ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (שני) לקדם את הצעת החוק להצבת מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי. משמעות ההצעה, התמיכה מצד המשטרה והייעוץ המשפטי, הדאגה מפגיעה בפרטיות ומפרופיילינג, (אפליה על רקע גזעני או מגדרי) - והמצב בעולם. N12 עם התשובות לכל השאלות.
מהי משמעות ההצעה?
ההצעה תאפשר למשטרה להציב מצלמות ולבצע באמצעותן זיהוי ביומטרי לעוברים והשבים. "מה שזה אומר זה שקצין משטרה יכול להחליט על הנחה של מצלמות נייחות במרחב הציבורי, שמצלמות את כל מי שעובר ושב, ובעצם יכולות לעשות זיהוי ביומטרי לכל מי שעובר", הסבירה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
הנוסח המעודכן שאישרו השרים קובע כי לא יותר שימוש במצלמות לאכיפת אירועי חופש ביטוי, כמו הפגנות. עוד הוחלט על צמצום החוק למקרים של עבירות "פשע חמור" ועבירות פרוטקשן בלבד. כמו כן, ההצעה המעודכנת קובעת כי עונש של עד שלוש שנות מאסר יוטל על מי שיעשה שימוש לא חוקי בתיעודי המצלמות.
"האפשרות השנייה היא שמאפשרים להציב מצלמות במרחב ציבורי באופן חד פעמי, או ששוטרים נושאים אותן על הבגדים או שפשוט מישהו עומד ומצלם, אבל להבדיל ממצלמה רגילה שהיום יש ברשות המשטרה - המצלמות האלה מחוברות למאגרים ואם יש תמונה של מישהו אפשר להשוות אותה באופן מיידי לתמונה שרואים במצלמה שמצלמת".
"תזכיר החוק הזה לא מדבר על מצב שמישהו פשע, ואז אתה הולך לבית המשפט כדי לקבל צו לעקוב אחרי אותו בן אדם", היא המשיכה. "אלא, זה תזכיר שמאפשר למשטרה לאסוף מידע כללי. כלומר, לצלם את כל מי שעובר כדי שיהיה, ואחר כך לחשוב מה לעשות עם הדאטה הזה".
מה החשש?
ההצעה העלתה חששות שונים לפגיעה בפרטיות, שיטור יתר ופורופיילינג. "הכוח של מצלמה ביומטרית הוא לא רק לדעת מי היה, מתי היה ואיפה היה", הסבירה ד"ר שוורץ-אלטשולר. "מצלמה ביומטרית, לפי הטכנולוגיה שקיימת היום, יכולה להגיד מאיזה מוצא אתני אותו בן אדם, היא יודעת להגיד מי גיי בארון, היא יודעת להגיד מי עייף ומי כועס".
"מה שחשוב לי להסביר זה שלא מדובר במצלמה שהתכלית שלה היא לעצור מישהו שכבר פשע", היא הדגישה. "נניח, נזרק חזיז ועכשיו נחפש מי זרק אותו. זו לא התכלית של זה. התכלית היא לייצר שיטור המוני ולדעת מי היה איפה, מי יצא מהיישוב ומי נכנס אל היישוב. אלה דברים שבאמת נותנים למשטרה המון כוח. אלה דברים שבדרך כלל מי שאוסף אותם הם הצבא והשב"כ. המשטרה עובדת ההפך. היא צריכה שיהיה לה חשוד ספציפי, קצה חוט, ואז על בסיסו היא הולכת ומבקשת צווים. זה בעצם הופך את הכוח של המשטרה".
"למה הוא כלי פוגעני באופן מיוחד? נניח כשאתה מדבר על פגסוס אתה יכול להשאיר את הטלפון בבית, או לא להתכתב איתו, או לקנות טוק-מן כזה", ציינה ד"ר שוורץ-אלטשולר. "פה אתה לא יכול להימלט מזה. אם אתה צריך ללכת לסופר, או לדואר, או לכל מקום - אתה לא יכול להימלט מזה. הם מצלמים במרחב הציבורי".
"בדאטה שהמשטרה לא משתמשת יש הסדר שמחייב אותה למחוק את המידע אחרי 72 שעות, אבל לא כתוב מי מפקח על המחיקה הזאת, לא כתוב איך מוחקים את זה, לא כתוב מה עושים עם מידע שהמשטרה כן השתמשה ולכן לא צריך למחוק אותו", אמרה הד"ר. "יש פה המון כוח למשטרה לאסוף מידע מצולם מהמרחב הציבורי על אזרחי ישראל".
"מה מדהים בעיניי?" שאלה ד"ר שוורץ-אלטשולר בקול, "שהממשלה הזאת באמת לא רואה את הדבשת של עצמה. הם הלכו לעשות את ועדת החקירה הזאת של פגסוס, שזה בדיוק אותו דבר. יש פה מתן אפשרות למשטרה, בלי פיקוח מספק, להשתמש במערכת טכנולוגית מאוד פוגענית לצורכי מעקב. מה אתם חושבים? שלא יעשו בזה שימוש לרעה?"
עו"ד נתנאלה טרייסטמן, שותפה בתחום טכנולוגיות מתקדמות ופרטיות במשרד ארנון, תדמור-לוי, הצטרפה לדאגה שהביעה ד"ר שוורץ-אלטשולר. "מאבק בפשיעה הוא ללא ספק מטרה חשובה ומתן כלים למשטרה, לרבות כלים טכנולוגיים נראה הכרחי וראוי. יחד עם זאת, ספק אם הצעת החוק כוללות מספיק איזונים ובלמים לוודא שהשימוש ייעשה רק למטרות ראויות, והאם נכון לעשות שימוש בטכנולוגיה שעושה שימוש במידע ביומטרי ללא צו בית משפט אלא באישור קצין משטרה בכיר בלבד", היא אמרה.
"כמו כן, חשוב לבחון האם החוק מוודא שלא ייעשה שימוש פוליטי בכלים טכנולוגים, שזכויות אדם בסיסיות לרבות זכות הפרטיות נשמרות", הזהירה עו"ד טרייסטמן. "האם נבחן כל פעם מחדש אם שימוש בטכנולוגיות הינו מידתי ונעשה רק למטרה שלשמה נועדה, האם המידע הביומטרי יאובטח מספיק טוב כך שלא תהיה אפשרות לעשות שימוש לרעה במידע הרגיש שנאסף, והאם נכון לאפשר רק לגורם אחד (המשטרה) להחליט על שימוש בטכנולוגיה שיכולה להשפיע על כלל אזרחי המדינה, ללא גורם חיצוני".
מהי עמדת הייעוץ המשפטי והמשטרה?
בייעוץ המשפטי לממשלה הביעו תמיכה בקידום הצעת החוק. בעמדתם נכתב שיש צורך חיוני במתן כלים טכנולוגיים למשטרה כדי להיאבק בפשיעה הגואה. לדברי הייעוץ המשפטי, הצבת כלים אלו במרחב הציבורי יקל על זיהוי חשודים בזמן אמת.
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, התייחס היום להצעת החוק ואמר כי "הצעת החוק שעולה היום לאישור ועדת השרים היא כלי מציל חיים שבלעדיה משטרת ישראל לא תוכל להתמודד עם הטרור הפלילי, אירועי הרצח ונסיונות החיסול במגזר הערבי. ההצעה היא כלי חשוב שהמשטרה מנסה לקדם כבר מספר שנים לטובת סיכול ומניעה של פח"ע, פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. ההצעה היא פרי של איזון בין הצורך לשמירה על חיי אדם ובין חשיבות של הגנה על זכויות הפרט".
עוד הוסיף המפכ"ל ואמר בישיבה השבועית של סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה: "הפעלת הכלי תעשה רק בכפוף למנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו שימוש למטרות שנקבעו בחוק ותחת המגבלות, ותוך הטלת סנקציות במקרים שבהם יהיה שימוש לרעה במערכת. המערכת היא כלי נוסף שיחזק את יכולתה את המשטרה להיאבק בפשיעה החמורה".
מה קורה במדינות אחרות?
ד"ר שוורץ אלטשולר סקרה בספר חדש בשם "אדם, מכונה, מדינה", בין היתר, את הרגולציה החוקתית של טכנולוגיות בינה מלאכותית ברחבי העולם. "יש שם כמעט פרק על זיהוי פנים, והסיבה לכך היא שהסיפור של זיהוי פנים באמצעות מכונות, על ידי בינה מלאכותית, הוא אחד הנושאים הכי נפיצים שמסתובבים היום בעולם", הסבירה.
"אם נניח עד לפני שלוש-ארבע שנים התחילו להשתמש בזה בארצות הברית למשל, אז אחרי פרשת ג'ורג' פלויד, יש הבנה שהמערכות האלה טועות", היא הדגימה. "יש להן אחוז טעות מאוד גדול, בעיקר לגבי אנשים עם עור כהה. יש על זה הוכחות מדעיות, זה לא איזו המצאה. זה יוצר שיטור יתר כלפי אוכלוסיות של כהי עור, זה יוצר אכיפה בטעות כלפי אנשים כאלה".
"חברות כמו מיקרוסופט ו-IBM הפסיקו להשקיע בסטארט אפים שעוסקים בזיהוי פנים, שוב בגלל הפגיעה הגדולה שהדברים האלה מובילים לזכויות אדם", הרחיבה ד"ר שוורץ-אלטשולר.
"חוק הבינה המלאכותית באירופה, של האיחוד האירופי, שעבר ממש לפני חודשיים - אחת נקודות המחלוקת הכי גדולות לגביו היא בעניין של זיהוי פנים בזמן אמת על ידי רשויות אכיפת חוק", הוסיפה הד"ר. "אחרי הרבה מאוד דיונים באיחוד החליטו לאסור על זה לגמרי. זאת אומרת, למעט טרור וילדים חטופים, אסור להשתמש בזיהוי פנים ביומטרי בידי רשויות אכיפת חוק בזמן אמת. אם אתה מסתכל על הדיונים שהיו באירופה סביב הדבר הזה הם ממש אומרים את זה, שבשנים הקרובות השימוש בזיהוי פנים ביומטרי יהיה מה שיבדיל בין דמוקרטיות ללא דמוקרטיות. לכן, הם בעצם עצרו לגמרי זיהוי פנים ביומטרי בזמן אמת בידי רשויות אכיפת חוק".
"זאת אומרת, ישראל מכניסה את עצמה עכשיו ביודעין לאגד של מדינות מאוד בעייתיות", התריעה ד"ר שוורץ-אלטשולר. "סין זו מדינה שמבוססת על זיהוי פנים, ושם זיהוי הפנים נמצא בכל המרחבים. זה לא רק אכיפת חוק, אלא גם אכיפה מנהלית. יודעים מה הפנים שלך ואם למשל אתה חשוד בזה שאתמול בערב היית בהפגנה וצילמו אותך בהפגנה, היום לא תוכל לעלות לרכבת. זה הסיפור הסיני, אבל העולם המערבי לא רוצה להיות במקום הזה".
בג"ץ עשוי להתערב?
"יכול להיות שכן", השיבה ד"ר שוורץ אלטשולר בזהירות. "אנחנו זוכרים בעבר למשל כשעבר חוק נתוני תקשורת, בג"ץ פסל חלק מההסדרים והשאיר חלק אחר מההסדר. כשמדובר בטכנולוגיות מעקב מאוד פולשניות, העובדה שיש חוק היא רק תחילת הדרך".
"בלי חוק אסור בכלל להשתמש בהן, אבל השאלה אם החוק מידתי ביחס למה שהוא רוצה להפעיל – היא שאלה מאוד גדולה", היא מוסיפה. "כשאנחנו מדברים על החסרונות של מערכות זיהוי פנים – בעומק של מה שהן יכולות לדעת, בהטיות שיש להן ובשיטור יתר שהן יוצרות כלפי אוכלוסיות מסוימות ובזה שהמשטרה בעצם הופכת להיות שב"כ, בזה שבשום מקום בעולם המערבי לא משתמשים בזה היום – אז בפירוש בית המשפט יצטרך לבדוק את זה".