אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
מה אוכלות הפיקה?
הפיקה (Ochotona curzoniae) הם יונקים קטנים מסדרת הארנבאים, שחיים באזורים הרריים קרים בצפון אמריקה ובאסיה. במחקר חדש גילו מדענים כי בעוד בעלי חיים אחרים החיים באזורים הקרים נודדים בחורף למקומות חמים יותר, שוקעים בתרדמת חורף או מתחפרים במחילות עם המזון שאגרו בקיץ, הפיקה פיתחו מנגנון אחר לחיסכון באנרגיה. החוקרים, מבריטניה ומסין, עקבו אחר החיות במשך 13 שנים וגילו שני דברים: ראשית, בחודשי החורף הפיקה הפחיתו את קצב חילוף החומרים שלהם בכ-30 אחוז. בנוסף, החוקרים גילו שצואת יקים הפכה למקור מזון חשוב מאוד עבורן. החוקרים חושבים שכנראה הצורך המצומצם שלהן באנרגיה מאפשר להן להסתפק בחומרי המזון הנמצאים בצואה, כשאין עשב זמין לאכילה בסביבה. היקים מתחרים עם הפיקה על העשב שהם אוכלים ולכן, הצואה שלהם יכולה להכיל כמות נאה של חומרי מזון מאותו מקור.
פיקה (Ochotona curzoniae) | צילום: SPL
רעידת אדמה לגילוי ליבת מאדים
ערן פוס
על החללית "אינסייט" שנחתה במאדים יש סיסמוגרף שמודד גלים שנוצרים בעקבות רעידות אדמה. הגלים נחלקים לשתי קבוצות - גלי לחץ וגלי גזירה - וכל סוג מתקדם במהירויות שונות. גלי גזירה לא עוברים בנוזל ודועכים מהר. כשהגל עובר מחומר לחומר, לדוגמה בין מים לסלע או בין סלעים בצפיפויות שונות, חלק מהגל חוזר וחלק אחר ממשיך הלאה. מדידת תכונותיהם של גלים מאפשרת לפיכך ללמוד על המבנה הפנימי של כוכב הלכת.
מדענים ניתחו את הנתונים שנרשמו במהלך מאות רעידות מאדים. מתוכן הן בודדו שש רעידות מתאימות לצורכיהם. בעזרתן הם מצאו שליבת מאדים נוזלית ושהרדיוס שלה הוא כ-1,830 קילומטר. בנוסף הם גילו שעובי הקרום של מאדים, כלומר החלק החיצוני ביותר של כוכב הלכת, הוא 75-25 קילומטר. הנתונים האלה מלמדים את המדענים על ההתפתחות שעבר מאדים מרגע היווצרו ועד היום.
אילוסטרציה של החללית "אינסייט" (insight) | צילום: SPL
הטרנסג'נדרית הראשונה באולימפיאדה
נעם לויתן
בתחרות הרמת המשקולות נשים, בקטגוריית משקל מעל 87 קילוגרם, השתתפה לראשונה אישה טרנסית מחוץ לארון - לורל האברד מניו זילנד. האברד עומדת בתנאים אותם קבע הוועד האולימפי הבינלאומי לשילוב טרנסג'נדריות במשחקים האולימפיים, אך בכל זאת השתתפותה מעוררת שאלות על שוויון ועל תחרות הוגנת:
האם לנשים טרנסיות יש יתרון לא הוגן בתחרות? ומה עם נשים סיסג'נדריות שיש להן יותר טסטוסטרון מהרגיל? האם אותן צריך להגביל - כפי שהגבילו את הרצה קסטר סמניה? מה המחקר בנושא?
מים בגנימדס?
רועי רחין
אסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל הַאבְּל ומצאו לראשונה ראיות ישירות לקיום מים בגנימדס (Ganymede), הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק. מחקרים קודמים על גנימדס מצאו ראיות עקיפות לכך שיש כמויות גדולות של מים קפואים על פני השטח של גנימדס, אך בתצפיות ישירות התגלו רק ראיות לקיום חמצן באטמוספירה הדלילה שלו. במחקר החדש השתמשו החוקרים בתצפיות בתחום העל-סגול באמצעות טלסקופ האבל, והראו את קיומם של אדי מים באטמוספרה של גנימדס. התצפיות מאששות את ההשערה כי לפחות מחצית מפני השטח של גנימדס מכוסים בקרח, והוא ככל הנראה עובר המראה ומתאדה ממוצק ישירות לגז.
אילוסטרציה של הירח של צדק גנימד (Ganymede)
כלי דם לחיים ארוכים
למרות העלייה בתוחלת החיים, בני האדם עדיין לא הצליחו להאריך אותה אל מעבר ל-120 שנים. אלי קשת, חתן פרס ישראל במדעי החיים, וקבוצת המחקר שלו באוניברסיטה העברית גילו, במחקר חדש כי תוספת של החלבון VEGF – הורמון גדילה שמעודד יצירת כלי דם חדשים – לעכברים מאריכה את תוחלת החיים שלהם ב-40 עד 50 אחוזים. העכברים שייצרו יותר VEGF גם היו בריאים יותר בגיל מבוגר, עם פחות הצטברות שומן ברקמות, מדדים מטבוליים טובים יותר, כבד בריא יותר, פחות דלקות, פחות איבוד סידן בעצמות ופחות גידולים סרטניים ספונטניים. למרות שנמצא קשר גנטי בין VEGF לאריכות ימים אצל בני אדם, דרוש עוד מחקר כדי לבחון אם תוספת VEGF יכולה להאט את תהליכי ההזדקנות שלנו
הדמיה של צמיחת כלי דם חדשים | איור: Design_Cells, Shutterstock
איפה נחפש חיים בחלל?
איתי נבו
מדענים גילו כוכב לכת סלעי קטן במערכת שמש אחרת, שעשוי להיות מועמד אידיאלי לחיפוש אטמוספרה עם סימני חיים. כוכב הלכת התגלה בתצפיות של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי (ESO) על מערכת שמש בשם L 98-59, שנמצאת כ-35 שנות אור מאיתנו. תצפיות ראשוניות בטלסקופ החלל TESS העלו כי זו מערכת עם שלושה כוכבי לכת. כעת, מדידות מדויקות של המהירות הסיבובית של הכוכב, שמאפשרת לחשב את הכוחות שכוכבי הלכת מפעילים עליו, העלו כי יש בה לפחות ארבעה כוכבי לכת. שניים מהם קרובים לשמש שלהם, ולכן לוהטים, אבל השלישי הוא כוכב לכת סלעי שגודלו כמחצית מכוכב הלכת נוגה, ונראה כי שליש מהמסה שלו היא מים, מה שעשוי לרמז שיש על פניו אוקיינוס. החוקרים מקווים לבדוק בתצפיות עתידיות אם יש לכוכב הלכת אטמוספרה, ולחפש בה סימנים לחומרים שעשויים להעיד על פעילות ביולוגית
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם