משפחותיהם של עמרי מירן וקית' סיגל, שחטופים בעזה ושסרטון שלהם פורסם השבוע מהשבי, קיימו הערב (שני) מסיבת עיתונאים. "אני רוצה לראות מישהו מהמנהיגים של המדינה אומר משפט כמו שסמוטריץ' אמר, אם הילדים שלו היו בעזה עכשיו", אמרה שיר סיגל, בתו של החטוף קית' סיגל. "אני לא יודעת על אילו ערכים הוא גדל. כל עם ישראל איתנו. ואם הוא לא מחובר מספיק לעם ישראל שיבוא לפה ושיגיד לנו שהעסקה מופקרת או שהחיים של אבא שלי לא שווים את המחיר. אז שיחשוב טוב-טוב ויסתכל לי בעיניים, ולאימא שלי שהייתה שם 54 ימים".
הבת שיר פנתה לאביה קית' בקול חנוק: "אנחנו רוצים לחזק אותך ולהודות לך על שמצאת את הכוחות להיות חזק ונחוש, וגם להעביר את כל הרגש והגעגוע בסרטון. חיזקת אותנו כמו שאני בטוחה שקיווית לעשות. אתמול, בערב חג החירות, אני ואמא שלי דיברנו בטלפון עם חברי קבינט ושרים רבים על החירות שנלקחה מאיתנו וממך לפני למעלה מחצי שנה. סיפרנו להם עליך ועל פסח שנה שעברה, שזכור לכולנו כמשפחתי ואוהב, שמרגיש כרגע כל כך רחוק. כולם הבטיחו שיעשו כל שיידרש כדי להחזיר אותך הביתה. זה הזמן למעשים, אבא שלי ועם ישראל כולו סומך עליכם".
אילן סיגל, בתו של קית', גם היא ביקשה להעביר לאביה מסר ופרצה בבכי. "אני בטוחה שאין יום שעובר שאתה לא שואל את עצמך איך זה הגיוני שאתה עדיין שם. אני רואה בסרטון שהלב שלך שבור וחשוב לי שתדע שגם אנחנו כאן שבורים, מדינה שלמה שבורה", אמרה. "חשוב לי להבטיח לך שאתה לא הולך למות שם במנהרות בעזה, אתה הולך לחזור הביתה וממש עוד כמה ימים לחגוג איתנו את יום ההולדת ה-65 שלך".
בצל הדיווחים האחרונים על התקדמות במגעים לעסקה, ביקשה אילן להדגיש שהצורך בעסקה הוא מידי ודחוק: "אני פונה למנהיגים שלי ושלך, מנהיגות היא דבר קשה ומורכב. הנהגה טובה לא נמדדת על ידי כבוד או אגו אלא על ידי מחויבות, גמישות ואחריות. אין לנו זמן יותר וזה הזמן להחזיר את האזרחים שלנו הביתה. אנחנו יודעים שיש כרגע עסקה על השולחן ואנחנו מבקשים שתעשו הכול כדי שהיא תצא לפועל".
דני מירן, אביו של עמרי מירן, סיפר על הרגעים המשפחתיים הקשים: "עלמא החלה לצעוד את צעדיה הראשונים, מראים לה תמונות שלך ומלמדים אותה לזהות ולהגות אבא, בתקווה שתזהה אותך לכשתגיע. רוני יודעת שאתה בעזה, בכל הזדמנות מזכירה לי שאתה בעזה, היא שאלה את לישי 'האם עמרי עדיין אבא שלי?'. היא מתגעגעת ולפי ההתנהגות שלה, זו לא הילדה שהכרת".
על מצבו של בנו אמר: "עמרי - לאחר שראיתי אותך, התמלאתי אושר ושמחה לראות אותך בחיים. בן יקר שלי, ראיתי את זקנך, ראיתי את פניך, את עיניך העצובות מלאות הגעגועים, לא ראיתי וחסר לי מאד החיוך הנצחי שלך, חיוך אשר גם בתקופות קשות לא ירד מעל פניך. ראיתי שאתה חלש ורפה, כחוש ודואג. גם אני דואג, אני דואג כי שבעה חודשים לא ראית את משפחתך, משוכנע אני שאתה מנסה לדמיין את הילדות, את לישי, את האחים ואותי".
אשתו של עמרי, לישי, ביקשה להעביר מסר להנהגה. "אנחנו מודעים לכך שיש עסקה קונקרטית על השולחן. אל תפספסו עוד הזדמנות להחזיר את עמרי שלי ואת כולם. אתם חייבים לנו את זה. וכשאני אומרת אתם – אני מתכוונת ממשלת ישראל, קבינט המלחמה, וראש ממשלת ישראל. כל מקבלי ההחלטות אשר במשך שנים לא טיפלו באיום חמאס, אחראים לאסון 7 באוקטובר, ועתה אחראים לשמור על החוזה החברתי בין המדינה לאזרחיה ולהחזיר את עמרילי שלי הביתה, להחזיר את כולם הביתה. והדרך היחידה להחזיר את כולם זאת עסקה".
"204 ימים חלפו עד שראיתי ועד ששמעתי את קולו. יש לנו דרך ארוכה לשיקום אבל היא לא תוכל להתחיל עד שעמרי יהיה פה ונוכל לתת לו חיבוק. עד שכולם יהיו פה", אמרה לישי. "הדבר שהכי מתאר את עמרי אלו העיניים המבריקות שלו והחיוך שלעולם לא ירד מפניו. לראות אותו ללא הניצוץ בעיניים וללא החיוך היה אחד הדברים הכי קשים שחוויתי בימים אלו. עמרי סומך עליכם, אני סומכת עליכם שתחזירו אותו ושהחיוך יוכל לחזור לפניו".