היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, פנתה היום (רביעי) לבג"ץ בנוגע לדיון על חוק הנבצרות שיתקיים מחר, בבקשה להגיב על "העמדה התקדימית" של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שביקשה לפסול תיקון לחוק יסוד: הממשלה. לדברי אפיק, מכיוון שבהרב-מיארה מסרה את עמדתה אחרי הדיון בבג"ץ – התגובה הקודמת של הכנסת לא הייתה יכולה להתייחס לעצם התקדימיות שבעניין. לפי עמדת הכנסת, על בית המשפט לדחות את העתירות נגד החוק.
לקריאת המסמך המלא של יועמ"שית הכנסת
בבקשה של אפיק נכתב כי "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזאת בשני היבטים. הראשון – בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה. השני – מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע". לכן, נימקה, הכנסת נדרשת לזמן מתאים להגיב לדברים.
"התקדימיות של עמדת היועצת המשפטית לממשלה מתעצמת נוכח הפער הקיים בין עמדתה הנוכחית לבין העמדה שהגישה בבג"ץ", נכתב. "למותר לציין כי התגובה שהוגשה מטעם הכנסת לא יכולה הייתה להתייחס לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהייתה אמורה להיות מוגשת ביחד עמה. נוסיף כי בפועל, עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה לאחר הגשת תגובת הכנסת המקדמית לעתירה. כך או כך, נוכח עמדת היועצת המשפטית לממשלה, הכנסת סבורה שיש מקום להגשת תגובת משלימה בכתב מטעמה, שתתייחס לטענות שנטענו בעמדה זו".
סיקור N12
- חוק הנבצרות עבר בקריאה שנייה ושלישית
- חוק הנבצרות והמשמעות: למי מותר לקבוע כי נבצר מראש הממשלה לכהן?
- לקראת דיונים גורליים: ההכרעות הדרמטיות של בג"ץ אחרי "חוק טבריה"
- בג"ץ הנבצרות: הצוות שידון בעתירה נגד נתניהו
"מאז הגשת עמדת היועצת המשפטית לממשלה ועד למועד הדיון נותר זמן קצר מועד. על כן, ובשל רוחב היריעה של עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ובהתחשב בעומס בלשכה המשפטית של הכנסת עקב תיקים חוקתיים נכבדים אחרים, לא היה סיפק בידי הייעוץ המשפטי לכנסת להכין תגובה מקדמית משלימה מתאימה עד למועד הדיון, ועל כן גם לא התבקשה רשות להגשת תגובה כזו".
כפי שפרסמנו אמש ב"המהדורה המרכזית", היועצת המשפטית אמרה בדיון שנערך לאחרונה שלא היה דיון על הוצאת ראש הממשלה נתניהו לנבצרות ושזה "לא על השולחן". היא סבורה כי לחשוב שנבצרות היא פתרון על השולחן, כמו איזה "פתרון קסם" למצב שבו ראש ממשלה מפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, זו טעות.
עם זאת, עמדת היועמ"שית בעד פסילת החוק נובעת מהעובדה שהוא משרת תכלית פסולה – לאפשר לראש הממשלה להפר את הסדר ניגוד העניינים שלו. התוצאה, לטענתה, היא הגדרה פגומה של ההוצאה לנבצרות, אפילו מסיבות רפואיות. החשש שם הוא שהתוצאה של חוק הנבצרות קיצונית. גם אם יהיה ברור לגמרי שראש ממשלה לא יכול לתפקד מבחינה בריאותית, הוא לא יהיה נבצר.