הממשלה אישרה פה אחד את "ההחלטה ההצהרתית" שהביא ראש הממשלה נתניהו בעניין התנגדות ישראל להכרה בין-לאומית חד-צדדית במדינה פלסטינית. מנוסח ההצהרה עולה כי "ישראל דוחה על הסף תכתיבים בין-לאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים". עם זאת, הנוסח לא שולל על הסף הקמת מדינה פלסטינית, אלא רק הכרה בין-לאומית חד-צדדית.
"ישראל דוחה על הסף תכתיבים בין-לאומיים בעניין הסדר הקבע עם הפלסטינים", קבע רה"מ בהחלטה ההצהרתית שהתקבלה פה אחד. "הסדר כזה יושג אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. הכרה כזאת, בעקבות טבח 7 באוקטובר, תעניק פרס עצום לטרור, פרס שלא היה כדוגמתו, ותמנע כל הסדר עתידי לשלום".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד עדכן כי נתניהו פנה אליו כדי שיתמוך בהחלטת הממשללה, ומסר: "מדובר בניסיון שקוף להסיט את הדיון מהחזרת החטופים ומחוק ההשתמטות, לעניין עצמו - יש עתיד מתנגדת כל השנים לכל צעד חד-צדדי".
נתניהו תיאם את הצהרתו עם גנץ: "זו לא הדרך ליציבות אזורית"
לראשונה זה חודש - גם השר גנץ הגיע לישיבת הממשלה. ההצהרה תואמה בין נתניהו וגנץ בשיחה אישית. בנאומו בוועידת הנשיאים הדגיש השר גנץ כי הוא "מתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית", והוסיף כי "אם לא יקודם מתווה חטופים - הלחימה תתרחב גם לרפיח במהלך הרמדאן".
"פעולות חד-צדדיות כמו הכרה במדינה פלסטינית הן לא הדרך ליציבות אזורית ולהסדרים מדיניים", הדגיש גנץ. "עלינו לפעול בתהליכים ארוכי טווח שיבססו ארכיטקטורה אזורית מול הציר האיראני ולקדם הסדרים מדיניים שישפרו את חיי כל התושבים באזור ויקדמו את השלום".
"אם לא יקודם מתווה חטופים, הלחימה תתרחב גם לרפיח במהלך חודש רמדאן"
השר בני גנץ
בהמשך נאומו שיבח גנץ את ביידן בצל הביקורת והבהיר: "לעולם לא נשכח את ידידותו של הנשיא ביידן במהלך הימים שלאחר 7 באוקטובר - הגיבוי הצבאי, התמיכה המדינית והמסר הברור שלו ושל ארה"ב כולה לאויבינו. כשאנחנו אומרים 'ביחד ננצח" - אנחנו מתכוונים גם יחד עם שותפינו האמריקאים - רפובליקנים ודמוקרטים כאחד".
גם השר וחבר הקבינט הביטחוני גדעון סער תמך בהצהרת רה"מ וטען כי מהלך שכזה "אם חלילה יהיה, ייזכר כמו הקרבת צ׳כוסלובקיה ב-1938". לאחר שביקש מרה"מ להסתייג מהפרסומים, הדגיש השר כי "הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית תשליך על ביטחון ישראל" - והתייחס לתביעה נגד ישראל בהאג: "כבר היום יש ניסיונות לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה, בין היתר במסגרת מוסדות משפט בין-לאומיים. האבסורד הגדול ביותר הוא הטענה כאילו מדינה פלסטינית היא שתיתן ביטחון".
לפני יומיים בלבד נתניהו פרסם הבהרה בנוגע לעמדת ישראל ביחס להסדר קבע עם הפלסטינים והדגיש כי ישראל תתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. הודעתו אז הייתה כנוסח "ההחלטה ההצהרתית" שהביא הבוקר בפני חברי הממשלה בפתח הישיבה.
העזרה של ביידן לרשות הפלסטינית – וההתנגשות עם ישראל
בוול סטריט ג'ורנל דווחה הבוקר כי לצד ההכרה החד-צדדית, בארה"ב פועלים לסייע לרשות הפלסטינים גם בהיבטים הכלכליים. לפי הדיווח, גורמים רשמיים ברמאללה הזהירו כי כספי הרשות הפלסטינית עומדים להיגמר – ובארה"ב חוששים מקריסה. בניגוד לעמדה הישראלית, ממשל ביידן פועל לגייס כספים עבור הרשות הפלסטינית. זאת במטרה לסייע לה להשתקם, כדי שבעתיד תוכל לשלוט ברצועת עזה במקום שלטון חמאס.
גורמים אמריקניים הסבירו כי בשלב זה ממשל ביידן פועל לעקוף את חוק טיילור פורס, שנועד לטרפד את תרומות ישירות לרשות הפלסטינית. חוק פורס נחתם בשנת 2018 על-ידי הנשיא דאז דונלד טראמפ, ולפיו כשליש מתשלומי סיוע החוץ של ארה"ב לרשות הפלסטינית עד שהרשות תפסיק לצמיתות את תמיכתה הכלכלית בטרוריסטים ובמשפחותיהם.
שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן טען כי יש להעביר את ההכנסות לרשות בהתאם להסכמים קודמים – זאת בהמשך לפגישותיו עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן בחודש ינואר. בממשל ביידן פועלים לחזק את הרשות בצל החשש כי בצל הקריסה הכלכלית, יגבר הזעם על ההנהגה המיושנת והמבוגרת, במיוחד ברצועה, שבה הודחו מהשלטון על ידי חמאס בשנת 2007. עוד טוענים בכירים בארה"ב כי אם לרשות ייגמר הכסף, היא תהיה חשופה לפגיעה מד קבוצות קיצוניות בעזה וביהודה ושומרון, שמתנגדות לפשרה.