הייעוץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד להצעה של עוצמה יהודית, שקובעת כי הציונות המתבטאת בחוק הלאום תהווה ערך מנחה בפעילות הממשלה. את ההצעה צפויה הממשלה לאשר ביום ראשון ומשמעותה היא נתינת מעמד מוגבר לציונות על ערכי יסוד אחרים שלהם משקל חוקתי זהה - דבר שיכול להוות קושי משפטי. 

היוזמה, כפי שהובטחה למפלגתו של איתמר בן גביר בהסכמים הקואליציוניים היא ברוח חוק יסוד: הלאום ותוכל להשפיע בפועל על החלטות קריטיות. עם זאת, כעת הייעוץ המשפטי לממשלה פרסם חוות דעת שממנה עולה שהוא צפוי להתנגד להצעה.

בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר בכנסת|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"כאמור בהצעת ההחלטה, הממשלה מורה שערכי הציונות יהיו מנחים ומכריעים בקביעת מדיניות ובביצועה" כתב עו"ד אביתר טסלר, הייעוץ המשפטי לממשלה. "מההצעה עולה כי היא מעניקה לערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום, מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים, שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית". 

המטרה של המהלך ברורה – לתת עדיפות ליהודים וליוצאי צבא בשורה של תחומים ולתרגם את חוק הלאום למדיניות אופרטיבית. למשל, שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית מתכוון להשתמש ביוזמה הזו לטובת ייהוד הנגב והגליל, לצד בנייה וקבלה ליישובים על בסיס היהדות.

לאורך חודשים התנהל ויכוח אם חוק יסוד: הלאום הוא הצהרתי, או כזה שישפיע ממש על המדיניות ויאפשר להעדיף בפועל את הלאום היהודי על פני האחרים במדינה. מה שמנסה עוצמה יהודית לעשות כאן הוא להתחיל להפוך את חוק היסוד לכזה שמאפשר לייצר מתוכו הנחיות ופעולות ממשיות של הממשלה.

יו
חוזר לכיסאו, אבי מעוז יו"ר מפלגת נעם|צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

החלטה נוספת שעתידה להיות מאושרת בראשון היא מינויו של יו"ר נעם חבר הכנסת אבי מעוז לסגן שר - זאת לאחר שיקבל את התקציבים שדרש לרשות לזהות יהודית לאומית, שהקמתה הייתה חלק מההסכם הקואליציוני עם הליכוד. תקציבה של הרשות החדשה יעמוד בשנה הנוכחית על 120 מיליון שקלים, ובשנה הבאה תקבל 165 מיליון.

לפני ההצבעה על תקציב המדינה איים מעוז שיצביע נגד אם לא תקום הרשות, ובסופו של דבר הצביע בעדו. הרשות שבראשה יעמוד מעוז, שמפלגתו מתנגדת ללהט"ב, עוררה סערה רבתי לאחר שהתברר שתהיה אחראית על חלק מהתכנים החיצוניים של משרד החינוך.

בראשון צפויה להיות מאושרת גם ההחלטה להקצאת תקציבים במטרה לחזק ולהרחיב את פעילותם של הגרעינים החינוכיים התורניים. בדברי ההסבר נכתב כי בישראל נתמכים כיום מעל 80 גרעינים הפעילים בכל רחבי ישראל, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שכונות מצוקה, עיירות פיתוח ובקהילות עירוניות מגוונות ומורכבות. הממשלה הסבירה כי היא רואה חשיבות בהמשך פעילות הגרעינים, בתרומתם ובהרחבתם.