הממשלה דנה היום (ראשון) בהצעת המחליטים שלפיה משרדי הממשלה יהיו מחויבים להעדיף את ערכי הציונות על פני ערכים אחרים, ובמיוחד בכל הנוגע להתיישבות יהודית ולהעדפת לוחמים על פני אחרים. במהלך הדיון התגלעו חילוקי דעות חריפים בין חברי הממשלה. ציטוטים מתוך הישיבה מובאים לראשונה ב-N12.

סיקור שוטף ב-N12

השרים החרדים, משה ארבל ומאיר פרוש, הביעו דווקא את התנגדותם מהחשש שמא החרדים יהיו אלה שייפגעו מההצעה. "מתפתח פה דבר מסוכן", אמר פרוש. ארבל הוסיף: "הדברים פה יישארו גם אחרי השר הנוכחי, אנחנו עוסקים בסמנטיקה במקום בפעילות אופרטיבית". עוד אמר ארבל כי "החלטת הממשלה צופה את פני העתיד. ערך מכריע לחיילי צה"ל, זה מסוכן, זה דמוגרפיה שעולה יום אחרי כהונת השר יאסרו עדיפות ליוצאי צבא. צריך למצוא את הנוסח הנכון".

בן גביר השיב לטענות החרדים שלא מדובר בקיפוח שלהם: "ההפך הוא הנכון, החוק מונע קיפוח של יהודים". על רקע דבריו של בן גביר הביע הדרג המשפטי את התנגדותו להצעה. המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הבהיר: "לא בסמכות הממשלה לקבוע שערך אחד יהיה עליון לערכים אחרים". בן גביר השיב לו במתקפה: "טוב שלא הייתם בזמן בן-גוריון".

בשלב זה התערב נתניהו, וטען נגד רשות מקרקעי ישראל שהם "מעוותים ומהווים חסם כלכלי והתיישבותי". לדבריו, "הפקידים האלה מייצרים אפליה ומקבלים החלטות על עתיד הקרקעות שלנו. מדובר במדיניות לכל דבר ועניין ואני רוצה לשלוט במדיניות. אם צריך לשנות חוקים נשנה". 

שר הביטחון גלנט התבטא גם הוא בחריפות נגד רמ"י וציין ש"הם פועלים ממניעים לא ציוניים". הוא העלה הצעה שלפיה ינוסחו תקנות בהן שרי הממשלה יחייבו את רמ"י לפעול "משיקולים ציוניים".

במסגרת החלטת הממשלה, כדי להפוך אותה לדבר ישים ואפקטיבי, הממשלה תנחה על תקנות - כל משרד בתחומו, על רמ"י, והן יובאו לאישור הממשלה. מטרת התקנות הן חיזוק ההתיישבות היהודית בדגש על הנגב והגליל.

עו
המשנה ליועמ"שית: "לא בסמכות הממשלה"; בן גביר: "מי שמתנגד ל'חוק הציונות' - מתנגד למדינה"|צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת, פלאש 90

העימות נזכיר הוא סביב ההצעה של שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית לצקת תוכן לחוק הלאום שעבר לפני 5 שנים. הסיבה שישנו קושי המשפטי בהצעה הוא העובדה שהחוק הזה מנסה לתת מעמד מוגבר לציונות על ערכי יסוד אחרים שלהם משקל חוקתי זהה, בין היתר משום שהיא נותנת עדיפות ליהודים וליוצאי צבא בבנייה ובקבלה ליישובים ובכך למעשה עלולה לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק. למרות ההתנגדות המשפטית, כפי שהציג אותה בישיבה המשנה ליועמ"שית, בן גביר אמר לפני שנכנס כי מי שמתנגד להצעה "מתנגד לציונות ולמדינת ישראל".

בדברי ההסבר להצעת החוק, מתוארות הסיבות מדוע צריך להעביר את ההצעה הזו, בין היתר משום שמקבלי ההחלטות בממשלה ובזרועותיה לעיתים "מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים". עוד נכתב כי "מטרת החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".