הצעת החוק שמקדם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בעזרת חה"כ צביקה פוגל, תאפשר לו להורות על מעצרים מנהליים למשך חצי שנה לכל היותר, לבקשת המפכ"ל ובאישור היועמ"ש או פרקליט המדינה – כך פורסם ב"מהדורה המרכזית". מה המשמעות במקרה שתינתן לו סמכות חסרת תקדים ואילו בעיות עלולות להיווצר? כל מה שחשוב לדעת.

מה זה מעצר מנהלי?

"מעצר מנהלי זה כלי מאוד חריג במובן שהוא שולל חירות כשאין הליך פלילי נלווה", מסביר פרופ' יואב ספיר, מפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מומחה למשפט פלילי, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסנגור הציבורי הארצי. "כלומר, במקרים רגילים בתי משפט מורים על מעצרו של אדם שהרשויות אספו נגדו ראיות ויכולות להוכיח את אשמתו בבית המשפט והמעצר נועד למנוע ביצוע של עבירות נוספות, או שיבוש של הליכי המשפט. המעצר נלווה להליך פלילי וגם זה אמור להיות חריג, כי מדובר במי שלא הורשע. כאן מדובר על מי שאפילו לא הוגש נגדו אישום, וגם אין כוונה להגיש אישום. המעצר המנהלי נעשה על בסיס החלטה של הרשות המבצעת, במקרה של ההצעה הנוכחית בסמכות השר לביטחון לאומי".

עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות-אזרחיות באגודה לזכויות האזרח מוסיף: "מעצר מנהלי משמעו שעוצרים אדם לתקופה, שיכולה להיות ממושכת, בלי להעמיד אותו לדין, ולא על מעשה שהוא חשוד שכבר ביצע אלא כדי למנוע ממנו לבצע מעשה לא חוקי עתידי".

מתי משתמשים כיום במעצרים מנהליים?

פרופ' ספיר: "היום יש שני סוגים של מעצרים מנהליים - על פי החקיקה הצבאית בשטחים וזה נעשה לפי חקיקה של המפקד הצבאי. הסמכות השנייה היא חקיקה פנימית של ישראל משנות ה-70, שמבוססות על תקנות מתקופת המנדט הבריטי. מדובר במי שהחשדות נגדו קשורות לטרור, והסמכות היא של שר הביטחון".

"החקיקה הצבאית החלה בשטחים מאפשרת מעצר של אדם בצו מנהלי, ללא כתב אישום וללא משפט - למשך תקופה של עד שישה חודשים. את הצו ניתן להאריך שוב ושוב, בכל פעם לשישה חודשים נוספים, מבלי שנקבעה תקופת מעצר מקסימלית. למעשה, אפשר לכלוא כך אדם במשך שנים - כפי שאכן נעשה לא אחת - מבלי שיזכה להליך משפטי הוגן, מבלי שהחשדות נגדו יעמדו במבחן משפטי ומבלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן מפניהם", טוען עו"ד גן-מור.

"גם בישראל קיימת סמכות לעצור אדם במעצר מנהלי, אך השימוש בה נדיר. סמכות זו, שמקורה בתקנות המנדטוריות הדרקוניות, עוגנה בשנת 1979 בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979. החוק תקף רק כאשר קיימת הכרזה על שעת חירום במדינה, אולם הכרזה כזאת נמצאת בתוקף מאז קום המדינה", הוא מוסיף.

עו
"לא אמצעי לגיטימי בחברה דמוקרטית". עו"ד גיל גן-מור

"על פי החוק הישראלי, שר הביטחון רשאי להורות על מעצרו של אדם למשך שישה חודשים, אם היה לו 'יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים זאת", מסביר עו"ד גן-מור. "בניגוד למצב בשטחים, בישראל קיימת חובה להביא עצור מנהלי בפני שופט אזרחי (נשיא בית משפט מחוזי) בתוך 48 שעות, וכן קיימת חובה לבחון את הצורך בהמשך המעצר כל שלושה חודשים. על החלטת בית המשפט המחוזי אפשר לערער לבית המשפט העליון".

האם מעצרים מנהליים יוכלו למנוע מקרי רצח בחברה הערבית?

עו"ד גן-מור: "ברור שצעדים אנטי-דמוקרטיים ודרקוניים כאלו יכולים לבלום רצח בנסיבות מסוימות, אבל הנזק שלהם הוא נוראי והרבה יותר חמור מכל תועלת אפשרית. זה לא אמצעי לגיטימי בחברה דמוקרטית שבה האזרחים הם חפים מפשע עד שלא הוכחה אשמתם, ולא שוללים חירותו של אדם אלא לאחר שעמד למשפט, התאפשר לו להתגונן, והוכחה אשמתו מעל לכל ספק".

פרופ' ספיר: "נוסח החוק לא קובע שזה רק לשימוש בחברה הערבית, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה שימוש לרעה ניתן יהיה לעשות בחוק בעתיד. למשל שימוש כנגד מתנגדים פוליטיים. אנחנו יודעים מהעולם שקל להגדיר אותם כ'סכנה לציבור' ולהכניס אותם למעצרים, וכך לעשות שימוש לא ראוי בסמכות הזו".

"אבל גם אם ישתמשו בסמכות הזו רק בהקשר של האלימות בחברה הערבית - אני חושב שיש בכך הרבה מאוד קשיים. ישנן דרכים אחרות להתמודד עם פשיעה", טוען פרופ' ספיר. "אי אפשר לקחת את הכישלון של ההתמודדות עם הבעיה הקשה של הפשיעה בחברה הערבית וכתשובה לכך לפגוע בזכויות היסוד הכי בסיסיות שלנו. צריך להשקיע תקציבים, להציב שוטרים ברחובות ולמנות פרויקטור, לקיים דיאלוג עם הקהילה וראשיה, להשקיע בחינוך, בתעסוקה ובשיטור. המחשבה שמה שלא הולך בכוח - ילך ביותר כוח, לרוב מתבררת כלא נכונה ואפילו כמזיקה. הדבר עלול גם להגביר את הניכור של החברה הערבית אל מול רשויות המדינה", הוא מדגיש.

פרופ' יואב ספיר, מומחה למשפט פלילי, חבר סגל הפקולט (צילום: שחר שחר, אוניברסיטת תל אביב)
"זו הפיכת המדינה למדינת משטרה". פרופ' יואב ספיר|צילום: שחר שחר, אוניברסיטת תל אביב

מה הבעיות שמתעוררות אם ייעשה שימוש במעצרים מנהליים בתחום הפלילי?

עו"ד גן-מור: "מעצר מנהלי, המאפשר שלילת חירותו של אדם למשך חודשים ללא משפט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות אדם בסיסיות, ובראשן הזכויות לחירות ולכבוד, גם כאשר הוא נעשה לצורך הגנה על ביטחון המדינה, ובוודאי כאשר הוא נעשה לצורך מניעת עבריינות רגילה".

"אמנם עצורים מנהליים מובאים בפני שופט ומתקיים הליך של ביקורת שיפוטית על מעצרם, אולם מכיוון שהרוב המכריע של החומר שעליו מתבסס צו המעצר הוא סודי ומוסתר, הן מהחשוד והן מעורך דינו, בפועל לא ניתנת לעצור הזדמנות אמיתית להתגונן או להפריך את החשדות נגדו", מציין עו"ד גן-מור. "במקרים רבים מאוד אף לא מיידעים את העצור אודות פרטי החשדות הקונקרטיים נגדו. בנסיבות אלה, אין בהליך הביקורת השיפוטית כדי להוות ערובה ממשית להבטחת חוקיות המעצר, וגם השופט ההוגן ביותר אינו יכול לעשות צדק. הליך הביקורת השיפוטית בהקשר זה נעדר ערובות מינימליות להבטחת הליך משפטי תקין, עד כי מוטל ספק אם ניתן לראות בו 'הליך שיפוטי' של ממש".

פרופ' ספיר: "מדובר בשלילת חירות מבלי שיש דרך להתגונן מפני החשדות, כי לא מתנהל משפט שבו הנאשם יכול לטעון כנגד החשדות שלו ומוצגות ראיות, אלא כמעט כל החומר חסוי בדרך כלל בפני העצור ועורך הדין שלו, ולכן אין לו אפשרות להתמודד עם מה שמחשידים אותו בו. ההליך הוא לא הוגן, אפילו אם יש ביקורת שיפוטית. הסיבה היא שבית המשפט לא שומע את הטענות של הצד השני, אלא את מה שהשב"כ מראה לו מבלי שהחשוד חשוף לכך. בהיעדר יכולת להתגונן, אין ערובה מספיק טובה לכך שהחשדות לא מופרכים".

"יש בחוק עוד פגיעות בחירות חוץ מהמעצר, כמו אפשרות של השר למנוע מאנשים לצאת מהארץ, לא יוכלו לרכוש דברים מסוימים או להתחבר לאינטרנט", מוסיף פרופ' ספיר. "זו הפיכת המדינה למדינת משטרה".

האם בג"ץ להערכתך יפסול את החוק?

פרופ' ספיר: "החוקים שקיימים היום למעצר מנהלי לא כפופים לביקורת שיפוטית כי הם ישנים יותר ונחקקו לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ברגע שהחוק החדש ייחקק, בוודאי שהוא יהיה כפוף לביקורת שיפוטית ועל פי הנוסח המסתמן, אני מאמין שהוא ייפסל כי יש פה פגיעה משמעותית ובלתי מידתית בזכות לכבוד, לחירות וכמובן גם בזכות להליך הוגן. אני מקווה שלא נגיע לשם והחוק לא יעבור, אבל עצם העלאת הצעת החוק מגלה כוונות מאוד מדאיגות".

עו"ד גן-מור: "החוק מעורר קשיים חוקתיים ניכרים, שכן הוא פוגע בזכויות חוקתיות באופן אנוש, בשעה שיש אמצעים אחרים להשיג את התכליות של הגנה על ביטחון הציבור, ולכן יהיה לשר קושי רציני ביותר להגן על החוק הזה".