בבג"ץ ידונו היום (חמישי) בעתירות נגד חוק הנבצרות - שאוסר להוציא את ראש הממשלה לנבצרות מטעמים שאינם רפואיים. לקראת הדיון הדרמטי, בקואליציה נערכים לתרחיש שבו בג"ץ ידחה את תחולת החוק - או לכנסת הבאה או למועד אחר שיקבעו השופטים. אם כך יקרה, הקואליציה מתכננת לחוקק מחדש חוק נבצרות שבו יודגש: התחולה היא מיידית. היום בשעה 09:30 - משדר מיוחד ב"חדשות 12" מבג"ץ הנבצרות. 

חוק הנבצרות - סיקור N12

מבחינת בית המשפט, דחיית תחולת החוק הוא צעד יותר מינורי מאשר ביטול חוק יסוד - שייחשב לרעידת אדמה של ממש. המטרה של הקואליציה במהלך כזה, הוא להקשות על בג"ץ לפעול נגד החוק בהמשך - שכן כבר יצטרכו לפסול את החוק ולא יוכלו לדחות את תחולתו.

הדיון עצמו צפוי להימשך כמה שעות, אבל ייתכן שיהיה משמעותית קצר יותר מהדיון ב"בג"ץ הסבירות" שנערך לפני כשבועיים - ונמשך כ-13 שעות וחצי. תחילה ישמעו טיעוניהם של נציגי המשיבים: ראש הממשלה, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה. לאחר מכן ישמעו העותרים, ולבסוף תינתן למשיבים אפשרות להגיב.

לאחר הדיון השופטים יחלו בכתיבת פסק הדין. גם במקרה הזה, בדומה לבג"ץ עילת הסבירות, קיים דד-ליין לפרסום פסק הדין שיתפרסם לכל המאוחר באמצע חודש ינואר, כשלושה חודשים לאחר פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון.

נתניהו לבג"ץ: "אין לכם סמכות"

בשבוע שעבר, ראש הממשלה נתניהו פרסם את תשובתו הרשמית לבג"ץ - ונימק שאין לדחות את תחולת החוק משום שהדבר "אינו בסמכותו של בית המשפט העליון". לדבריו, הפיכת הצו על תנאי למוחלט "משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני".

לקריאת התשובה המלאה של נתניהו לבג"ץ - לחצו כאן

תשובתו של נתניהו הגיעה לאחר שבג"ץ הוציא צו - ובמסגרתו ביקש מהממשלה לנמק מדוע שלא לדחות את תחולת החוק. לעומת בית המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הייתה סבורה כי יש לפסול את החוק לחלוטין.

לאחר פרסום הצו, בהרב-מיארה פרסמה את עמדתה לבג"ץ - ובה קראה לדחות את תחולת החוק "לכל הפחות לכנסת הבאה". לטענתה, חוק יסוד "אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי".

אסתר חיות, בניימין נתניהו, ביבי (עיבוד: אייל מרגולין, פלאש 90)
מה יחליט בג"ץ? רה"מ נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. ארכיון|עיבוד: אייל מרגולין, פלאש 90

עוד היא הוסיפה: "התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי 'פרסונלי', שעוצב מתוך ראייה צרה ונקודתית לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת מיידת קצרת-טווח עבור ראש הממשלה המכהן כעת - מבלי לתת מענה כללי להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר ובמחיר ערעור יסודות 'מוסד הנבצרות' כולו".