לפני ימים אחדים, בעוד אני מתרגל שפות באפליקציה בנייד, קפץ לי סרטון פרסומת למדבקות יפניות חכמות. על פי הפרסומת אלה פדים ל"ניקוי רעלים" (detox) שיש להדביק לכפות הרגליים לפני השינה, כדי שבמהלך הלילה יסירו פסולת ורעלים שהצטברו כביכול בגוף. בסרטון רואים איך בבוקר, אחרי השימוש, הפדים הפכו מלבנים לשחורים-ירוקים ודוחים, בול איך שהייתם מדמיינים שיראה משהו ששאב חומרים מסוכנים מגופכם.
מאחר שאין ראיות ליעילותן של שיטות ניקוי רעלים שאינן רפואיות, הנחתי שגם מדבקות אלו, ומוצרים דומים להן, הן תרמית. למרות זאת מכון דוידסון פתח את הארנק והזמין כמה מדבקות כדי שאוכל לבדוק אותן מקרוב. לאחר בדיקה ותחקיר התברר שאכן אין רגליים לדבר – אמנם המדבקות משנות צבע, אך אין לכך כל קשר לרעלים או לניקוז של "משקעים וחומצות".
ניקוי רעלים על רגל אחת
בחיי היום יום אנחנו נתקלים כל הזמן ברעלים. אלה יכולים להיות חומרי ההגנה שנמצאים באופן טבעי בצמחים בסלט שלנו, מזהמים שנפלטים לאוויר ממכוניות או ממפעלים, חומרים כגון פורמלדהיד הנוצרים באופן טבעי בגוף שלנו ועוד. עצם ההגדרה של חומר כ"רעיל" או "לא רעיל" היא בעייתית: במינון גדול דיו כל חומר, אפילו מים, עלול לגרום להרעלה. למזלנו, במהלך האבולוציה הופיעו בגופנו מנגנונים רבים לטיפול בפסולת, לפירוק חומרים מזיקים ונטרולם, ולהרחקת חומרים רעילים. בכל ביקור בשירותים אנחנו מפרישים החוצה שאריות - אם זו פסולת מוצקה או חומרים המופרשים בשתן. גם מערכת הנשימה עוזרת להיפטר מרעלים מסוימים, כגון אלכוהול או אצטון.
האחראים העיקריים לניקוי הגוף מרעלים הם הכבד והכליות. הכבד מנטרל חומרים רעילים עד שיופרשו מהגוף, והכליות מסננות מהדם חומרים רעילים המסיסים במים, שיופרשו עם עודפי המים בשתן. כל עוד האיברים האלה בריאים הם לא זקוקים למנוחה, לניקוי או לעזרה, ואם הם נפגעים שום צום מים או מיצים, הזרמת חמצן, חוקן מסוכן או מדבקות לרגליים לא יוכלו לסייע להם או להחליפם.
למרות זאת משווקי המדבקות לניקוי רעלים, כמו משווקי שיטות אחרות לכך, טוענים שרעלים מצטברים בגוף ושאם רק ניפטר מהם – כמובן בעזרת אותן מדבקות – נראה שיפור במגוון רחב של תסמינים ובעיות. בפרסומת של כמה חברות אפשר לפגוש טענות שהמדבקות: יגרמו לירידה במשקל; יפחיתו עצבנות; ישפרו את איכות השינה, מערכת החיסון ויכולת הריכוז; יגבירו זרימת דם; יעזרו נגד כאבים ופיברומיאלגיה; יטפלו בבעיות עור ואפילו יעכבו מחלות ניווניות.
אין בדל ראיה לנכונות טענות אלה ולכן, אם מחפשים היטב, אפשר למצוא באתרי החברות טקסט בפונט קטן שמסביר שאין התוויה רפואית לשימוש במדבקות, ושהן לא מיועדות לאבחן, לטפל, לרפא, או למנוע מחלה. אחת החברות אף הייתה כנה באופן מפתיע וכתבה שהיא לא מתחייבת לגבי מהימנות, איכות או דיוק המידע שבאתר שלה, ולא לוקחת כל אחריות על מה שיקרה לאלו שיבחרו להשתמש במדבקות. ללא ספק מעורר ביטחון.
יש סיבה לכך שרוב החברות מודות, אם כי בלחישה, שהמוצר שלהן לא מיועד לשימוש רפואי כלשהו. ב-2009 נציבות הסחר הפדרלית (ה-FTC) של ארצות הברית האשימה את יהודה לוין וברוך לוין ואת החברה שלהם בפרסום מטעה בנוגע למוצר ששיווקו – מדבקות קינוֹקי לרגליים. על פי ה-FTC החברה טענה ששימוש בפדים שלה יסיר מהגוף רעלים, מתכות כבדות, פסולת מטבולית, טפילים, כימיקלים, צלוליט ומשקל עודף. בפרסומות החברה גם נטען ש"הסוד היפני העתיק לבריאות מושלמת" הקסום שלה יטפל בדיכאון, עייפות, סוכרת, דלקת מפרקים, לחץ דם גבוה ומערכת חיסון מוחלשת. בנוסף לכל זה החברה שיקרה וטענה שיש לה ראיות מדעיות לכך שהמוצר אכן מסיר חומרים רעילים מהגוף.
הלוינים והחברה שלהם שילמו על כך שנתפסו בשקר שקוף. נאסר עליהם לקדם, למכור או לעזור למכור כל תוסף תזונה, מזון, תרופה או מכשיר רפואי, ובנוסף הם הסכימו לשלם חזרה 14.5 מיליון דולר, הסכום שהרוויחו ממכירת המדבקות.
חברות רבות אחרות, עם זאת, ממשיכות למכור מדבקות ניקוי רעלים זהות, או דומות, לאלה ששיווקו שני הלוינים וחברתם, ועם הבטחות דומות. אך בניסיון לחמוק מפיקוח הן עושות זאת בפרסום שכולל ברוב המקרים ניסוחים מרומזים יותר, בליווי הצהרה מוסווית על חוסר יעילותן.
שעת התה הארוכה והאפלה של הרגל
על אף החשד המבוסס שהמדבקות שמכון דוידסון הזמין הן – במילה אחת – בולשיט, הקרבתי את רגלי לניסוי. לקחתי הביתה חבילת מדבקות, שאמנם משווקת על ידי חברה מליטא ומיוצרת במחוז אַנחְווֵי בסין, אך בכל זאת מודפס עליה, לצד צילום של במבוק רטוב, שהיא ב"איכות יפנית". לפני שהלכתי לישון פתחתי את החבילה ומצאתי בתוכה חמישה זוגות של מדבקות גדולות. על פי ההוראות יש להשתמש בשתי מדבקות בכל פעם, אחת שיש להדביק במרכז אחת מכפות הרגליים והשנייה במרכז כף הרגל השנייה, או ב"חלק אחר בגוף שאתם רוצים להסיר ממנו רעלים". התחלתי ברגל ימין והדבקתי את המדבקה על סוליית כף הרגל, כשהצד הרך של הפד שממוקם בה צמוד לעור. הדבקתי מדבקה גם על כף רגל שמאל ולקול מחאות בן הזוג על הלכלוך שאני בטח מכניס למיטה, הלכתי לישון. אחרי הכל יצרני כל הפדים טוענים שהם צריכים בין שש לשמונה שעות כדי לעשות את עבודתם, ושהם עובדים הכי טוב בזמן השינה.
בבוקר קילפתי מכפות רגלי את המדבקות והזדעזעתי. מהמדבקות עלה ריח לא נעים ובמקום הפד הלבנבן שבתוכו הייתה אבקה אפרפרה, קידם את פני משהו שנראה כמו תיון רטוב ודביק בצבע שחור-ג'יפה. זרקתי את חליטת הרגליים הזו לפח, ואז הלכתי על קצות האצבעות לשטוף היטב את הרגליים מאחר שחלקי כף הרגל שבילו את הלילה תחת המדבקה הזיעו, ושאריות הדבק ואולי החומרים אחרים מהפד הותירו תחושה לא נעימה. כדברי גב' יצחקי: גועל נפש.
הטרנספורמציה שעבר הפד בין לילה אולי מרשימה, אך היא אינה קשורה ל"ניקוי רעלים". המדבקות לא שאבו מגופי דבר במהלך הלילה (ואני מקווה שגם לא הכניסו לו כלום) אלא שינו צבע בגלל טריק פשוט, שעוזר להטעות את הלקוחות.
מי רגליים
אז מה כן קרה כאן? הפדים מכילים כימיקלים שמשנים את צבעם בתגובה ללחות. זו גם הסיבה שהמדבקות פועלות "הכי טוב" כשהן צמודות לסוליית כף הרגל: בכל רגל יש כ-125 אלף בלוטות זיעה ובסוליות כפות הרגליים יש את הריכוז הגבוה ביותר של בלוטות זיעה לסנטימטר רבוע, שמפיקות כ-285 מיליליטר זיעה ביום. הזיעה הזו חודרת לפד, מרטיבה את האבקה בתוכו וגורמת לה לשנות צבע ומרקם.
אפשר לגרום לשינוי הצבע הזה בקלות ללא כל צורך להדביק דברים על הרגליים או על איברים אחרים. לדוגמה, טפטפתי על אחד הפדים קצת מים, החזקתי פד אחר באדים שעלו מקומקום רותח, הדבקתי אחרים למגבות נקיות וספוגות במים או במיץ, ובאופן לא מפתיע כולם שינו צבע – כמו שקורה גם עם תיון רגיל – והפיצו ריח רע.
המרכיב העיקרי של האבקה שבתוך הפדים הוא "חומץ עץ" (pyroligneous acid), חומצה שהופקה מעץ או מבמבוק (חִזְרָן). ה"חומץ" מופק בתהליך הכנת פחם עץ: חימום העץ ללא נוכחות חמצן מלווה בפליטת נוזלים וגזים, וכל אלו – הגזים לאחר עיבוי – נאספים כחומץ עץ שצבעו אדום-חום או חום כהה. חומץ העץ מורכב מחומצה אצטית, אצטון, מתנול ועוד. ייבוש החומץ מותיר אחריו אבקה אפורה-לבנה, אותה אחת שממלאת את הפדים. כשמרטיבים את האבקה נוצר שוב חומץ, דבר שמסביר את צבע הפד הלח ואת הריח העולה ממנו. החומץ הוא גם הסיבה לאזהרות שמופיעות, בכתב קטן, בחוברת שהגיעה עם המדבקות: הוא עלול, במיוחד בחשיפה ממושכת, לגרום לגירויים או כוויות בעור ונשימת האדים שלו עלולה לגרום לסחרחורת.
מקורו של המרקם הדביק של הפדים הוא בחומר אחר שיש בהם, דקסטרין. זהו חומר שמתקבל מפירוק של עמילן, וכשמרטיבים אותו הוא הופך לדביק, בדומה לחומר שבגב בולים או בקצה מעטפות. הפדים מכילים גם צמחים מיובשים וטחונים, כגון עלי שסק, שכמו כל חליטת צמחים יכולים להוסיף למגוון צבעי הפדים הרטובים, ואפילו אבקת הגביש טורמלין ומינרלים אחרים, שנמצאים שם כנראה כי הם מאפשרים לטעון עוד טענות חסרות בסיס על יכולות ריפוי.
אם כך, השינוי שעברו המדבקות שהיו צמודות לרגל שלי רק הראה שהזעתי במהלך הלילה. אפילו הזעתי יותר באזור שהפדים אטמו, לא שזה מפתיע – גם גרב עבה היה גורם לכך. אך האם ההזעה המוגברת, בגלל מדבקות או גרביים, יכולה בכל זאת "לנקות רעלים" מהגוף? התשובה היא: לא.
זיעה מורכבת כמעט אך ורק ממים ומכילה גם כמויות זעירות של חומרים אחרים, ביניהם חומרי פסולת. חומרי הפסולת מופרשים בזיעה בריכוזים חסרי משמעות, ואין כל ראייה לכך שיש להפרשתם השפעה בריאותית כלשהי. בניגוד לכבד ולכליות, לבלוטות הזיעה אין כל תפקיד משמעותי בהתמודדות הגוף עם רעלים. כראיה לכך, כשנערכה השוואה של הרכב הפדים לפני השימוש ולאחר שספגו זיעה, לא נמצא הבדל משמעותי ביניהם, וכן לא התגלו בפדים משומשים מתכות כבדות או מזהמים שונים אחרים.
לרגל המצב: טיפים לזיהוי פייק
כל מי שמציע ניקוי רעלים כלשהו, אלא אם זו רופאה שמטפלת בהרעלה ספציפית שחטפתם, עובד עליכם. חלק מטיפולי ניקוי הרעלים שנמכרים אף עלולים לפגוע בבריאות, אם כי נראה שהמדבקות בטוחות לשימוש לאלו שלא יפגעו מחומץ העץ ושלא אלרגיים למרכיבים האחרים שבתיון היקר. הנזק העיקרי הוא ניקוי הארנק מכספים, ואולי תחושה לא נעימה לאלה שלפתע מבינים שנפלו בפח.
במקרה של החברה שצפיתי בפרסומות שלה, ושעורכי הדין של דוידסון מעדיפים שלא אציין את שמה, אפשר היה להבין כבר מסרטוני הפרסומת ומהאתר שמדובר בתרמית. נוסף לעצם העובדה שהחברה מוכרת מדבקות לניקוי רעלים דרך הרגליים, הנה כמה דברים שאני שמתי לב אליהם ואולי יוכלו לעזור גם לכם:
באתר יש "מבצע לזמן מוגבל" שלא מסתיים לעולם ואפשר לפגוש אותו בפוסטים בשלל דפי פייסבוק של החברה. עצם העובדה שיש לחברה כמה וכמה דפים לשיווק גם כן מעוררת חשד, בייחוד כי בחלק מהם מופיעות מדבקות עם מיתוג אחר בכלל, ולא המדבקות שהחברה מפרסמת.
בסרטון הפרסומת הארוך החברה טוענת שהמוצר שלה מבוסס על מחקרים, אך לא מפנה לאף מחקר ספציפי שהצופים יוכלו למצוא ולקרוא. בניגוד להרבה הודעות פייק ניוז, שבהן בדרך כלל מופיעים חוקרים ורופאים מבלי ששמם מצוין, בפרסומת נטען שאת המדבקה המציא ד"ר הירוקי הירו (Hiro) מ"בית חולים מוביל מטוקיו". לא הצלחתי למצוא אף רופא או חוקר בשם זה ושקשור למוצר או למחקרים בנושאים דומים. גם העובדה שלבית החולים אין שם ושתמונת הרופא בסרטון היא איור מנגה חשודה ביותר.
סיפור הרופא אגב הופך לבעייתי עוד יותר כשמגלים שבאתר מופיע סיפור אחר על מקור המדבקות. לפי סיפור זה, אדם בשם הבדוי דני, בעברית, או דניס, בגרסה האנגלית, למד את סוד ייצור המדבקות מרופא יפני מזדקן בשם קאי אקירה והתחיל לייבא אותם לארצות הברית ואז לכל העולם. לא רק שהסיפור הזה סותר את הסיפור עם גיבור המנגה הקודם, הירוקי הירו, אלא כפי שכתבתי קודם החברה בכלל מליטא והייצור מתרחש בסין.
סימנים נוספים שעוזרים לזהות פייק ניוז רפואי ותרמיות הם הבטחה לטיפול, ריפוי או מניעה של מגוון רחב של בעיות בריאותיות שאינן קשורות זו לזו; המלצות רפואיות משונות ("הדביקו מדבקה על הרגל") וטענה שבעיות נפוצות שיש כמעט לכל אדם – כגון כאבי ראש, עייפות, צלוליט, חוסר ריכוז – נובעות מגורם אחד ("הצטברות רעלים", "חסימת אנרגיה" וכו') שבמקרה המוצר מטפל בו.
מכף רגל ועד ראש
אין פתרונות קסם לשמירה על הבריאות. מדבקה על כפות הרגליים לא תעלים בעיות ולא תמנע מחלות; שמירה על אורח חיים בריא דורשת שינוי יסודי. לגוף יש מנגנונים מצוינים לניקוי רעלים, ואם אתם בריאים ורוצים לעזור להם נסו להפחית ככל האפשר את צריכת האלכוהול, לא לעשן, להתחסן נגד מחלות שעלולות לפגוע בכבד, לשתות די מים, לישון מספיק, לעשות בדיקות שגרתיות ואת ההמלצה שהכי קשה לי לכתוב: עשו כושר, אומרים שזה טוב לבריאות.
ומה עם הרגליים? במקום לזרוק כסף על מדבקות מיותרות השתמשו בו למשהו מרגיע, למשל עיסוי רגליים מפנק.