץ במילה אחת – מודעות: "בישראל הבעיה היא חוסר מודעות של הציבור שאמור להבין קצת או להכיר את הסכנה בים".

כ-88 אחוזים ממקרי הטביעות בארץ התרחשו בחופים לא מוכרזים – בלי מצילים וכמעט בלי יכולת להינצל. "במדינת ישראל יש 306 ק"מ של חוף ורק 21 ק"מ חוף מוכרזים עם מציל. כל שאר החופים הם חסרי סטטוס או אסורים לרחצה", מסבירה דקלה הראל, מיזם מים חיים למניעת טביעות.

יוחאי אלקיים ז"ל היה רק בן 28 כשמצא את מותו בטביעה. "אחי יוחאי שיחק כאן מטקות עם חבר ומישהי נכנסה לחוף והתחילה לטבוע. יוחאי שאל את החבר שלו יניר 'אתה יודע לשחות?' הבחור אמר לו 'כן', ויחד הם נכנסו להציל אותה. יוחאי כנראה שחה יותר מדי עמוק", סיפרה ליאורה אחותו. היא הוסיפה כי יוחאי "נכנס למצוקה, למרות שהוא היה שחיין מאוד מקצועי, הוא היה מדריך כושר, הוא היה חובש קרבי, חייל בדוכיפת ולצערנו הוא יצא כשהוא כבר ללא רוח חיים". בעקבות האובדן של אחיה החליטה ליאורה להצטרף לוועד אזרחי שהוקם במטרה להגביר מודעות כדי למנוע טביעות נוספות.

ליאורה רימק, אחות של יוחאי אלקיים ז
ליאורה רימק, אחות של יוחאי אלקיים ז"ל|צילום: חדשות 12

יוחאי אלקיים ז
יוחאי אלקיים ז"ל|צילום: חדשות 12

המבחן האולימפי

ביקשנו מהשחיינים האולימפיים המובילים בישראל להשתתף בניסוי קצר בחוף לא מוכרז ובהשגחת מצילים. שלושת השחיינים המקצועניים: יעקב טומרקין שייצג את ישראל ב-3 אולימפיאדות, שחר רסמן, אלוף ישראל ושיאן ישראל במים פתוחים וזיו כהן אלוף ישראל ב-5 ק"מ לבריכה – מצאו עצמם מתמודדים עם תנאי הים הקשים.

בשלב הראשון האלופים שחו עם הזרם והגיעו מהר מאוד לעומק הים. הסיבוב בחזרה מורכב יותר וכדי לשרוד את הסחף הזכרנו לנסיינים את הכלל החשוב בים - אם נתפסת בזרם יש להירגע ולתת לו לסחוף אותך בכיוונים שלו. הזרמים לא פוסחים על חופים מוכרזים, הסכנה היא אותה סכנה.

טביעות בים (צילום: חדשות 12)
טביעות בים|צילום: חדשות 12

כדי לנסות להרחיב את השליטה מופעלים סיורים ממונעים מדי פעם. אבל החידוש האחרון בתחום הותקן לראשונה במקום הניסוי שלנו בחוף המצודה. הוא מגיע בשילוב של מסכים, מצלמות ובינה מלאכותית - מערכת סייטביט. "מה שזה מאפשר בעצם זה לשלוט, לנטר ובסופו של דבר להציל חיים", מדגיש נתנאל אליאב, מייסד החברה. "בשטח חוף, ובשטח רחצה גדול בהרבה ממה שהעין האנושית".

בהדגמה שלנו המערכת פעלה כשורה, ושלושת השחיינים שלנו זכרו להישאר רגועים ליד המצילים וחולצו בשלום. "זה היה מאוד קשוח. אתה מקבל גל לפרצוף, אתה צריך עוד שנייה להתאפס עוד פעם, עוד פעם גל מגיע", סיפר כהן. טומרקין הוסיף: "אני שחיין מקצועי, שוחה מעל 20 שנה. יותר מ-10 שניות בזרמים אני לא יכול להחזיק". רסמן הדגיש: "הטבע יותר חזק ממך והים יותר חזק, ואסור לך להילחם נגדו".

טביעות בים (צילום: חדשות 12)
טביעות בים|צילום: חדשות 12

לזרום עם הגלים

עוד לפני שנכנסים לים בכלל, צריך להכיר ולהפנים איך הוא מתנהג. ד"ר יאיר סוארי, אוקיינוגרף מהמרכז האקדמי רופין מבהיר: "יש נקודות מאוד ספציפיות לאורך החוף שבהם יש זרמי פריצה. מה שצריך לעשות אם אתה מרגיש שהים מתנגד לך זה לתת לו לעשות איתך מה שהוא רוצה כמה דקות, להתקדם 30-20 מטר במעלה, במורד החוף ושם לשחות חזרה". דווקא האזורים הלבנים שנראים לנו עם יותר גלים גבוהים הם האזורים הבטוחים יותר.

טביעות בים (צילום: חדשות 12)
טביעות בים|צילום: חדשות 12

לדברי חה"כ סימון דוידסון (יש עתיד) מערכת החינוך צריכה לחייב למידה של הנושא כבר בבתי הספר היסודיים, אבל בעיקר בבתי הספר התיכוניים. "צריכים לעשות את זה או בחקיקה או בתבונה של משרד החינוך שהוא מוכן לקבל את הנושא הזה", הוסיף.

בחלק מהרשויות המקומיות כבר החלו להכניס שיעורי העשרה וסרטוני הדרכה בנושא, אבל המצב רחוק מלהיות אידיאלי. עד שיוסיפו כאן חופים מוכרזים, יתגברו עוד את סיורי ההצלה בחופים שאינם, ויפרשו מערכות התראה חדשות, נראה שהפתרון האמיתי והחשוב ביותר למכת המדינה הזאת הוא קודם כול מחשבה וחינוך.