ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הכריזו הערב (רביעי) על הקמת ממשלת חירום לאומית, חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בעזה. נתניהו אמר בפתח דבריו: "שמנו בצד כל שיקול אחר כי גורל המדינה שלנו מוטל על הכף, נעבוד ביחד למען אזרחי ומדינת ישראל". השר הנכנס בני גנץ אמר כי "אחדותנו היא מסר חשוב לאויבנו וחשוב מכך - מסר חשוב לאזרחי ישראל. כולנו יחד, כולנו מגויסים". שר הביטחון יואב גלנט: "אנחנו נמחה את הדבר הזה שנקרא חמאס מעל פני האדמה".
נתניהו ציין כי "האחדות תשמור עלינו", והבטיח ש"נרסק את חמאס כפי שהעולם ריסק את דאעש". הוא תיאר את הזוועות שעברו על יישובי הדרום: "ילדים וילדות שנורו בראשם, אנשים שנשרפו בעודם חיים, צעירים שנטבחו, לוחמים שראשיהם נכרתו, אנשים שנשרפו חיים. מה גדולה הזוועה, מה גדול הכאב. כל משפחה בישראל מכירה מישהו שנספה בתופת".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי צה"ל תוקף בעוצמה בעזה, ושאם יהיה צורך העוצמה תורגש גם בלבנון. "מנת חלקם של אויבנו תהיה דם ואש ותימרות עשן", הוסיף. גנץ התייחס בנאומו לפילוג בחברה הישראלית ערב המלחמה ואמר כי הקרב ינוהל בידי אנשים המגיעים ממחנות שונים, וכי "בקרב יש רק מחנה אחד והוא המחנה של עם ישראל, השותפות שלנו היא לא שותפות פוליטית - היא שותפות גורל". גנץ הוסיף כי הוא מקווה שחלק ממפלגות האופוזיציה יצטרפו לממשלה בימים הקרובים. בסיום דבריו הבטיח הרמטכ"ל לשעבר כי "המלחמה הזאת תספק פתרון של שנים קדימה לכל אזרחי ישראל".
לפי המתווה שהוסכם, קבינט מלחמה מצומצם יכלול את נתניהו, גלנט וגנץ, בעוד איזנקוט ודרמר ישמשו משקיפים. המחנה הממלכתי תצטרף לממשלה ותשביע חמישה שרים. עוד לפי ההסכם, אם יו"ר האופוזיציה לפיד יהיה מעוניין להצטרף לממשלת החירום יישמר לו מקום בקבינט המלחמה.
הקמת ממשלת חירום: איך זה עובד?
בשלב זה המחנה הממלכתי היא המפלגה היחידה מהאופוזיציה שנכנסה לממשלת החירום. ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אסף שפירא מציין כי "אפשרות של צירוף סיעות נוספות דורשת חתימה על הסכם קואליציוני בין הליכוד לבין הסיעות שיצטרפו לממשלה". הוא מסביר כי "צירוף שרים חדשים לממשלה דורש את אישור הכנסת ברוב רגיל, לפי סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה".
- נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום
- גנץ דורש קבינט מלחמה מצומצם, מקורב לרה"מ תקף
- "בקואליציה הסמיכו את רה"מ להקמת ממשלת אחדות"
את ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת חירום יש לפרסם ולהציג לפחות 24 שעות לפני ההצבעה, שתיערך מחר ב-18:00. שפירא מסביר כי "ממשלת כזו יכולה, אך לא חייבת, להיות מוגדרת בהסכמים הקואליציוניים כ'ממשלת חירום' שתקום לתקופת זמן שהוסכם מראש – למשל עד סיום המערכה בעזה או לתקופה של כמה חודשים".
ממשלת החירום אומנם הוכרזה כזמנית, אך אין לה תאריך תפוגה של ממש. "כדי שהממשלה הזמנית תהיה מוגבלת בזמן מבחינה חוקית", מסביר שפירא, "צריך לחוקק הוראת שעה שתתקן את חוק יסוד: הממשלה. לא סביר שיעשו זאת, הגבלה שכזו לא תהיה חוקית".
יתרונות וחסרונות
"להקמת ממשלת חירום יש שני יתרונות עיקריים", אומר שפירא. "ראשית, הגברת הלגיטימציה הציבורית והתמיכה הפרלמנטרית בעת התמודדות עם משבר קשה, שהוא כעת המלחמה בעזה". הוא מסביר שהגברת הלגיטימציה הציבורית היא חשובה במיוחד לאור הפילוג הפוליטי העמוק בישראל. "היתרון השני נוגע לשמירה על יציבות והמשכיות בתפקידי השרים בעת מלחמה".
מנגד, מזהיר שפירא, בהנחה שבממשלה כזו יגדל מספר השרים ואולי גם מספר המשרדים – תהיה בכך פגיעה מסוימת ביעילות הממשלה, שכבר היום היא "מנופחת" מאוד - אם כי חיסרון זה יהיה מצומצם יחסית במידה ויצורפו שרים בודדים ולא יוקמו משרדים חדשים.