הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אמש לדיון מיוחד לקראת יציאת המשלחת הישראלית לדוחא כדי לדון בעסקת החטופים מול חמאס. בזמן הכינוס, חשפנו ב"מהדורה המרכזית" פגישה מתוחה מאוד שהתקיימה בין ראש הממשלה לראש השב"כ רונן בר, שבה רה"מ בנימין נתניהו דחק בו להתפטר - וסורב. החשיפה עוררה חילופי האשמות קשים בין לשכת נתניהו לשב"כ.

סיקור N12 

הקדנציה של בר, שקיבל אחריות למחדל 7 באוקטובר, אמורה להסתיים באוקטובר 2026. בסביבתו אמרו ל-N12 שהוא לא מתכוון לסיים את הקדנציה. מתחילת השיחות עם המתווכות, בר עמד בראש צוות המו"מ הישראלי לצד ראש המוסד דדי ברנע - ושניהם הוצאו לאחרונה מהצוות בידי רה"מ, שהחליף אותם בשר רון דרמר מקורבו.

כפי שחשפנו בשבוע שעבר ב-N12, בר אמר בשיחה עם עובדי מטה השב"כ שבכוונתו להתפטר לאחר שכל החטופים יחזרו ולאחר שתוקם ועדת חקירת ממלכתית. הוא הוסיף כי מחליפו יהיה אחד משני הסגנים שלו - אמירה שעוררה זעם בלשכת רה"מ, שהתעקש כי מי שמחליט על זהות ראש השב"כ זו הממשלה.

איך נבחר ראש השב"כ?

באופן מסורתי, ראשי השב"כ לדורותיהם תמיד העמידו את שני הסגנים שלהם כמחליפים פוטנציאלים. השניים מובאים בפני הדרג המדיני, שמחליט מי מהם יעמוד בראש ארגון הביון. בהיסטוריה של השב"כ היה רק מקרה אחד של ראש שלא צמח בארגון - עמי אילון שכיהן בתפקיד בשנים 2000-1996, זאת למרות שהגיע מצה"ל והיה לפני מינויו מפקד חיל הים.

כפי שנכתב בהודעת לשכת רה"מ, הבחירה בראש השב"כ היא אכן של הדרג המדיני, אך לאורך השנים, כפי שהסבירו בשב"כ וכאמור למעט מקרה אחד, ההחלטה היא כמעט תמיד בין שני הסגנים של ראש הארגון היוצא. בר סירב לבקשת נתניהו להתפטר, ואם יוחלט לפטרו, ההליך מצריך ישיבת ממשלה והצבעה של השרים. זאת, בניגוד לפיטורי שר, שזו החלטה בלעדית של ראש הממשלה.

למה בר לא מפוטר?

ראש הממשלה חפץ בעזיבתו של רונן בר והיחסים בין השניים רעועים מאוד, כך שיש ביניהם משבר אמון של ממש. בשבוע שעבר פרסם השב"כ את התחקיר שלו על מחדל 7 באוקטובר, ולפי החשיפה ב"מהדורה המרכזית" - נתניהו חיכה לפרסום התחקיר כדי לדרוש מבר לעזוב. נתניהו, שגורמים בלשכתו נמצאים תחת חקירת השב"כ בשל חשד לקשר ביניהם לגורמים בקטאר, נמצא בסוג של מלכוד.

אילן לוטן, בכיר לשעבר בשב
"ראינו מה קרה למשטרה, חושש מפוליטיזציה גם של השב"כ". אילן לוטן|צילום: עובדה

 

"ייתכן שראש הממשלה חושש מתגובה ציבורית, ואולי יש לו טראומה מליל גלנט", מסביר בשיחה עם N12 אילן לוטן, לשעבר בכיר בשב"כ. "כיום הארגון חוקר את פרשת קטאר-גייט אז תיתכן מניעה משפטית, אבל ייתכן שיש גם שיקולים פוליטיים". לוטן מוסיף כי "הצנחה" של ראש לשב"כ שלא צמח בארגון, זו טעות. "זה לא בריא, לא נכון ולא ראוי להביא מישהו חיצוני".

הרמז בהודעת השב"כ

ייתכן שראש השב"כ בר דוחף את שני סגניו להחליפו כי הוא חושש מהשתלטות פוליטית על הארגון. בהודעת השב"כ אתמול נכתב כי "באופן מסורתי" מי שממונה לראש הארגון הוא אחד משני הסגנים. עצם זה שהדבר צוין בהודעה רומז לחשד בארגון שנתניהו עשוי שלא ללכת לפי מסורת זו.

לוטן אומנם אומר שזו ספקולציה, אך גורס כי "יש חשש כבד לכך, זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות מדינה. ראינו מה קרה למשטרת ישראל, והחשש הכבד זה שתהיה פוליטיזציה גם בארגון הזה. זו סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית. ביום שזה יקרה - אנחנו נהיה בבעיה רצינית מאוד".