ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק שקובעת מיסוי של 80% על תרומות לעמותות ממדינות זרות. על פי הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, עמותות שמקבלות סיוע מהמדינה יוחרגו. עוד אושר כי בית המשפט לא יהיה מחויב לדון בבקשה שהגישה עמותה שמקור התקציב העיקרי שלה הוא גוף מדיני זר.
החוק אושר למרות שמשרד המשפטים טען שיש בו בעייתיות עד כדי מניעה משפטית בין היתר בשל פגיעה במטרות שמקדמות העמותות האלה. בדיון גם נטען שעלולות להיות השלכות מדיניות. בדברי ההסבר של החוק נכתב: "מטרת הצעת חוק זו היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת בין היתר בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה".
"תופעה זו חורגת מגבולות המסגרת הדמוקרטית ופוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה בה הדבר נעשה", נכתב. "אם קיימת מחלוקת בין שתי מדינות או יותר עליהן לנסות לשכנע האחת את השנייה באמצעים דיפלומטיים, שיח ומשא ומתן. אך לא באמצעות מימון סוכני שינוי וארגונים אשר מטרתם להוביל שינוי מבפנים לטובת האינטרסים הזרים".
נציג רשות המס: "הטלת מס אינה אמצעי עונשי"
נציג רשות המיסים התנגד בדיון ואמר: "הטלת מס אינה אמצעי עונשי ולכן עמדת רשות המיסים שיש להתנגד להצעה. עם זאת, לשכת השר ביקשה לתמוך בהצעה ולכן מבקשת לקדם אותה כפוף להסכמה".
נציגת משרד המשפטים טענה שמדובר בהסדר שעלול לעלות לכדי מניעה משפטית. אך שר המשפטים יריב לוין תקף אותה: "אני לא מבין איך יכולה להיות מניעה משפטית למצב שמדינה אומרת שבכסף של מדינות זרות, לא יבואו ויבחשו ויתערבו לה בשום עניין".
הוא הוסיף: "עצם זה שאתם במשרד המשפטים אומרים 'אנחנו רוצים להגן על דבר שאנחנו מודים שהוא קיים, מדינות זרות מתערבות במה שנעשה פה, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת'. אין מדינה בעולם שמאפשרת דברים כאלה".

ההצעה נועדה למנוע התערבות של מדינות זרות בישראל, והיא עשויה לפגוע בהכנסות של ארגוני שמאל. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני הרכבת הממשלה, התחייב נתניהו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי הצעת החוק תקודם תוך חצי שנה מכינון הממשלה, כלומר – לפני כשנה וחצי. בחודש מאי 2023 הוריד נתניהו את החוק מסדר היום בשל לחץ בין-לאומי, זאת לאחר שמדינות אירופה, כמו גם ארצות הברית, העבירו בעבר מסרים באמצעים פומביים וחשאיים נגד החקיקה.