הממשלה קיימה אמש (ראשון) דיון בנושא אופן חקירת אירועי 7 באוקטובר, לראשונה מאז פרוץ המלחמה. בסוף ישיבת הממשלה, הוחלט לדחות את הטיפול בסוגיה בשלושה חודשים.

הדיון, שהתקיים בעקבות הוראת בג"ץ מ-11 בדצמבר, נערך ברגע האחרון של מגבלת 60 הימים שקבע בית המשפט העליון. מדובר בדיון הראשון לקראת בחינת האחריות למחדל שאפשר למחבלי חמאס לחדור לשטח ישראל ולבצע את הטבח החמור בתולדות המדינה. הישיבה התפתחה לעימות בין חברי הממשלה ליועמ"שית, ובמקביל, ראש הממשלה נתניהו יצא נגד ראש השב"כ.

הציטוטים המלאים מישיבת הממשלה

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: ועדת חקירה ממשלתית בשונה מוועדה ממלכתית מקבלת את התקציב מהממשלה וזה עלול להשפיע השפעה פסולה, בשונה מתקציב של ועדה ממלכתית שמגיע מהרשות השופטת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ומי יתקצב ועדת חקירה ממלכתית? מי מתקצב את הרשות השופטת? אנחנו לא ניתן תקציב לועדת חקירה שהיא לא על דעתנו

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: ראש השב"כ ביקש לצרף את עמדתו הכתובה ואני רואה שהיא לא הופצה לשרים. אני אקריא חלקים ממנה.

שר התרבות והספורט מיקי זוהר: ראש השב״כ היה בפגישות? הוא יודע באיזה שלב אנחנו, אם נגמרה המלחמה

מזכיר הממשלה יוסי פוקס: איך הוא רלוונטי? יש עוד גורמים שביקשו לצרף עמדה.

רה"מ בנימין נתניהו: מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה?

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: הצגנו לבית הדין בהאג עמדה שאנחנו מתכוונים להקים ועדה ממלכתית, אנחנו לא יכולים לחזור בנו.

רה"מ בנימין נתניהו: מי אישר את זה?

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: אתה

שר התרבות והספורט מיקי זוהר: תני עמדה משפטית אובייקטיבית, לא עמדה פוליטית.

בישיבה גם התפתח עימות חריף בין שר החוץ סער סער ליועמ״שית: "את מאמצת את המנהג של קריאות ביניים בכנסת, שם אני מוכן לקבל את זה, כאן בישיבת ממשלה זה לא מקובל עליי, אני מבקש ממך להתייחס בסוף דבריי".

רונן בר, בנימין נתניהו (עיבוד: אייל מרגולין, פלאש 90)
רה"מ נתניהו על ראש השב"כ: "מדובר בפקיד"|עיבוד: אייל מרגולין, פלאש 90

נתניהו: אף פקיד לא יקבע מתי תסתיים המלחמה

בפתח ישיבת הממשלה, אמר ראש הממשלה: "קביעת העיתוי של סיום המערכה היא בסמכות הממשלה, העומד בראשה והקבינט. אנחנו בעיצומה של מערכה היסטורית. היא לא נגמרה בשתי הפסקות אש שמלכתחילה הוגדרו כזמניות. אנחנו במלחמה של 7 חזיתות. השגנו הרבה, התקדמנו בצורה מרשימה בנושא החטופים ובהשגת שאר מטרות המלחמה - אבל המערכה טרם הסתיימה, ויש לה השפעה אדירה על עתיד ביטחון ישראל".

עוד הוסיף: "אף פקיד זה או אחר יקבעו לנו מתי היא תסתיים. מי שמנהל את המלחמה, וגם את השגת השלום, זה לא הפקידים. זו ממשלת ישראל הנבחרת. לגבי ההרכב - אני מסכים עם אלו שאומרים שצריך שהוא יהיה בהסכמה רחבה ככל האפשר. מוכרחים לחקור את מה שקרה - אבל עד הסוף! עד הסוף! לא באופן חלקי, ולא באופן מוטה. אני עומד על כך ולא אסתפק בפחות מזה".

שר החוץ גדעון סער תמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת "המחדל המדיניותי, המבצעי והמודיעיני" של 7 באוקטובר. הוא העלה שלוש שאלות מרכזיות: היקף החקירה, זהות החוקרים, ומועד החקירה. סער הציע לאפשר לשופטי עליון בדימוס שייקבע על ידי הממשלה להרכיב את הוועדה, והמליץ על הקמת צוות שרים שיקבע את מנדט החקירה וטווח הזמנים. לדבריו, אם החקירה תכלול את מלחמת חרבות ברזל, יש להמתין לסיומה, אך אם תתמקד באירועי 7 באוקטובר והגורמים להם, ניתן להקימה כעת.

יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ התייחס לוויכוח על ועדת חקירה ממלכתית, וכתב: "‏ועדת חקירה על האסון הגדול בתולדות המדינה אינה הזמנה כבקשתך לשלטון. הנחקרים לא יבחרו את החוקרים. ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית לפי חוק - קום תקום".

השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו סמל ירון אורי שי ז"ל ב-7 באוקטובר, כתב ברשת X: "לא רק ראש השב"כ סורב מלהגיע לישיבת הממשלה בעניין וועדת החקירה הממלכתית אלא גם אנחנו: הורים שכולים, נציגי מפונים מבתיהם במלחמה והורי חטופים. ביקשנו להשמיע את קולנו בדיון הזה, אבל ממשלה שמכהנים בה שרות ושרים נטולי ערכים, פחדנים ללא עמוד שידרה מנהיגותי, מה הפלא שאיננה מסכימה לשמוע את עמדתם של מי ששילמו את המחיר הנורא של המחדל והאסון הגדול ביותר בהסטוריה של מדינת ישראל. ראומה וגדי קדם, עינב צנגאוקר, אורי אפשטיין, אורלי ואמיר שושני, שרון ואיל אשל, חגית ורובי חן, דדי שמחי, אורית עדני, הילה ויזהר שי. כולנו סורבנו".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "ממשלת ישראל עושה הכל כדי לא לקחת אחריות. ישיבת הממשלה שמתקיימת כעת היא מופע מחפיר של ביזוי המשפחות השכולות ומשפחות החטופים".

"לא נוותר עד שנדע את האמת על המחדל"

בדיון שהתקיים בבג"ץ בחודש דצמבר, נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי בכוונת הממשלה להתייחס לנושא רק בסיום המלחמה. עמדה זו עוררה ביקורת חריפה מצד שופטי העליון, כאשר השופט דוד מינץ שאל: "מדוע הממשלה לא יכולה להתכנס ולהחליט אם כן או לא? מדוע זה מפריע לתפקוד הממשלה או לתפקוד הצבא?"

העתירות לבג"ץ, שהובילו לדיון אמש, הוגשו על ידי קואליציה רחבה של ארגונים וגופים, ביניהם התנועה למען איכות השלטון בישראל, פורום חומת מגן לישראל ועמותת זולת לשוויון וזכויות אדם. לעתירות הצטרפו משפחות שכולות, משפחות חטופים ועשרות אלפי אזרחים, המבקשים לקדם חקירה מקיפה של הכשלים שהובילו לטבח.

בהחלטתם מה-11 בדצמבר כתבו שופטי העליון: "מבלי לקבוע עמדה לגופן של העתירות, תוגש בתוך 60 יום מהיום הודעה על אודות קיום דיון במליאת הממשלה, בעניין נושא העתירות. עם קבלת ההודעה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות". החלטה זו הובילה לדיון שהתקיים אמש.

משפחות "מועצת אוקטובר", המייצגות את משפחות הנרצחים והנפגעים מהטבח, הגיבו לקיום הדיון: "ביום הדיון יחלפו 492 ימים מאז האסון הנורא. אנו מקווים כי ממשלת ישראל, באיחור רב, תקבל את ההחלטה הנכונה ותביא מרגוע לנפשנו הפצועה". המשפחות הדגישו כי אם הממשלה לא תקבל את ההחלטה הנכונה, הן ימשיכו במאבק חסר פשרות: "לא נוותר עד שנדע את האמת על המחדל שהביא עלינו את האסון הנורא".

בג"ץ צפוי להכריע בהמשך הטיפול בעתירות לאחר קבלת הודעה על תוצאות הדיון בממשלה.