עד לפני שנים אחדות בלבד בכל פעם ששמענו את צמד המילים "התחממות גלובלית" או "משבר האקלים", חשבנו על פרופסורים מנומנמים באוניברסיטאות ומכוני המחקר. אבל לאחרונה משהו השתנה, תופעות אקלימיות חריגות וקיצוניות הופכות אט אט לשכיחות הרבה יותר. השיטפונות במזרח אסיה בשבוע האחרון, השרפות שהגיעו גם לסיביר הקפואה וגלי החום הקיצוניים שפקדו את יבשת אמריקה נתנו לכולנו סיבה נוספות לקחת את הנושא הזה ברצינות גמורה. ועדיין, נראה שממשלות ישראל לאורך השנים עשו הכל כדי להתעלם מהבעיה שהולכת ומתחדדת. אז איפה אנחנו עומדים והאם בכלל יש עוד משהו לעשות? קיבצנו ארבעה מומחים מאוניברסיטת ת"א, מהמובילים בישראל בתחום, שיעשו לנו סדר.
"ישראל לא ערוכה בכלל להתמודדות עם משבר האקלים", אומר פרופ' קולין פרייס ראש החוג ללימודי סביבה בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב. "זה גם תלוי באיזה משרד ממשלתי מדובר. לרוב, אצל כולם יש דוחות ומחקרים אבל הם טמונים עמוק עמוק במגירות. לצערנו אנחנו תמיד רואים בחורף שאנחנו לא מוכנים להצפות ולשיטפונות ואנו שבים ורואים מידי קיץ שאנחנו לא ערוכים לטיפול בשריפות הרבות. המשרדים השונים עושים פה ושם, אבל זה ממש לא מספיק".
פרופ' פנחס אלפרט, מומחה למדעי האטמוספירה אומר שנעשו כמה צעדים חשובים אבל שזה ממש לא מספיק: "מדינת ישראל אינה ערוכה דיה להתמודדות עם משבר האקלים. נעשו מספר צעדים ונחקקו מספר חוקים בימי כהונתו של השר לשעבר גלעד ארדן אבל לצערנו הרב בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות דחו את הנושא החשוב הזה הצידה כמעט לחלוטין. לצערי הרב אנחנו נמצאים בפיגור עצום של עשרות שנים בהשוואה למדינות אירופה ואני מקווה שעכשיו עם השרה החדשה להגנת הסביבה, עם מירב מיכאלי וכמובן עם פרופ' אלון טל שנכנס לאחרונה לכנסת, הנושא יזכה לתשומת לב מרבית מתבקשת יותר, מאחר וכרגע זה רק דיבורים ודיבורים".
פרופסור עודד פוצ'טר, קלימטולוג מהחוג לגיאוגרפיה בבית הספר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב מאשים את אי היציבות הפוליטית ואומר שמדובר במלחמה של ממש: "בשנים האחרונות הוקמו כמה מרכזים כדי להתמודד עם משבר האקלים, בין השאר על ידי רוב האוניברסיטאות בישראל, גופי מחקר, השירות המטאורולוגי והמשרד להגנת הסביבה. רוב הגופים הציגו נתונים חשובים וניירות עמדה כבסיס לפעולות אופרטיביות. יחד עם זאת הגופים האמונים על הביצוע פועלים לאט מיד ובצורה איטית מידי. אי היציבות הפוליטית וחוסר בתקציב המדינה גרמו להשעיות ועיכובים במוכנות לשינויי האקלים. יש להתכונן להשפעות שינויי האקלים כמו שמתכוננים למלחמה עתידית. שניהם ייגבו קורבנות בנפש".
"מבחינת ההסתגלות למשבר האקלים, ובהשוואה למדינות אחרות, ישראל נמצאת במקום סביר", מרגיע פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שיעמוד בראש תוכנית 'שינוי אקלים, חברה ומדיניות' של אוניברסיטת ת"א. "מחזור המים הטבעי שלה עומד להינזק, אבל המעבר בעשור האחרון להתפלה בקנה מידה רחב ממתן את הבעיה. תהיה פגיעה בחקלאות, אולם החקלאות בארץ איבדה כבר מזמן, וללא קשר ב שינוי אקלים, את מעמדה האסטרטגי כיצרנית מזון מרכזית, שכן רוב המזון בגלמי בארץ מיובא. עליית מפלס הים התיכון תחייב היערכות מחודשת בנמלים ובתחנות הכוח שמערכות הקירור שלהם יונקות מי ים, אך זה דבר שניתן להיערך אליו. מערכת אספקת החשמל מתפקדת לא רע, ועם תכנון מתאים תצליח להתמודד עם הביקוש הגדול לחשמל שצפויים בעונה החמה.
אמש (ראשון) אישרה הממשלה את התוכנית השאפתנית להפחתת פליטת גזי החממה ב-85% עד לשנת 2050. תוכנית שנכתבה ושוכתבה במשך חודשים רבים והייתה מקור לוויכוחים בין משרדי הממשלה השונים. הדיונים הרבים שהחלו עוד בתקופתה של השרה להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל הם עדות ליחס שמקבל הנושא בממשלות השונות. גם חוק האקלים שנכתב בחודשים האחרונים הוא צעד בכיוון הנכון, אבל כמו תמיד זה עדיין לא מספיק כי הכנסת צריכה עוד לחוקק אותו.
"להתכונן לאירועי קיצון והצפת יישובים"
"ישראל צריכה בראש ובראשונה לדעת להיערך נכון ולבצע פעולות מניעה, כפי שנעשה במרבית מדינות העולם המתקדמות", אומר פרופ' קולין פרייס. "מדינה שיודעת להשקיע בסייבר ובתחבורה חכמה אין כל סיבה שלא תשקיע גם במחקרים ובהמצאות שאמורים לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים. אם נדע לעשות את זה, נעודד משקיעים להגיע הנה. אנחנו חייבים להיערך בהכנת תכניות לכל הערים בישראל כדי שאלו יתמודדו היטב עם השיטפונות וההצפות ולהיערך לשינויים שגורם מזג האוויר החם בכל מקום. מדינת ישראל חייבת לאחד את כל הגופים הרלוונטיים לנושא ולהכין יחד תכנית חירום לאומית, כאן ועכשיו, אחרת הקטסטרופה תחכה לנו מעבר לפינה".
דבריו של פרופ' אלפרט, ללא תקציב קבוע, לא יהיה שינוי: "מדינת ישראל חייבת בראש ובראשונה להכין תכנית ממשלתית מפורטת, אופרטיבית, אבל במקביל היא חייבת באופן מידי גם לתקצב אותה. זומנתי במהלך השנים לפורומים ולישיבות בנושאים הללו, אבל זה נעצר ברמת הישיבות. המדינה צריכה לחשוב על פתרון להתמודדות נכונה עם המצב הקיים אבל לא פחות חשוב מכך, על פעולות מניעה, אחרת, נסבול עוד יותר הרבה ממה שאנחנו סובלים היום".
פרופ' עודד פוצ'טר: "ברמה המחקרית יש צורך במחקרים שיבחנו את השפעת עליית הטמפרטורות על עומסי חום וסיכונים בריאותיים לאדם. הצפות בעקבות גשמים קיצוניים ועליית מפלס פני הים. יש צורך לבנות בנייה מותאמת לאקלים המשתנה כך שישובים עירוניים והבתים שנבנים כיום יהיו מתאימים לעליה דרמטית בטמפרטורות. להפוך את רחובות הערים למקום מוגן יחסית מעליית הטמפרטורות מחד ומגשמים חריגים מאידך".
"יש צורך להתכונן לתרחישים של גשמים כבדים, הצפות ושיטפונות", ממשיך ד"ר פוצ'טר. "לצערנו החורף האחרון הוכיח שיש מה לשפר בנושא. יש צורך בבורות ניקוז וחלחול במרזבים עירוניים, פינוי מהיר של משקעים, הרחבת תשתיות הביוב. פינוי של ובינוי מחדש של אזורים מועדים להצפות, למשל כפר שלם, שכונות בנס ציונה באשדוד ובאשקלון. לאורך חופי ישראל יש צורך להתכונן לאירועי קיצון של סערות אשר יגרמו לגלי ים גבוהים ובעקותיהם לעליית מפלס מי הים והצפות ביישובים לאורך החוף ולהתמוטטות מואצת של מצוק הכורכר החופי".
לדבריו של פרופ' דני רבינוביץ, הגז הטבעי הוא לא פתרון קסם: "במוקדם או במאוחר תגיע הקהילה הבין-לאומית להסכמה על צמצום פליטות שיחייב את כל המדינות. כדי לעמוד בצמצום כזה ישראל חייבת להחיש את המעבר משימוש בפחם וגז טבעי בתחנות הכוח שלה לאנרגית שמש. יש להתעורר ללא דיחוי מאשליית הגז הטבעי כפתרון קסם למשק האנרגיה שכביכול יכניס מיליארדים לקופת המדינה. הכסף לא מגיע, וגז הולך ומתגלה כדלק העבר. התלות בו כמוה כהשקעה בטיפוח דינוזאורים. בתחום החקלאות על ישראל לדאוג ליכולתה העתידית לספק את צרכי המזון שלה בכוחות עצמה. משבר מזון עולמי, לכשיגיע, יקלע מדינות שתלויות במזון מיובא למשברים גיאו-אסטרטגיים עמוקים ויחליש אותן מאוד. יש דרכים אסטרטגיות להחזיר את החקלאות בישראל לייעודה המקורי – אספקת מזון – בין השאר באמצעות מחקר חקלאי להשבחת מינים מותאמים למצב האקלימי הפוסט נורמלי".