שופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי בנוגע ל"חוק הנבצרות" שבמסגרתו הממשלה צריכה לנמק מדוע לא לדחות את החלת החוק. המשמעות היא שהחוק לא צפוי להיפסל, אך המהלך מקדם את העתירות שלב בדרך להכרעה, שבה ייתכן שייקבע כי החוק לא יחול באופן מיידי. המדינה נדרשת להשיב לצו עד אמצע ספטמבר, ובסוף החודש ידון בג"ץ שוב בעתירה בהרכב מורחב של 11 שופטים. 

למעשה, השופטים ביקשו מהמדינה להסביר למה שתחילת החוק לא תידחה, וזאת אחרי הטענות שהחוק פרסונלי וחוקק בגלל ראש הממשלה נתניהו. בשונה מהצו שהוציא בית המשפט, עמדת היועמ"שית הייתה שיש לפסול את החוק, ולא רק לדחות אותו. לצד זאת, בהרב-מיארה ציינה שתחולה מאוחרת של החוק תנטרל חלק מהקשיים שהתעוררו.

בנימין נתניהו בישיבת הממשלה (צילום: n12)
ראש הממשלה נתניהו|צילום: n12

"על יסוד עתירות אלו שהובאו בפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המופנה כלפי המשיבים ומורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע כי חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) לא יחול בתחולה מיידית", כתבו השופטים בצו. השופטים ביקשו כי תצהירי התשובה של המדינה יוגשו עד ל-14 בספטמבר, ועיקרי הטיעון מטעם העותרים יוגשו לא יאוחר מ-20 בספטמבר. הדיון על החוק יתקיים כאמור בסוף החודש.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ברשתות החברתיות תגובה לבג"ץ, לפיה "אין בסמכות הרשות השופטת לדון בשאלת תוקפם, תחולתם ותוכנם של חוקי היסוד". הוא הוסיף כי "זוהי סמכותה הבלעדית של הכנסת, בה יושבים נבחרי כל הציבור הישראלי, אשר יתנו בפניו דין וחשבון ויבקשו את אמונו מדי בחירות. אין לרשות השופטת סמכות לדון בחוקי יסוד - וגם לא בשאלת תחולתם".

מטעם התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרות על החוק, מסרו: "לצערנו הרב בשנה האחרונה הפכה החקיקה הפרסונלית לנוהל של קבע בכנסת - אשר פעם אחר פעם משנה ומתקנת חוקי יסוד על מנת להתאים לצרכים הרגעיים של נאשמים בפלילים ועבריינים מורשעים. אנחנו מברכים על ההחלטה של בית המשפט הנכבד שמנסה בכוחותיו הדלים לשמר את כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, ותוך שהוא שומר על כבודה של הכנסת אשר כבר מזמן לא שומרת על הכבוד של עצמה".

אסתר חיות (צילום: לע
הטיחה בנצי הכנסת: "הטיעון שלך מנותק". נשיאת העליון אסתר חיות|צילום: לע"מ

במהלך הדיון על "חוק הנבצרות" שהתקיים בשבוע שעבר, עו"ד יצחק ברט מהייעוץ המשפטי של הכנסת טען: "הייתה לקונה בחוק יסוד הממשלה. אנחנו חושבים שלא מדובר בהסדר חריג. היו הצעות בעבר, מאחורי מסך בערות, שדיברו על רוב גדול יותר, כן יש היבט פרסונלי שנתייחס אליו אחר כך". 

נשיאת העליון השופטת חיות, שישבה בראש ההרכב, השיבה: "כל הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות, בכל הכבוד. אדוני מדבר על מצב של תיקון לקונה, אבל בא חה"כ משה סעדה, ובשיח שהוא ניהל עם חה"כ רייטן הוא אומר 'אפרת זה פשיטא. מה את חושבת שתיקנו את זה כי חשבנו שהחוק לא ברור? עשינו את זה בגלל מר נתניהו'. יותר ברור מזה אי אפשר. אדוני מייצג את הכנסת, הוא צריך להתייחס למה שקרה בכנסת. לא הייתה שום כוונה לתקן אי־בהירות של הנוסח הקיים. זה נאמר בפה מלא".