זו צפויה להיות אחת הסוגיות הבוערות ביותר במושב הבא של הכנסת - גיוס תלמידי הישיבות. במפלגות החרדיות דורשים לסיים עם סוגיית הגיוס אחת ולתמיד. הם דורשים סוג של "נוקאאוט" לבג"ץ בדמות פסקת התגברות. האם ההצעה שלהם אפשרית? וגם - הפתרון שנמצא מעבר לפינה וכבר הפסיקו לדבר עליו. N12 עם התרחישים והקשיים.
חוק גיוס מידתי
כולם מדברים על פסקת התגברות, או על דרכים אחרות "להתגבר" על בג"ץ. כל אחת מהדרכים הללו עלולה לעורר קשיים חוקתיים. כמעט אף אחד כבר לא מדבר על הפתרון הפשוט ביותר מבחינה משפטית - להעביר חוק גיוס מידתי שיעמוד במבחן בג"ץ.
זה נשמע אולי מעט נאיבי. כבר היו ניסיונות רבים, ומה שעבר במסננת הפוליטית לא צלח את המסננת המשפטית. אבל זו בדיוק המשמעות של דיאלוג בין הרשויות. ניתן להעלות על הדעת אינסוף פתרונות מאוזנים, שמצד אחד יאפשרו לימוד תורה, ומצד שני יצמצמו את הפגיעה בשוויון.
פסקת התגברות
במפלגות החרדיות מעדיפים פתרון אחר. במקום להגיע לעמק השווה ולהתפשר על תוכן חוק הגיוס, מעדיפים שם לקדם מהלך שימנע התערבות של בג"ץ. ההצעה המרכזית שעלתה היא פסקת התגברות כללית או ספציפית.
פסקת התגברות כללית היא מהלך שמאפשר "להתגבר" על פסילת חוקים באופן כללי. ההצעה הזו עלתה בין היתר במסגרת המהפכה המשפטית, אך נעצרה בינתיים. אם מהלך כזה יעבור, כנראה שיוגשו עתירות בדומה לאלו שהוגשו נגד חוק הסבירות. העותרים יטענו שמדובר ב"תיקון חוקתי לא חוקתי", כלומר ש"התגברות" על זכויות יסוד מסוימות שוללת מאפיינים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
אפשרות אחרת היא פסקת התגברות ספציפית. למשל, ניתן לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכתוב בו שחוק העוסק בגיוס תלמידי ישיבות, יעמוד בתוקפו על אף האמור בחוק היסוד, אם עבר ברוב של 61 חברי כנסת.
במקרה הזה יהיה קשה יותר לטעון שמדובר בשלילה של המאפיינים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, כיוון שמדובר בסוגיה אחת ספציפית. לצד זאת, מי שיעתרו לבג"ץ עשויים לטעון שמדובר ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", כיוון שהכנסת משתמשת בחוק יסוד לצורך ספציפי.
קושי נוסף שעולה מהפתרון הזה הוא שאמנם מדובר בפתרון אד-הוק לצורך סוגיית הגיוס בלבד, אבל בפועל ייתכן שיאמצו אותו לסוגיות נוספות באמצעות הרחבת הנוסח של פסקת ההתגברות.
חוק יסוד חדש
הצעה אחרת שעלתה היא העברת חוק יסוד חדש, כמו חוק יסוד: לימוד תורה, כדי "לתת קונטרה" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכך להכשיר את חוק הגיוס. הקושי המשפטי שבמהלך הזה הוא שבג"ץ יצטרך להכריע כיצד להתמודד עם שני חוקי יסוד שיש ביניהם סתירה או חוסר-הלימה ברמה מסוימת.
בעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד חוק הלאום, השופטים קבעו שיש לפרש אותו באופן שיעלה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים. אם שופטי בג"ץ יפסקו באופן דומה גם לגבי חוק יסוד: לימוד תורה, לא בטוח שהוא יפתור את הקשיים בהעברת חוק הגיוס.