השדולה למען החטופים התכנסה היום (רביעי) בכנסת. חה"כ שלי טל מירון (יש עתיד), שעומדת בראש השדולה יחד עם חה"כ בועז ביסמוט (הליכוד), אמרה בפתח הדיון: "אלה ימים מתוחים מאוד. אני לא יכולה להתחיל לחשוב מה עובר עליכם, כבני משפחות. השמועות על משא ומתן, על דילים וכל מה שמתרחש ברקע. אני מבקשת לחזק אתכם. זו חצי שנה שאתם בגיהינום הנוראי הזה".
"היה לנו חשוב גם בהתראה קצרה לכנס את השדולה, גם בפגרה. כי אין פגרה למי שבעזה, לחטופים, לחיילים, למשפחות. אנחנו התכנסנו כאן דווקא כדי להצהיר שאין פגרה", הוסיפה חה"כ מירון. "קיבלנו בשבוע האחרון עדויות מחטופים שחזרו מהשבי. אני רוצה לחזק את החטופות שהיו אמיצות בצורה בלתי רגילה ושיתפו את הדברים שהן עברו בשבי, כדי להעלות את המודעות לנושא, כדי שמדינת ישראל וכל העולם ידברו את זה, ולא נעצור לרגע. שלא נשכח מה קורה בעזה ברגעים אלה. זו אחת הסיבות שאנחנו כאן. לא נפסיק לרגע עד שנביא אותם הביתה".
חה"כ בועז ביסמוט שכאמור עומד בראש השדולה עם חה"כ מירון, אמר: "יש רגעים בפוליטיקה הישראלית שאופוזיציה וקואליציה הופכים להיות מפלגת ישראל. ככה זה צריך להיות בנושאים שהם קונצנזוס כמו החטופים היקרים שלנו. הקרובים שלכם, הילדים שלכם, ההורים שלכם עוברים מגיהינום לסיוט, מסיוט לגיהינום. אתמול הגעתי לכנסת ובאו להגיד לי שנמצאים כאן קרובים של חטופים והם מאוד מודאגים כי הם מבינים שיש ח"כים שמתנגדים לעסקה - ואני ביניהם. אין דבר יותר שקרי או לא נכון מזה".
"כשאני הגעתי לכנסת לפני חצי שנה באתי עם הראש - הרציו", הוסיף חה"כ ביסמוט. "יש רגעים שמחוקק שמקבל החלטות צריך לדעת לשים על משקולת את הראש - את הרציונל, ואת הלב, ולהגיד מה שוקל יותר כשהוא מקבל את ההחלטה. במקרה של החטופים הלב שוקל יותר. כולנו רוצים את כל החטופים, אני לא רוצה רון ארד 2 - אף אחד פה לא רוצה רון ארד 2".
אל הדיון הוזמנו משפחות חטופים, ח"כים ושרים, אולם אף שר לא הגיע לדיון. גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, אמר בדיון: "אנחנו הופכים כל אבן כל הזמן כבר חצי שנה. משך זמן שקשה לתאר אותו בסיוט שבו אתם נתונים. אנחנו עושים הכול, כל מה שאנחנו יכולים. אתם בליבנו מדי יום מידי שעה. גם בלילה סיימנו דיוני קבינט מלחמה ובמערכים השונים בכוחות הביטחון. כל העשייה מכוונת להחזרתם. מדברים על כולם, להחזיר את כולם".
במהלך הדיון חה"כ עופר כסיף נכנס לשדולה, ומשפחות חטופים זעמו: "שרץ להיכל". חה"כ בועז ביסמוט הציע לחה"כ כסיף לגנות את אירועי 7 באוקטובר, וח"כים נוספים קראו לכבד את כל הנוכחים. גל הירש המשיך: "36 משפחות קיבלו בשורה מרה על שיקיריהן אינו בחיים. בין 133 החטופים, 11 זרים. מכלל החטופים, הם מ-29 מדינות. יש הרבה מילים קשות ואף אחת לא יכולה לתאר את גודל הזוועה. לא נפסיק ולא נחדל. אנחנו מקיימים ארבעה מאמצים מאז 7 באוקטובר ולא נעצור".
"כחלק מהמאמצים ביקשתי מהמשפחות לסייע ואני מלא הערכה על תעצומות הנפש. משפחות היו במועצת הביטחון שלה או"ם, במינכן, אצל האפיפיור, המשפחות טסות ופועלות ומשפיעות", הוסיף הירש ופנה למשפחות החטופים: "עושים הכול כדי להחזיר אתכם הביתה מהר".
ירון כהן, ראש מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד רה"מ, אמר בדיון: "ככל שעולים צרכים טיפוליים, הסברתיים, כלכליים, המנהלת היא זו שצריכה לתת מענה. היא מייצגת את המשפחות. המעטפת שניתנת למשפחות מתחילה מליווי של מלווים אישיים לכל אחד. אין מלווה צבאי ואזרחי. דרך מעטפת של גופי הממשלה שקשורים במשרד הרווחה, ביטוח לאומי, עו"ס. יש לא מעט דברים שנעשו ויש לא מעט דברים שעוד צריכים להיעשות. התקופה מייצרת לנו אתגרים".
דני אלגרט, אחיו של איציק שחטוף: "אני יושב מול מי שעושים הכול כדי לא לשחרר אותך, שוב הופקרת"
דני אלגרט פנה לאחיו בדיון: "איציק. אני כאן בכנסת. יושב מול מי שעושים הכול כדי לא לשחרר אותך. אם היה להם אכפת הם היו מתפטרים מהכנסת שעכשיו בפגרה. אתה לא מעניין את רה"מ שחושב שהמחיר ששילמנו עד היום לא מספיק כדי לפנות את מקומו. יש לנו ראש ממשלה שבטוח שהמדינה היא שלו ואנחנו בני ערובה שלה. אתה לא שומע קולות מלחמה, שוב הופקרת. צה"ל לא בעזה, כבר אין סכנה שתיהרגו בהפצצות חיל האוויר. אתה לבד, אין מי שיחלץ אותך בלחץ צבאי, הבטיחו שרק זה יביא, וזה לא עבד. החטופים הופקרו".
שי דיקמן שבת דודתה כרמל גת נחטפה, אמרה בדיון: "ביום ראשון חצי שנה עברה, הכנסת יצאה רשמית לפגרה, האמון שלי התערער. אני מודה על קיום הדיון ומעריכה את זה. ביום שני הייתי בהלוויה של אלעד קציר ואני לא יכולה לתאר את תחושת ההחמצה. איזה איש הוא היה, אוהב את המדינה, את האנשים שבה, אדם שכולנו הפסדנו. חוץ מהצער והכאב על אלעד ומשפחתו שהייתה איתנו כתף אל כתף, לא זוכה לקבל אותו בחיים".
"הפחד של כל אחד מאיתנו הוא מה יהיה. בת דודה שלי תחזור או שלא? מה קרה לה? עסקה קורית או לא קורית? זה שבוע שאי אפשר לתאר מה עברנו בו. החיים של האנשים זה הדבר הכי חשוב במדינה, החופש והביטחון... יש 133 אנשים שהחופש, שהחיים והביטחון שלהם נלקחו ב-7 באוקטובר. חובת המדינה להחזיר להם אותם".
"אני רוצה לסמוך על המדינה אבל אם היא לא יכולה להביא את התוצאה שכרמלי תשב איתי בסדר פסח, ועוד 132 אנשים ישבו בבתים שלהם בסדר פסח, ואם הממשלה הזו בהרכב הנוכחי לא יכולה להביא את התוצאה הזו, אז צריכה להיות כאן ממשלה אחרת".
יעל סבריגו, אחיינית של ליאור רודאיף, אמרה בדיון: "תחושת ההפקרות ממשיכה גם כעת. וגם עכשיו צה"ל לא נמצא כי הבנו שלחץ צבאי לא עוזר. אתם רוצים להפעיל לחץ, תפעילו. יש לכם את האופציה. ההחלטות בידיים שלכם. אם זה היה תלוי בנו אז היינו עושים. אם ככה המדינה בוחרת להתנהל אז נחגוג את רביעי ביולי ולא את יום העצמאות. אני ב-7.10 התעוררתי ב6:29 ונכנסתי לסיוט שלא חלמתי עליו. אני נלחמת על אדם שהוא העוגן של המשפחה שלי. משפחה שעקורה מהבית שלה, ורק אתם תחזירו אותו. כשאני נולדתי אף אחד לא אמר לי מה המחיר שלי, כדי שאדע ביום שיחטפו אותי להגיד מה תג המחיר שלי. לי אמרו שהיהודים והישראלים מקדשים חיי אדם. תחזירו אותם בחיים. כי כל דקה שהם שם יכול להיות שתחזירו אותם בארון אם בכלל".
חנה כהן, דודה של ענבר היימן, אמרה בדיון: "תגידו לי כמה זמן, כדי שאדע להכין קבר. האם הוא גדול כמו שהיא הייתה? או קטן. ענבר ועוד 132 חטופים, וזה הרבה יותר, נדחקו לסוף העסקה. עכשיו אני רוצה להגיד, אומנם אנחנו מקדשים את החיים, אבל גם לנרצחים אין זמן. תהדהדו את זה טוב טוב. הם קבורים מתחת לאדמה. המודיעין עליהם הולך ונעלם. הם פרוסים בכל רחבי עזה. הם נמקים. כשתהיה עסקה הם יישארו לסוף, ואולי אז ידרשו מאיתנו, מישראל, לצאת מרצועת עזה. וישראל היא ילדה טובה. אם ענבר ושאר החטופים לא חוזרים, אני, חנה כהן, בתוך סיכון עצמי, נכנסת לעזה ולוקחת כל יום חלק מעזה וחופרת אותו. אני דורשת ממדינת ישראל שהפקירה את הנכדה שלי ועוד 132 חטופים. אין לדעת היום מי חי ומי מת".
מירב, אחותו של איתי סבירסקי שנרצח בשבי, אמרה: "שני הוריי נרצחו, אח שלי נרצח ואפשר היה להציל אותו. את האמון שלי כנראה אי אפשר יהיה לשקם, אבל יש משפחות שעדיין אפשר לשקם את האמון שלהם. זה בידיכם. יש אפשרות להגיע לעסקה? תגידו שכן. תוודאו שכל השלבים קורים עד שכולם חוזרים. תתחילו בשלב הראשון ואז תוודאו שהשלבים 2 ו-3 קורים".
יוסף אנגל, סבו של אופיר שנחטף לרצועה, אמר בשדולה: "אופיר היה במקרה בבארי אצל החברה שלו. אני מוכרח להגיד שעברנו 54 ימים מטורפים שבמהלכם יצרנו קשר בשבוע הראשון לנסות לעשות לו אזרחות הולנדית, ובתוך 5 ימים הוא קיבל וממשלת הולנד כולה הייתה על זה לחלוטין. עד היום הזה אף אחד מנציגי ממשלת ישראל לא דיבר איתי ולא עם אופיר. ולא עם אף אחד מהחוזרים מהשבי. זה בכלל לא אכפת לכם! הכול היה ברור מהשבוע הראשון. ביבי לא רוצה לסיים את העסק כי יש לו סיבות משלו לעניין הזה. לא יכול להיות שהצבא האדיר של מדינת ישראל, שאחרי 19 יום ביום כיפור גמר את המלחמה, ובששת הימים, ולא מצליח 187 ימים לנצח את הארגון הקיקיוני הזה (כפי שביבי כינה אותו)".
"רק רודפים את הניצחון הגדול", הוסיף אנגל. "אין ניצחון. אין ביחד ננצח מכיוון שאתם בכנסת רבים פה על הגיוס כל הזמן, אז זה רק חלק קטן. אני עובר מוועדה לוועדה ותמיד אומר את אותו דבר. אתם לא מבינים איפה אתם חיים, לא מבינים את המצב. לא יכול להיות שאתם על הכיסא שלכם. זה בלתי ניתן להבנה".