המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (רביעי) את מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל. המדד, שבוחן את נתוני הסיכון הסביבתי של מפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית, בדק יותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות. ברשימה האדומה של המשרד, רשימת עשרת המפעלים המזהמים ביותר, נמצאות בין היתר: השפד"ן, רותם אמפרט, פז בית זיקוק אשדוד ומפעלי ים המלח. במקום הראשון והמפוקפק עומד בית זיקוק הנפט (בז"ן).
- מפעל בית זיקוק הנפט רשם עלייה חדה של 18% בניקוד הזיהום ביחס לשנה שעברה. במהלך שנה זו תועדו הפרות רבות נוספות, בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים נפלטים כתוצאה מזיקוק הנפט.
- מפעל רותם אמפרט ממוקם במקום השני עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. הסיבה המפעל עדיין נמצא במיקום גבוהה היא שבשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. נוסף על כך, נגרר ניקוד שלילי משנת 2018 בשל הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, ומשנת 2017 על אירוע שגרם לסכנת זיהום בנחל אשלים.
- מכון טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן), שמדורג המקום השלישי, הוא מתקן חדש במדד. עיקר הניקוד השלילי שקיבל ניתן לו בשל הפרת תקנות בין השנים 2017 ל-2018, שבהן עבד ללא רישיון עסק וארובות לא תקינות. כמו כן, עד שנת 2019 הופרו תקנות נוספות, בהן אירוע דליפת חומרים מסוכנים ומפגע ריח.
- פז בית זיקוק אשדוד המפעל אמנם נמצא במקום רביעי והגבוה, אך חשוב לציין שרשם שיפור ניכר של 28% בניקוד השנה. נזכיר כי בשנת 2018-2019 נמדדו במפעל חריגות בפליטות לאוויר והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וחריגות בפליטות לאוויר.
- מפעל כרמל אולפינים הציג עליה קלה של 1% בניקוד ביחס לשנה שעברה - מה שהספיק לו כדי להגיע למקום ה-5. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו-כן, תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר.
נעדכן כי במקום השביעי נמצאים מפעלי ים המלח, עם עלייה חיובית בניקוד של 3% ביחס לשנה שעברה. ניקוד המפעל הכולל עומד כעת על 308, עם 35 נקודות על זיהום אווירי ו-40 נקודות על זיהום הים.
"מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן", מסרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות".
גם מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן התייחסה למדד ואמרה כי הוא מנגיש לציבור בשקיפות את המידע המצוי בפני המשרד: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שהרגולטורים הפיננסיים דורשים מהחברות הציבוריות ומהגופים המוסדיים לצמצם את הסיכונים הסביבתיים שלהם ולחשוף אותם לציבור. המדד מאפשר מעקב פשוט אחר סיכונים אלו".
מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: המדד מפלה לרעה חברות גדולות וחברות בעלות אתרים רבים אשר תמיד ידורגו במקומות גבוהים. מתודולוגית המדד אינה נכונה ואינה מבחינה בין סוגי תעשיות והיקף פעילות המפעלים ובכך מטעה הן את הציבור והן את המשקיעים הפוטנציאלים ומנגישה להם מידע שאינו מהימן. מן הראוי היה שהמדד יכלול אלמנטים של שיפור בפליטות המפעלים לאורך השנים, נתון שהיה מעיד על השקעותיהם והישגיהם. חברות האנרגיה, שמתמודדות עם הרגולציה המחמירה ביותר בעולם, משקיעות מיליוני שקלים מדי שנה כדי להיענות לדרישות הסביבתיות, ועדיין המשרד מעדיף פופוליזם וכותרות על פני פעילות מקצועית ואחראית.