אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
חומר מחטא חדש – מנסורת
אוהד זיס
השימוש הגובר בחומרי חיטוי שמזהמים את הסביבה, כגון אקונומיקה, מדרבן חוקרים לחפש חלופות בנות-קיימא וידידותיות לסביבה. מחקר חדש של חוקרים מסין מעלה את האפשרות כי הפתרון לבעיה עשוי להיות טמון דווקא בנסורת פשוטה ויומיומית, משום שהיא עשירה בתרכובות אנטי-בקטריאליות בשם פנולים, שבדרך כלל יקר מדי לייצר באופן תעשייתי.
הפנולים הם בין המולקולות שמרכיבות את הדופן של תאי צמחים. החוקרים בישלו את הנסורת במים, בטמפרטורה גבוהה ובלחץ גבוה, וכך הצליחו להפיק ממנה נוזל עשיר בפנולים. כשחשפו לנוזל הזה נבגי גחלת (אנתרקס), חיידקים גורמי מחלות אחרים ונגיפי שפעת, הוא השמיד כמעט את כולם. הנוזל בטוח למגע אדם וזול מאוד לייצור: הפקתו עולה פחות מחמישה סנט אמריקאי לקילו. אולי בקרוב נראה את הנסורת עוברת מכלובי הארנבים אל מחטאי הידיים שלנו.
קורונה מתמשכת: כמה מחלות שונות
איתי נבו
מחקר חדש על תסמונת הקורונה המתמשכת (לונג קוביד) מעלה כי כנראה לא מדובר במחלה אחת, אלא בכמה מחלות נפרדות. מדענים ממכון מחקר בסיאטל שבארצות הברית בדקו ביסודיות דגימות שנלקחו מחולי קורונה מיד אחרי האבחון, במהלך המחלה וחודשיים-שלושה אחרי ההחלמה, והשוו את הממצאים לדגימות שנלקחו מנבדקים בריאים, בניסיון לזהות גורמים הקשורים למחלה המתמשכת.
החוקרים מצאו כי חולי סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר למחלה מתמשכת. כמו כן נמצאו אצל חולי לונג קוביד רמות נמוכות יחסית של ההורמון קורטיזול, רמות גבוהות של נגיפי אפשטיין-בר הגורמים למחלת הנשיקה, ורמות גבוהות יחסית של נוגדנים עצמיים, הפועלים נגד חלבונים של הגוף - תופעה שאופיינית למחלות אוטואימוניות. מכיוון שלא כל הגורמים נראו אצל כל חולה, ומכיוון שלקורונה המתמשכת יש תסמינים רבים, החוקרים הסיקו שהקורונה המתמשכת היא כנראה קבוצה של מחלות, ולא תסמונת אחת. הם מקווים שהממצאים יסייעו לפתח כלי אבחון יעילים יותר וטיפולים למחלה.
פרסי וולף 2022
איתי נבו
פרס וולף בפיזיקה יוענק השנה על מחקרים שהקימו את תחום האטו-שניות: הבזקי לייזרים שנמשכים רק מיליארדית של מיליארדית השנייה. הם מאפשרים לחקור תהליכים מהירים במיוחד כמו תנועת אלקטרונים ותופעות קוונטיות, ויש להם יישומים רבים גם בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה, הכימיה והביולוגיה. הפרס יחולק לאן ל'הולייר מצרפת, פול קורקם מקנדה ופרנץ קראוס מאוסטריה.
הפרס בכימיה יחולק בין שלושה חוקרים מארצות הברית שתרמו רבות להבנת תהליכים של תקשורת בין תאים והחומרים המעורבים בהם, ומחקריהם שימשו לפיתוח תרופות וטיפולים חדשים. מקבלי הפרס הם בוני באסלר החוקרת תקשורת בין חיידקים, קרולין ברטוצי החוקרת תהליכים שמעורבים בהם סוכרים, ובנג'מין קרוואט החוקר פעילות חלבונים.
הפרס במתמטיקה יוענק לג'ורג' לוסטיג מ-MIT, על תרומותיו הרבות לתורת ההצגות. הפרס בחקלאות יוענק לפמלה רונלד מאוניברסיטת קליפורניה על פיתוח זני אורז עמידים מפני הצפות וזיהומים.
הפרס באדריכלות יחולק בין אליזבת דילר מארצות הברית, המתמחה בעיצוב חללים ציבוריים ומבני תרבות, לבין ממומויה קאיג'ימה ויושיהארו צ'וקאמוטו מיפן, ממייסדי האדריכלות הביהביוריסטית, המתחשבת בהתנהגות האדם והטבע בתכנון סביבת מגורים. לכתבה באתר.
התמונה המנטלית שצועדת עם הזמן
טל פישר
העולם סביבנו משתנה כל הזמן, אך הייצוג החזותי שלו במוחנו נותר יציב יחסית. במחקר חדש, הצליחו חוקרים להראות שכדי לשמור את התמונות שאנו רואים יציבות לאורך זמן, מוחנו נשען על העבר. לכן, בשעה שאנחנו מתבוננים בעצם שמשתנה, מוחנו מתאם בהדרגה את מה שאנחנו רואים עכשיו עם חזותו של אותו עצם לפני רגע, ואנו מקבלים את התחושה שהוא נותר יציב.
כדי לאשש את ההשערה הראו החוקרים לנבדקים סרטון שהציג פנים של אישה אשר גילה עלה בהדרגה, בקפיצות של חצי שנה מתמונה לתמונה. כשהתבקשו להעריך את גילה של האישה שראו, הכרעתם הושפעה לא רק מהתמונה האחרונה, אלא גם מאלה שראו עד 15 שניות אחורה בעבר.
אז טוב מראה עיניים? למחקר יש השלכות מעניינות על הבנת האופן שבו אנחנו חווים את המציאות. ייתכן שהתמונה שמתפרשת במוחנו מייצגת לא רק את מה שקורה בהווה, אלא גם את מה שקרה זמן מה בעבר.
הסלע השלישי של השמש השכנה
איתי נבו
חוקרים ממצפה הכוכבים האירופי הדרומי גילו כוכב לכת שלישי במספר המקיף את השמש הקרובה אלינו ביותר, פרוקסימה קנטאורי. כוכב הלכת קטן מאוד, והמסה שלו היא בערך כרבע ממסת כדור הארץ. הוא קרוב מאוד לשמש שלו, משלים הקפה סביבה בתוך חמישה ימים בלבד, ומעריכים כי הטמפרטורה על פניו היא יותר מ-600 מעלות צלזיוס.
כוכב הלכת, שנקרא פרוקסימה d, התגלה בתצפיות של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי, הממוקם בצ'ילה, בעזרת מדידות מדויקות ורגישות במיוחד של המהירות הזוויתית של הכוכב שלו, פרוקסימה קנטאורי. זהו כוכב הלכת הקטן ביותר שהתגלה בשיטה הזו, ואחד הקטנים ביותר שהתגלו במערכת שמש אחרת. לדברי החוקרים, הגילוי ממחיש את הפוטנציאל של השיטה לגילוי עוד כוכבי לכת קטנים, ביניהם כאלה שהתנאים על פניהם עשויים לאפשר קיום חיים כפי שאנו מכירים אותם.