אנה רימבורג, בת 63 מרחובות נהרגה אמש (ראשון) כתוצאה מעץ דקל שקרס במפתיע ופגע בה. הערכות הן שהרוחות החזקות שהגיעו למהירות של כ-70 קמ"ש הם אלו שהביאו לתוצאה הטרגית אך בועז יוסף, ראש הוועדה הממונה בטבריה הסביר כי "עצי הדקל הם חזקים מאוד ששורדים ברוחות" ולדבריו לא מדובר בעץ שסבל ממחלה. הסיבה לקריסת הדקל שהביא למותה של רימבורג עדיין לא ידועה אך מתברר כי תופעת קריסת עצים בקיץ שכיחה יותר ממה שחושבים.
ענפים ועצים בריאים עלולים ליפול אל הקרקע גם בימי הקיץ, ללא כל התרעה מראש. בכתב העת "יער" של קק"ל סקרו המומחים את התופעה - שהיא אומנם קטנה יחסית בהיקפה - אבל מביאה לפגיעות בנפש. כותבי המאמר מנסים להעלות את המודעות לתופעה בקרב המומחים והציבור.
מעבר לאירוע הקשה אתמול, שלושה מקרים נוספים שהתרחשו בעשורים האחרונים הביאו למוות: בירדן ההררי ב-2001, בפארק הירדן ב-2010 ובאקשן פארק שבחבל לכיש ב-2019 נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים בקיץ, זאת בנוסף למקרי פציעה וחבלה נוספים. האמונה הרווחת בציבור הייתה שקריסת ענפים מהווה סכנה רק בחורף וזאת גם הייתה התפיסה בקרב אנשי המקצוע בישראל, בין אם מדובר במשרד החקלאות או באגרונומים פרטיים. הסברה הייתה שנפילת ענפים ועצים בקיץ היא לא בעיה שיש לבדוק כשסוקרים את הסיכונים שנשקפים מעץ מסוים.
פרופ' מרסלו שטרנברג אקולוג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב מסביר: "לכל עץ יש אורך חיים משלו, ממש כמו לבני אדם. במקרה הזה יכול להיות שחדקונית הדקל פגע בו אבל צריך עוד לחקור את הנושא לפני שמסיקים מסקנות. אבל זאת בהחלט אחת האפשרויות". חדקונית הדקל היא חיפושית שחדרת את העץ ותוקפת אותו. החיפושית קודחת חורים באורך של מטר בגזעי עצי הדקל ובכך מחלישה אותו יכולה לגרום לתמותה שלו. היא גורמת לעץ להיות חלול מבפנים כך שלאדם שלא בתחום קשה לזהות את הפגיעה לפני שהעץ קורס.
הסברים סותרים לאותה תופעה
אביגיל הלר, ראש תחום גנים בוטנים וחקלאות יישובים במשרד החקלאות וממחברי המאמר הסבירה כי ישנן גישות שונות לסיבה לנפילה ללא שהייתה פגיעה מחדקונית הדקל. שתי הגישות המרכזיות בעולם להסבר התופעה קשורות למושג "פוטנציאל המים של הענף": היכולת של מים לעבור מאזור לאזור. הלר ממחישה את רעיון פוטנציאל המים דרך כביסה: "בכביסה רטובה יש פוטנציאל מים גבוה", היא אומרת. "פוטנציאל המים באוויר חם ויבש, לעומת זאת, נמוך. המים עוברים ממקום שבו פוטנציאל המים גבוה למקום שבו הוא נמוך, וכך הכביסה מתייבשת". מסיבה זו, אם האוויר שבחוץ לח, הכביסה לא מתייבשת – כי אין למים שבתוכה לאן ללכת.
על פי הסבר אחד, תופעה דומה מתרחשת בענפים בימי הקיץ. אם האוויר בחוץ חם ויבש, המים שבצינורות ההובלה, הצינורות שמשמשים להובלת מים מהשורשים אל הענפים, מתאדים אל האוויר. "כשזה קורה הצינורות מתכווצים, וכתוצאה מכך נוצרים סדקים לאורך הענפים, שיכולים להביא לשבירתם ולנפילתם".
הסבר מקביל לתופעה מדבר על כך שדווקא פוטנציאל מים חיובי גורם לשבירת הענפים. על פי הסבר זה, כשחם ולח אין לאן למים שבצינורות ההובלה איך לברוח לאוויר. במצב כזה, העץ סוגר את הפיוניות שלו, הפתחים המיקרוסקופים בעלים שדרכם מתבצעים הפוטוסינתזה ואידוי המים. "כך, המים נשארים בתוך הענף", מסבירה הלר. "כשהעץ ממשיך להוביל מים מהשורשים כלפי מעלה, נוצר בענפים עודף של מים, משקל הענף עולה והוא נשבר".
אז איך מונעים או מצמצמים את האפשרות לקריסת עצים? המאמר של הלר כולל הנחיות למניעת סיכונים מנפילת ענפים, בעיקר לאנשי המקצוע אבל גם האדם הפרטי יכול לקחת מהם טיפים. "חשוב להכניס לתודעה את הצורך לחפש את הפגמים ואת הענפים הבעייתיים כשסוקרים עצים", אומרת הלר. "פגמים אלה כוללים כאלה שמוכרים יותר לסוקרים, כמו ריקבון שניתן לראות בעין, אך לא רק. כיום, כשאני מלמדת סוקרים כיצד לבצע הערכת סיכונים בעצים, אני מנחה אותם גם לשים לב לענפים ארוכים, אופקיים וקשתיים, שהם אלה שנוטים יותר ליפול בקיץ. כשמוצאים ענפים כאלו, יש לבדוק האם אפשר לקצר אותם ולהפחית את משקלם".
במאמר ישנן גם הנחיות לרשויות עירוניות ולפארקים לאומיים, ומציעים להגביל את הפעילות באתרים קולטי קהל שבהם נטועים עצים רבים בימים חמים ויבשים, בדיוק כמו שהכניסה לאזורים אלו מוגבלת בימי סערה. לחלופין מציעים החוקרים שמלכתחילה לא יינטעו באזורים כאלו עצים שמועדים לנפילת ענפים קיצית, ושהעצים שכבר ניטעו בהם בעבר יעברו סקירה להערכת סיכונים. עם זאת, ההנחיות שמציעים מחברי המאמר לא מחייבות. ברמה הארצית, למשרד החקלאות אין מערך של סוקרי עצים, וגם לא קיים חוק שמסדיר את הטיפול בהם ושמחייב את בדיקתם פעם בכמה שנים. הסקירות שכן נערכות הן לרוב ביוזמה של גופים פרטיים או רשויות מוניציפליות.
הכתבה הוכנה בשיתוף זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה