לפני 142 שנים בדיוק נולד בקיסרות הגרמנית אחד מגדולי הפיזיקאים בהיסטוריה והאיש שהגה את תורת היחסות ושינה לחלוטין את העולם. אלברט איינשטיין נחשב לגדול התיאורטיקנים ושמו הפך למילה נרדפת לגאונות. הוא זכה באין-ספור פרסים על מחקריו ותגליותיו והנחשב ביותר הוא פרס נובל לפיזיקה שהוענק לו בשנת 1921. היום מציינים ברחבי העולם את יום האיינשטיין ואת יום הפאי הבין-לאומי, אירועים שמלהיבים מאוד את קהילת המדענים ברחבי העולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המוני ילדים ובני נוער ברחבי העולם חולמים להיות איינשטיין. להמציא תיאוריות חדשות בפיזיקה, לגלות דברים חדשים ולפתור בעיות מתמטיות. בעזרת כל אלה, אולי יצליחו להפוך את העולם למקום טוב יותר ולקדם את הרפואה והמדע. חלק מאותם ילדים הם משתתפי פרויקט תבל של משרד המדע והטכנולוגיה. מטרת הפרויקט היא לבנות לוויינים ולשגר אותם לחלל. סוכנות החלל הישראלית מסייעת להם ויחד איתם בונה ובודקת 8 לוויינים.
"הלוואי והלוויין היה יכול לצלם ולתעד. אני חושבת שלפתח את היכולת הזו בלוויין זה דבר מאתגר בפני עצמו שזה דורש ממנו השקעה מרובה אבל שווה את כל הזמן והעמל", אומרת מרים פאהום, בת 17 מכיתת מחוננים בבית ספר הגליל בנצרת. "היה יפה ומרתק לראות את תוצאות העבודה שלנו באה לידי ביטוי בתמונות או בשידור גרפי".
לדבריה, אחד החלומות שלה הוא להיות אסטרונאוטית: "אני חולמת לעבוד בנאס"א או ספייס אקס ואולי כן להיות אסטרונאוטית. אני חולמת לשלב בין שני התחומים: ההנדסה והתכנות עם החלל. אז אם קיבלתי את ההזדמנות לעבודה אשר תעזור לי ליישם ולהשיג את החלום הזה אני אנצל אותה ואשמח להתקדם".
"כמו רכבת הרים, ההתחלה מפחידה"
"השנה הייתה מאתגרת עבורי, ולצד הקשיים של הלמידה מרחוק מצאנו גם את הזמן להמשך בניית הלוויין שהובילה לקשרים חברתיים", מספר עומרי חליפה בן 17, מבית הספר רוגוזין בקריית אתא. "הלמידה מרחוק שיפרה אצלי יכולות של שיתוף פעולה בצורה וירטואלית, לעבוד דרך המחשב ודרך הבית ולא בצורה פרונטלית. כמו כן, למדנו במהלך השנה כיצד לחלק את הזמן עבור הפרויקט ואת הזמן עבור חיי החברה כך שלא היו התנגשויות בין השניים".
לדבריה של שליו סבן, בת ה-17 ממגמת הרובוטיקה במעלה אדומים, למרות הקשיים מדובר על פרויקט עם הרבה חוויות: "מבחינת האתגר הבלתי פוסק, זה היה כמו רכבת הרים. ההתחלה קצת מפחידה, אבל לאחר שאתה מתחיל את הנסיעה אתה נהנה, וכשאתה מגיע לסוף אתה נשאר עם טעם של עוד. זכיתי להכיר אנשים מכל מקום בארץ, ואפילו נשארתי בקשר עם רובן".
אור פורת בן 17 מגבעת שמואל: "החלום שלי הוא להשפיע בתחום ההייטק או הרפואה. אין לי ספק שהעבודה על הלוויין תרמה לי וקידמה אותי צעד אחד לכיוון הקריירה העתידית שלי. למדתי להגיש פרויקטים ברמה גבוהה ולעבוד בצוות, אני חושבת שאלו תכונות חשובות לאנשים שמכוונים לאן שאני מכוונת".
רז פרץ בן ה-17 מתיכון רוגוזין בקריית אתא חושב שמעבר לעיסוק בלוויינים, יש בפרויקט משהו חשוב נוסף: "הייתי רוצה לעבוד עם בן נוער ממדינה מתפתחת על מנת להבין לעומק את ההבדל בתנאים המסוימים שלנו כמדינה מפותחת יש ואיך התמודדו איתם. למדתי על עצמי בפרויקט שאני סקרן ואוהב להתעניין בתחומי דעת נוספים חוץ מהנושאים הרגילים של שאר הילדים בני גילי. למדתי על עצמי שאני אחראי יותר ממה שחשבתי ושאני יכול לשאוף לשמיים".
לימודים, קורונה ולוויינים
צריך לזכור שלא מדובר על שנה רגילה, הרוב המוחלט של תלמידי ישראל ישבו חודשים ארוכים בבית, מול המסך והזום ורק חיכו לחזור לבית הספר ולחברים. אז איך מתמודדים עם הלחץ של בניית הלוויינים, הלימודים הרגילים וחיי החברה שהולכים ונשחקים בסגר? "שילוב בין התוכנית לזום היה מסובך", אומר שחר צרפתי בן ה-17 שלומד בתיכון רוגוזין בקריית אתא. "בעיקר בגלל שאנחנו רגילים לעבוד על הלוויין ישירות אחרי שעות בית ספר באופן פיזי, אך היינו צריכים לדעת לשלב מפגשים פרונטליים עם מפגשים אונליין בזום".
"השנה הייתה מאתגרת עבורי, ולצד הקשיים של הלמידה מרחוק מצאנו גם את הזמן להמשך בניית הלוויין שהובילה לקשרים חברתיים", מספר עומרי חליפה. "הלמידה מרחוק שיפרה אצלי יכולות של שיתוף פעולה בצורה וירטואלית, לעבוד דרך המחשב ודרך הבית ולא בצורה פרונטלית. כמו כן, למדנו במהלך השנה כיצד לחלק את הזמן עבור הפרויקט ואת הזמן עבור חיי החברה כך שלא היו התנגשויות בין השניים".