"מתווה סער-לוין" שהציגו במשותף בשבוע שעבר שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, מציע שהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה. לפי המתווה, שני נציגי לשכת עוה"ד יוחלפו בשני עורכי שייבחרו בידי חברי הכנסת – כך שיהיה עורך דין אחד מטעם הקואליציה ועורך דין אחד מטעם האופוזיציה.  

היוזמה למתווה שהובאה בידי השר לשעבר יזהר שי ותא"ל במיל' דדי שמחי, הורים שכולים שאיבדו את בניהם הלוחמים ב-7 באוקטובר, זכתה ברובה לתמיכה בקואליציה, בין השאר של הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

שופטת העליון בדימוס ענת ברון התייחסה היום (שני) למתווה לוין-סער - ותקפה אותו: "המשמעות היא שהממשלה והכנסת ישלטו באופן מוחלט בהליך המינוי. זו השתלטות פוליטית על הוועדה למינוי שופטים, פוליטיזציה מלא-מלא והתחלת הסוף להפרדת הרשויות".

השופטת בדימוס ענת ברון  (צילום: עודד קרני, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
השופטת בדימוס ענת ברון |צילום: עודד קרני, המכון הישראלי לדמוקרטיה
 

בדברים שנשאה בכנס של המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים של המכון הישראלי לדמוקרטיה "דמוקרטיה בחזית" שנערך היום במכון בירושלים, אמרה השופטת בדימוס ברון: "אנחנו במלחמה על הבית. על דמוקרטיה לא מתפשרים. לא מדובר ברפורמה משפטית, אלא בהפיכה משטרית".

עוד בנושא

מה הולך לקרות עכשיו?

אף על פי שלוין מתכוון לאפשר את מינויו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, הוא מתכוון להמשיך להחרים את הפגישות איתו ולא לאפשר את פעילות הוועדה עד לכנסת הבאה. זאת, בשל המתווה שהסכים עליו עם שר החוץ סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאמור, אם יצליחו להעביר אותו בחקיקה – לחול מהכנסת הבאה.

כוונותיו של לוין לשתק את פעילות הוועדה עד לכנסת הבאה צפויות להכביד את העומס על בתי המשפט. מלבד החוסר בשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, גם בית המשפט העליון מצוי בהרכב חסר, עם 12 מתוך 15 שופטים. לכך צריך להוסיף את השופט יוסף אלרון שצפוי לפרוש בספטמבר 2025, לפני סיום כהונתה הרשמי של הכנסת הנוכחית. 

מבחינת הליך החקיקה, בכנסת צפויים להתחיל לקדם את המתווה בוועדת החוקה חוק ומשפט כבר ביום רביעי, וכאמור, לאשר אותו סופית עד סוף חודש פברואר. כפי שנמסר מהוועדה, ביום רביעי תתכנס הוועדה לדון ב"הצעה לחידוש הדיון לקריאות 3-2 על הצעת חוק יסוד השפיטה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים".

בהודעת הוועדה נכתב כי ייתכנו הצבעות בנושא ההסדר שעוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך הדיון בוועדה, אולם הצבעות בכנסת צפויות רק לאחר מכן. הדיון נועד רק למשיכת הצעת החוק מהמליאה חזרה לוועדה, ואינו עוסק במתווה שפורסם ובפרטיו.

"ההצעה הונחה על שולחן הכנסת, אך טרם הובאה להצבעת המליאה. בהתאם לסעיף 89(א) לתקנון הכנסת - הוועדה רשאית לחדש את דיוניה בהצעת החוק, כל עוד לא החלה הקריאה השנייה במליאה. לאחר שתחליט על כך הוועדה בדיון, יודיע על כך יו"ר הוועדה ליו"ר הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך במליאה, והוועדה תוכל להכין מחדש את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית".

הרכב הוועדה לבחירת שופטים
הרכב הוועדה לבחירת שופטים

התגובות על המתווה

הקואליציה

יו"ר הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ' בירך עם פרסום המתווה: "גם מסע בן אלף מיילים מתחיל בצעד קטן. אני מברך על כל התקדמות שתתקן ותבנה מחדש את אמון הציבור במערכת המשפט, גם אם מדובר בצעד ראשון. הסכמות לאומיות רחבות חשובות לאחדות העם וחוסנו ומצדיקות פשרות. יזהר שי ודדי שמחי הפכו בשנה האחרונה למודלים להשראה לכולנו ואני מברך על שיתוף הפעולה איתם של חבריי השרים לוין וסער".

יו"ר עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר טען כי "המתווה לא מושלם, אך ניתן לחיות עימו", והוסיף: "הרפורמה בהסכמה רחבה היא פשרה נכונה, גם כאשר אינה מושלמת ולכן אני תומך במתווה, זהו שינוי מבורך. לצד זאת, חובה לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ"שית, שאופן פעילותה הלעומתי לממשלה ולשריה חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל".

שר המשפטים לוין שהציג את המתווה, הגיב עליו בסוף השבוע על רקע ביקורת שהמתווה "לא מושלם": "אני מבין את רצונם של המתנגדים להשיג יותר. אני שותף לעמדה שההצעה המקורית שהגשתי היא הנכונה ביותר. אבל להצעה הזו אין רוב בכנסת. על כן, השאלה שנכון בעיני לשאול היא מה האלטרנטיבה? מאז הקפאת הרפורמה לפני יותר משנה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, הוכח שאין רוב להעביר שום דבר אחר. האלטרנטיבה הייתה לשבת ולחכות. לא לעשות כלום. הקדנציה תיגמר ונישאר עם המצב הקיים של מערכת משפט ששעריה סגורים בפני ציבורים רבים מאוד".

האופוזיציה

מיד לאחר פרסום המתווה, גורמים ביש עתיד של יאיר לפיד ובמחנה הממלכתי של בני גנץ אמרו כי יבחנו את המתווה, אבל קראו תחילה ללוין לקיים את הצו של בג"ץ ולמנות את השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. 

עם זאת, בני גנץ הגיב בסוף השבוע לראשונה על המתווה ולא פסל תמיכה בו, אולם הציב תנאים כמו "עצירת כל המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה". בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב גנץ כי הוא מוכן לבחון את ההצעה, כפוף להתחייבות הקואליציה להפסיק את כל היוזמות לשינויים במערכת המשפט. בדומה ללפיד גם גנץ דרש לבחור נשיא לבית המשפט העליון ולהוריד מהפרק את הדחת היועמ"שית.

יו"ר הדמוקרטים (עבודה-מרצ) יאיר גולן הגיב: "לא יהיה שום דיון או הסכמה של הדמוקרטים על שום הצעה לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית ובהן ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'". 

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב ברשת X על המתווה: "הפתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. כל השאר זה פשוט טלאי על טלאי. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית". 

סקר: רוב לשמירת הרכב הוועדה לבחירת שופטים כפי שהוא

בסקר שנערך לפני פרסום המתווה של שר המשפטים לוין ושר החוץ סער ופרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה, עלה כי בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, מתוך מדגם של 1,000 מרואיינים, יש רוב (53%) שתומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. בנוסף, רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.

בנוסף, הרוב (61%) סברו שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את המהפכה המשפטית. בימין - 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל. עוד צוין כי רק מיעוט קטן (8%) סבור כי שהמהפכה המשפטית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום.