חיילים רוסים תפסו שליטה על תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, כן, אותה תחנה שכור מספר 4 שלה דלף, התפוצץ, ופיזר פסולת רדיואקטיבית במספר מדינות אירופיות בשנת 1986. הפיצוץ גרר את אחד מהאסונות הגרעיניים הקטלניים ביותר בהיסטוריה - ועכשיו שב ועולה החשש לאסון נוסף, בצל ערפל הקרב.
ביום שישי בבוקר ציין הרגולטור האוקראיני שאמון על ניטור ושמירה על תחנת הכוח כי עלתה מידת הקרינה בטבעת ההגנה של 2,600 קילומטרים רבועים סביב המתקן. מדובר בשטח שקרוב בין היתר לגבול עם בלארוס. על אף שאיש לא גר שם, כמה אלפים עובדים בקביעות באותו האזור ממש.
במנהלת המפקחת על המתקנים הגרעיניים במדינה הסבירו כי מומחים קושרים בין העלייה בקרינה לבין הציוד הצבאי, שעמוס בקרינת רדיו, שהגיע לאזור יחד עם הכוחות. מדובר בציוד שפירק את השכבות העליונות של הקרקע, ופתח מחדש את המעבר לזיהום האוויר במקום על ידי קרינה. עוד צויין בדוח שלא נגרם נזק למתקנים עצמם.
מה קורה בימים אלה בצ'רנוביל?
כיום המתקן הגרעיני מוקף על ידי מבנה כיפתי שנקרא "הבידוד החדש", שבנייתו הסתיימה ב-2018. הכיפה מקיפה את מבנה האבן הסובייטי, "הסרקופאגוס", שנבנה בחופזה ב-1986 ולא בנוי כדי לספק הגנה משמעותית בגלל סדקים ופגמים שהתגלו בו. כיפת "הבידוד החדש" נבנתה תוך שימוש בשלוש שכבות של מתכת ופוליקרבונט (פולימר סינתטי עמיד), ומסגרת עשויה פלדה צינורית וקורות בטון, ונועדה לשרוד 100 שנים. היא שוקלת כ-36,000 טונות, וחזקה דיה כדי לשרוד טורנדו.
ראש ארגון הגרעין העולמי שמייצג את התעשייה הגרעינית העולמית, ג'ונתן קוב, מציין כי הניטור והשמירה על האתר נמשכים גם תחת שליטתם של הרוסים.
למה רוסיה בכלל מעוניינת בצ'רנוביל?
אלכסיי מוראבייב, מומחה ללימודים רוסיים אסטרטגיים באוניברסיטת קורטין בפרת', מאמין כי יש שתי סיבות אפשריות לעניין של הרוסים בצ'רנוביל, כך אמר לרשת התקשורת הגרמנית Deutsche Welle. האחת – הצורך להגן על האתר, מחשש להישנותו של אירוע דליפה תוך כדי לחימה. הכור עשוי לשמש כלי נשק בידיהם של האוקראינים, ו"תאונה" שתזהם את האזור תמנע מהרוסים להתקדם, או לכל הפחות תפריע בהתקדמות הכוחות. השנייה נעוצה בחשיבות הנקודה מבחינה אסטרטגית - 90 קילומטרים מקייב, היעד בעל החשיבות העליונה.
בהתחשב בעובדה שמדובר בזמן מלחמה, כיבוש המתקן היה עלול להוביל להשלכות חמורות בהרבה. אולם הדבר יכול להשתנות בכל רגע נתון בגלל הסביבה הבלתי יציבה שיוצרת המלחמה בשטח.
הסכנה: בריכות הדלק הגרעיני
שלושת הכורים הנוספים (והישנים) שבמתקן בצ'רנוביל עוברים בימים אלה תהליך של השבתה, ודווקא מהם נשקפת סכנה גדולה. כחלק מתהליך ההשבתה, מטפלים בתחנת הכוח הגרעינית גם בדלק הגרעיני המשומש, שהוא למעשה תוצר לוואי של תהליכי הביקוע.
תוך כדי ביקוע, נוצרים חומרים, איזוטופים, לא יציבים וקרינתיים במיוחד. לכן, כדרך קבע, ובייחוד בתהליכי השבתה של מתקנים, מועבר הדלק הגרעיני המשומש לבריכות קירור (עוד לפני עיבוד ואחסון של מה שנשאר). גם מתקני האחסון לתוצרים שאחרי הקירור נבנו בצ'רנוביל, והם ממתינים להתמלא, אולם אם תחול הפרעה בתהליך הקירור, הדלק הגרעיני עלול לרתוח – ולפלוט קרינה קטלנית.
כמו כן, מתחת לכור מס' 4 המפורסם וההרוס, זה שהיה מעורב בתאונה בשנות השמונים, יש עדיין כ-200 טונות של דלק בלתי מוגן. עצם קיומם של אותם מקומות אחסון ושל בריכות הקירור, מכלים מועדים לפורענות, משמשים גם – כמו עוד אלמנטים רבים במלחמה הזו – ככלי תעמולתי בידי השלטונות. משרד החוץ האוקראיני הזהיר מפני "עוד אסון אקולוגי" בצ'רנוביל, והמנהלת המפקחת טענה בפני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי כלל המתקנים מצויים תחת השליטה החמושה של הרוסים, וכי עובדי הכור הם בני ערובה – תיאורים אשר לבטח לא תורמים לתחושת ביטחון באשר למצבה של תחנת הכוח.
הדיווחים הללו עוררו דאגה ברחבי העולם; בארה"ב זעמו, אולם הרוסים טענו כי לא כך הדבר, וכי הם למעשה עובדים בשיתוף פעולה עם שומרי המתקן האוקראינים. בשישי הודעה מרגיעה נוספת הגיעה מכיוון הסוכנות עצמה, שם הסבירו כי אוקראינה דיווחה לסוכנות כי הכורים במדינה ממשיכים לעבוד תוך שמירה על הבטיחות ועל ביטחון הסובבים.
לא רק צ'רנוביל - עוד כורים מצויים בסכנה
ברחבי אוקראינה מפוזרים לא פחות מ-15 כורים נוספים. הם מספקים מחצית מהצרכים האנרגטיים במדינה, ולעומת צ'רנוביל – אינם מוגנים על ידי כיפה ענקית. בעוד שנטען על ידי מנכ"ל החברה שמפעילה את הכורים אוקראינה כי הם בנויים כדי לשרוד מטוס שמתרסק לתוכן, לא בלתי סביר שתקיפות אוויריות או שימוש אחר בתחמושת ל המתקנים עלול לחדור את ההגנה הקיימת ולגרור אסון.
מה שעשוי בכל זאת למתן את החששות הרבים באשר לגורל תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל היא העובדה שהרוסים לבטח מודעים לכל הסכנות הללו - ושהם בעלי האינטרס המירבי לשמור שלא יאונה כל רע למתקנים שבתוכה.