עם ציון היום ה-500 למלחמה, הכנסת מקיימת היום (שני) שורה של דיונים בנוגע למלחמה, לחטופים ולשורדי השבי והטבח. בין הדיונים - הליך הקליטה והטיפול בשבים, הסיוע והמעטפת למשפחות החטופים, והטיפול בשורדי הטבח במסיבות.
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה משרד הבריאות, השתתפה בדיון בוועדת הבריאות שעסק בהליך הקליטה והטיפול בשורדי השבי: "כל שב קיבל את הטיפול שמותאם לו. הפרוטוקול החדש לטיפול בשבים מבוסס על הפקת לקחים ועל ההבדל בטיפול בין שבים שחזרו אחרי 50 יום ובין אלו שחזרו אחרי 500 ימים", אמרה.
"אנחנו מקפידים על פרטיות השבים", הוסיפה ד"ר מזרחי. "בנוסף, אחרי מפגש עם הצלב האדום, מהרגע הזה אנחנו רוצים כבר לעזור לשבים ולתת להם טיפול מתאים כבר בדקות הראשונות אז נתנו את הדגשים שלנו לצלב האדום בעניין הזה. ביחד עם הצבא אנחנו מסתכלים על השבים גם בהיבטים הנפשיים והגופניים. יחד עם הצבא והמשפחות אנחנו מבינים מה נדרש ונותנים לשבים גם ויטמינים".
ד"ר מזרחי ציינה גם את בית החולים ברזילי שנוסף לטיפול במקרים דחופים של שורדי השבי. "אנחנו שמחים שעד כה לא היינו צריכים להשתמש בו. נתנו דגשים גם למתחמים הרפואיים בדגש על פרטיות השבים והמשפחות שלהם".
פרופ' חגי לוין שמלווה את משפחות החטופים: "אנחנו מדברים עם שורדים ששבו, יישארו פגיעות נפשיות ופיזיות לכל החיים שלהם ושל המשפחות שלהם. יש לנו נתונים על פגיעות קשות במשפחות שסובלות וצריכות מענה. למשל אנחנו חייבים לחקור בשיטתיות מה מצב השיניים של השבים, אנחנו יודעים שהם לא אכלו ולא צחצחו שיניים וזה יכול לגרום להם לבעיות בעתיד".
"עופר קלדרון חלה בדלקת ריאות כשחזר - האם אנחנו צריכים לבקש מהמשפחות להתחסן בשפעת כדי שהם לא יידבקו?" שאל פרופ' לוין. "אנחנו עוד לא יודעים מה המערכת החיסונית של כל השבים. בסוף המשפחה היא זו שתלווה אותם בהמשך וזה דורש דיון מיוחד". בנוסף ציין לוין כי במערך הבריאות של מטה המשפחות נערכים לקליטת חללים השבוע, וזה "דורש התייחסות מיוחדת".
בביה"ח איכילוב ציינו כי הם מזהים שתי בעיות עיקריות במצב השבים: תת-תזונה, ואיבוד מסת שריר ושומן של לפחות 20%. "השבים יצטרכו שיקום תזונתי", אמרו באיכילוב, ואמרו שבביה"ח מזהים פגיעה בתפקוד הגופני של השבים וכי אלה יצטרכו התאמה למסגרת שיקומית. בשל כך הקימו באיכילוב "מרפאת אופק" שתיתן מענה עתידי לשבים, עם אותם המטפלים שטיפלו בהם עם הגעתם לביה"ח לראשונה.
דודו של עופר קלדרון אמר בוועדה שהוא צפוי להשתחרר היום מביה"ח לכפר המכבייה. על השבי של עופר סיפר הדוד: "הוא ירד 25 קילו ורק לפני 3 חודשים כשהבינו בחמאס שהוא ישוחרר, התחילו להאכיל אותו. הוא אכל ירקות רקובים, חצי פיתה עם גבינה. הוא לא ראה אור יום".
"גם הילדים שלו (של עופר) צריכים טיפול ארוך-טווח, ולא שנה כמו שהביטוח הלאומי מציע. האחים של עופר כבר שנה בקושי עובדים, והם עסוקים במאבק. צריכים לעשות כאן חשיבה מחדש ולא הגיוני שנצטרך לבקש תמיכה מאזרחים".
בצל הביקורת, בביטוח הלאומי הבהירו בוועדה כי יינתנו 6,000 לשנה לטיפולים פרה-רפואיים משלימים. בנוסף ציינו כי טיפול פסיכולוגי לשבים לילדיהם ולבני זוגם יינתן ללא הגבלה - ולכל החיים.
עינב מוזס, כלתו של שורד השבי גדי מוזס, ביקשה מהביטוח הלאומי להכיר בכל בני המשפחה הקרובה של החטופים כנפגעי פעולות איבה גם אם הם לא נכחו באזור אירועי 7.10. "הם בתוך טראומה מתמשכת כבר 500 ימים", אמרה מוזס.
כרמית פלטי-קציר, בתה של חנה קציר ז"ל ואחותו של אלעד קציר ז"ל: "אימא שלי חזרה עם לב מרוסק, תחלואה לבבית, הפרעות קצב, מחלות ריאות, חוסר יכולת לנשום, וזה מ-49 ימים בשבי, והיא לא שרדה. וזה רק הגוף. עם הנפש היא גילתה שאין לה בעל ושאין לה בן ושאין לה קיבוץ וקהילה. זאת אימא שלי".
"אחי חזר בשקית שחורה וניתן היה להציל אותו ומדינת ישראל לא הצילה אותו, אלא הפקירה אותו בשבי ויחד איתו 29 אנשים נוספים, אלא אם העסקה הייתה מתקיימת בזמן", אמרה פלטי-קציר וציינה שהיא לא מוכרת כנפגעת פעולות האיבה. "ליוויתי את ההורים שלי עד שהם נחטפו, והייתי עדה לסרטוני זוועות. נחשפתי לטרור פסיכולוגי על בני המשפחה שלי. יש שאלות שנשאלות בבית שלי כמו 'אימא, למה דווקא את סבא רצחו ואת סבתא חטפו', 'אימא, סבתא ראתה שרצחו את סבא? למה סבתא ואלעד לא היו ביחד בשבי? זה היה עוזר להם'".
אדר בר, ניצולת הטבח בניר עוז, אמרה בדיון: "העובדה שאני כאן זה בגדר נס. לא היה צבא ולא נלחמו עלינו, אלא רק עניין של מזל. ניהלתי את התרבות והרווחה והתעסקתי בטיפול בשבים. כל הזמן חושבים מה עוד אפשר לעשות ואחד הדברים ששמים עליו את הדגש זה המענים שמקבלים בבתי החולים, אך לאחר מכן חוזרים לדרום ששם הם גרים והמענים שם הם שונים. זה לא אותו אירוע שקורה בפריפריה. אם המטפלים לא נמצאים שם, זה לא עוזר".
"אני רואה תוכנית שיקום של בן אדם ומחזירים אותו לתפקוד. איך מעמידים אנשים על הרגליים אחרי שהן נפגעו בצורה הקשה ביותר? מי מתכלל את האירוע הזה, ורואה שהכול עובד או שאולי צריך לשנות משהו במענה שלהם, אולי לא פסיכולוג, אולי טיפול אחר", המשיכה בר. "אני מרגישה שתפירת החליפות לא בדיוק מותאמת לאנשים. בקהילת ניר עוז זה לא יכול לקרות. הקמתי מרכז חוסן שמקבלים בו טיפולים, אבל זה כמו אקמול לסרטן כי עד שלא כולם חוזרים, אנחנו לא יכולים להמשיך".
ד"ר הגר מזרחי ממשרד הבריאות: "יש בבתי החולים אחות שמיועדת לכל משפחה ונציגה מהמנהלת שכל הזמן מציפה מסרים. אנחנו מאוד משתדלים ויודעים שאנחנו לא מושלמים, והולכים לכיוון של מצוינות. הטיפול הוא חד-משמעי גם עם הקולגות מהביטוח הלאומי שעושות עבודה מעולה, עם כל ההגבלות בישראל כל מי שצריך לקבל טיפול, זכאי לקבלו 24/7 עד סוף ימיו. מערכת הבריאות איתכם, נחדד את הנושא של לחבר בין המשרדים דרך המנהלת ונשתפר".