העימות בין שרי הממשלה ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה החריף בימים האחרונים והגיע לשיאים חדשים. הקריאות בקואליציה להדיח את היועמ"שית גוברות, ושלשום (שני) אף דווח ב"מהדורה המרכזית" כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס ביקש מהשרים לרכז את רשימת המהלכים שלטענתם מעכבת בהרב-מיארה.
על רקע עמדתה בנושא חוק הפטור מגיוס והדיווחים על תמיכתה בהדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל ברצינות את האפשרות להדיחה. במקביל, דווח כי גורמים בסביבת ראש הממשלה טוענים שהוא שוקל להדיח גם את ראש השב"כ רונן בר.
ואולם, גם אם יחליט נתניהו להתניע את המהלך הדרמטי, הוא מנוע מליזום את הפיטורים בעצמו בשל הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם. אומנם הממשלה רשאית לפנות לוועדת האיתור בבקשה להדיח את היועצת, אך הדרך להדחתה רצופה מכשולים משפטיים ופרוצדורליים מורכבים. בדקנו מה צריך לקרות כדי להדיח יועץ משפטי לממשלה, מי רשאי לפטר את ראש השב"כ ואילו משוכות תצטרך הממשלה לעבור בדרך.
מהי הדרך החוקית להדחת היועמ"שית?
הפרוצדורה להדחת יועץ משפטי לממשלה נקבעה מכוח חוק שירות המדינה ומכוח המלצות ועדת שמגר, שמונתה בממשלת נתניהו הראשונה ב-1997 בעקבות פרשת בר-און חברון. לפי ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הדחת יועץ משפטי לממשלה מחייבת התייעצות עם ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש - אותה ועדה שממליצה על מינוי היועמ"ש אחראית גם לדון בהדחתו. זהו מנגנון שהקים נתניהו עצמו, ונועד למנוע הדחה שרירותית ולשמור על עצמאות התפקיד.
בראש הוועדה עומד כיום נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וחברים בה גם נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמר אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא. שני כיסאות מרכזיים בוועדה נותרו ריקים: נציג הממשלה, שאמור להיות שר משפטים או יועמ"ש לשעבר (תפקיד שבעבר מילא דן מרידור), ונציג שממנה ועדת החוקה. שר המשפטים לוין טרם יזם את מילוי התפקידים הללו.
באילו מקרים ניתן להדיח את היועמ"שית?
החוק מגדיר ארבע עילות שבגינן ניתן לפטר יועץ משפטי לממשלה. העילה המרכזית שעליה מתבססת הממשלה היא קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועמ"ש, המונעים שיתוף פעולה יעיל. בשל כך פנה מזכיר הממשלה בשבועות האחרונים לכל השרים בבקשה שיעבירו לו בהקדם ובפירוט את רשימת המהלכים שלכאורה עיכבה היועמ"שית. העילות הנוספות כוללות היעדר כשירות, חקירה פלילית נגדו או מעשה שאינו הולם את מעמדו.
איך מתנהל הליך ההדחה?
התהליך מתחיל ביוזמת שר המשפטים, שמביא את הנושא בכתב בפני הוועדה. הוועדה מחויבת לערוך שימוע ליועמ"שית לפני גיבוש המלצותיה. לאחר מכן הממשלה צריכה לערוך שימוע ליועמ"שית בפני מליאת הממשלה או ועדת שרים שהיא ממנה לצורך כך. ד"ר לוריא מדגיש כי הממשלה יכולה להחליט גם בניגוד להמלצת הוועדה, אבל להמלצות של ועדות כאלה יש משקל רציני לפי המשפט המנהלי בישראל.
מה תוכל לטעון היועמ"שית נגד פיטוריה?
הטענה המרכזית היא שאין באמת "חילוקי דעות מהותיים" המצדיקים הדחה. ד"ר לוריא מסביר כי הייעוץ המשפטי לממשלה בא לידי ביטוי במאות ואולי אלפי החלטות ותהליכים יום-יומיים, שמתנהלים כסדרם. לדבריו, המחלוקות מתמקדות במספר מצומצם של החלטות שלדעת היועמ"שית נוגדות את החוק, ולכן היא מחויבת לעמוד על החוק ולייעץ לממשלה לא להפר אותו.
מה הבעייתיות בהדחה במקרה הזה?
לדברי ד"ר לוריא, הדחת היועמ"שית בהקשר הנוכחי מעוררת שתי בעיות מרכזיות: ראשית, היא נוגדת את הסכם ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו. שנית, מדובר בצעד בעל השלכות מרחיקות לכת על מערכת אכיפת החוק: "היועצת המשפטית לממשלה היא התובעת הכללית. היא עומדת בראש מערכת התביעה ומהלך של הדחה שלה משיקולים פסולים על רקע הליכים פליליים שהיא מנהלת - זו פגיעה דרמטית באי-תלות התביעה ואפילו פגיעה אנושה בשלטון החוק".
בג"ץ יכול לבלום את הליך ההדחה?
לפי ד"ר לוריא, החלטת ממשלה בהקשר זה היא החלטה מנהלית שכפופה לביקורת שיפוטית ככל החלטות הממשלה. "אם החלטת הממשלה, כפי שאני סבור בהקשר הזה, תינקט ממניעים לא ענייניים, בחוסר סבירות, אז תהיה כאן עילה להתערבות של בית המשפט בהחלטת ממשלה כזאת", הוא מסביר.
מה ההליך להדחת ראש השב"כ?
הדחת ראש השב"כ פשוטה יותר פרוצדורלית: לפי סעיף 3(ג) לחוק השב"כ, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו לפני סיומה, בדומה להליך המינוי - על פי הצעת ראש הממשלה. עם זאת, ההחלטה כפופה לסטנדרטים של המשפט המנהלי, ובהם סבירות ההחלטה.