יותר משנה לטבח 7 באוקטובר ובהיעדר החלטה על האופן שבו ייחקרו האירועים, בית המשפט העליון הורה היום (רביעי) לממשלה לדון באפשרות לחקור את הטבח באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. בג"ץ ציין כי לאחר שהממשלה תדון על כך, יחליט בג"ץ על המשך הדיון.
את העתירה הגישו בין היתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, פורום חומת מגן לישראל ועמותת זולת לשוויון וזכויות אדם. "מבלי לקבוע עמדה לגופן של העתירות, תוגש בתוך 60 יום מהיום הודעה על אודות קיום דיון במליאת הממשלה, בעניין נושא העתירות. עם קבלת ההודעה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות", כתבו שופטי העליון.
את העתירה הגישו הארגונים יחד עם משפחות שכולות, משפחות חטופים ועשרות אלפי אזרחים. נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, אמר בדיון בכוונת כי הממשלה להתייחס לנושא רק בסיום המלחמה. השופט מינץ הביע תמיהה על סירוב הממשלה לדון בנושא ושאל: "מדוע הממשלה לא יכולה להתכנס ולהחליט אם כן או לא? מדוע זה מפריע לתפקוד הממשלה או לתפקוד הצבא?"
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הדגיש בדיון: "ברור לכל בר דעת שצריך לחקור סוג כזה של מחדל. המחדל הזה גבה מחירים מטורפים מהחברה הישראלית. לא ראינו משרד ממשלתי אחד שתפקד". בדיון השתתפה גם עינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף בעזה, ואמרה: "יש ציבור שעדיין נמק במנהרות החמאס, תקימו ועדה".
לפני שבוע, היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, דרשה מהממשלה לדון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. במסמך מקיף שהוגש לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות חקירה מקיפה של האירועים, הציגה היועצת המשפטית לממשלה עמדה חד משמעית: "אירועים אלה הם חסרי תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל – בהיקף האובדן, באתגרים החברתיים והביטחוניים, ובהשלכות הבין-לאומיות".
"בהתאם לכך, יש לפעול להקמת מנגנון עצמאי ובלתי תלוי, כפי שמאפשר חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969", כתבה בהרב-מיארה.