הקיץ כבר כאן ובעוד כשבועיים גם ילדי ישראל יצאו לחופש הגדול וינהרו לחופי הים. הבילוי החינמי (אם לא כוללים ארטיק במחיר מופקע או כיסא ביוקר) מביא אליו עשרות אלפי רוחצים מדי יום. השמש, המים הקרירים והחול החם מושכים את הישראלים, אבל יש דבר אחד שמעיב על החוויה - המדוזות. בעזרת ד"ר דור אדליסט, ביולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, נבין מתי הן יגיעו וממה צריך להיזהר.
מתי יגיעו המדוזות?
אנחנו כבר באמצע יוני, בשנה שעברה הנחיל הגיע הרבה יותר מוקדם באמצע מאי ובכל זאת השנה היו עד עכשיו בקיץ רק תצפיות בודדות בחופים. קיבלנו תצפיות בשבוע שעבר של נחיל מדוזות שניים-שלושה קילומטרים מחופי הדרום והמרכז. אנחנו משערים שייקח בערך שבוע-שבועיים לנחיל להיכנס לחוף. השבועיים הקרובים זה הזמן ליהנות מהחוף.
כמה זמן הן יישארו באזורינו?
המועד המאוחר שבו צפויות להגיע המדוזות שונה משנה שעברה, אבל לא חריג. בממוצע רב-שנתי הן בדרך כלל מגיעות בסוף יוני ונעלמות בסוף יולי או בשבוע הראשון של אוגוסט, כלומר חודש עד חודש וחצי. או שחם להן מדי או שהן מסיימות את תהליך ההתקהלות והרבייה. אנחנו חושדים שיש מדוזות ששורדות את החום בקיץ ממשיכות עם הזרם ואנחנו מקבלים אותן שוב בחורף כשהן גדולות יותר.
כמה מדוזות יגיעו בקיץ הזה?
בקיץ שעבר קיבלנו נחיל גדול במיוחד. הפעם אנחנו מדברים על נחיל קטן וקצר יותר, אבל כן אינטנסיבי.
כיצד הן מגיעות לישראל?
הקיץ בישראל מתאפיין בזרם צפוני בקיץ, כלומר שהן מגיעות מדרום מאזור מצרים. חשוב לומר שזה לא שהמצרים שולחים אותן בכוונה, אלה שזה כיוון הזרם. מישראל המדוזות ממשיכות ללבנון, סוריה ואפילו טורקיה ככל שהן נעות צפונה.
עד כמה הן מסוכנות לאדם?
90% מהמדוזות בישראל הן חוטית נודדת, מין שנמצא בים התיכון בנחילים גדולים החל מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. יחד איתו באים מינים אחרים, מדוזות פחות גדולות ופחות צורבות, אבל לא פחות יפות.
אף אחד לא מת בישראל ממגע עם מדוזה. כן היו לנו פציעות קשות אבל לא נותרו נכויות משמעותיות. אם הים מלא במדוזות וכל החוף מפוצץ או שיש דגל סגול בסוכת מציל לא להיכנס למים או להיכנס ממוגנים. כלומר עם חליפה של צלילה או גלישה ומסכה שניתן לראות דרכה את המדוזות.
נצרבתי על ידי מדוזה - מה לעשות?
ההמלצה שלנו כרגע היא לשטוף במי ים ולהתייחס לכך כמו כוויה, כלומר לטפל באלוורה או תכשיר מרגיע כמו פניסטיל. לגבי חומץ, אנחנו עדיין לא יודעים מה ההשפעה שלו. לא לשטוף במים מתוקים ושפשוף המקום אסור בתכלית האיסור. הסיכון בגרימת זיהום משני, הוא גדול ומזיק הרבה יותר מעקיצת המדוזה. השתן האנושי אינו חומצי מספיק לסתור את הארס, כך שאין לו תועלת.
חקר המדוזות הוא תחום מורכב מאוד, על אף שהיום יודעים כבר לשים את האצבע על דפוס עונתי, הופעתן במספרים אדירים ואז היעלמותן היא במידה רבה עדיין חידה. בעבר חשבו שהים הולך ומתמלא במדוזות ככל שהזמן עובר, היום עמדת החוקרים השתנתה.
"אנחנו רואים שיש מחזורים ארוכי טווח של אולי עשרים שנה של עלייה וירידה במספרי המדוזות", אמר ד"ר אדליסט, "גם בתוך המחזור יש שינויים גדולים, ב-2016 לא היו כמעט מדוזות בכלל, נחיל קצר של שבועיים. לעומת זאת, ב-2015, 2017 ובשנה שעברה ראינו נחילים מפותחים של חודשיים שלושה בקיץ ועוד שלושה ארבעה חודשים בחורף".
על מנת לחקור את המדוזות בישראל טוב יותר, הקימו במעבדת דרור אנג'ל באוניברסיטת חיפה בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה והאיחוד האירופי, מיזם מעקב שנקרא מדוזות בעם. החוקרים קוראים לציבור להשתתף במיזם ולדווח על תצפיות של מדוזות, כמו גם במחקר אפידמיולוגי על יעילות הטיפולים השונים בעקיצות. ניתן גם לעקוב אחרי תמונת המצב היומית של המדוזות בחופים ולזהות מינים שנצפים בחוף, הכול באתר בכתובת www.meduzot.co.il.