התנגשות בדרך: הקואליציה מקדמת חוק חדש ולפיה "לא תהא ביקורת שיפוטית על מינוי שרים". לפי ההצעה, ייקבע בחוק יסוד שבג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים, וההצעה הזו עשויה להביל לדילמה קשה עבור השופטים. מצד אחד ברור שמדובר בתיקון פרסונלי שנתפר למידותיו של דרעי. מצד שני, פסילה של תיקון לחוק יסוד היא המוצא האחרון. בג"ץ נמנע מלעשות זאת לגבי התיקון הקודם שכונה "חוק דרעי", ופסל את המינוי עצמו אך לא את החוק. במקרה הנוכחי קשה לראות איך ניתן יהיה לפסול את המינוי מבלי להפעיל ביקורת שיפוטית על חוק היסוד עצמו.
פסילת דרעי - סיקור נרחב ב-N12
- כך דרעי יחזור לממשלה? "זה ממש להסלים את העימות עם בג"ץ"
- הקואליציה מציעה: בג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים
- "בקרוב אשוב להיות שר": ריאיון עם דרעי לראשונה מאז נפסל ע"י העליון
- בטאון ש"ס במתקפה חסרת תקדים על בג"ץ: "הגיעה העת להשיב מלחמה"
- בג"ץ הכריע: אריה דרעי לא יוכל לכהן כשר
"קשה מאוד לנבא מה בג"ץ יעשה", מסביר ד"ר אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן. "הרף להתערבות בחוק יסוד גבוה מאוד. מנגד, יש פה ניסיון לחוקק חוק יסוד פרסונלי, בעקבות פסק דין, כדי לפתור בעיה פוליטית קונקרטית, מה שעשוי להיחשב כניצול לרעה של סמכות מכוננת".
הדרך היחידה של בית המשפט לפסול את החוק
"יש רק דרך אחת לפסול את חוק היסוד הזה, קביעה שהוא מהווה ניצול לרעה של סמכות מכוננת", הוא מפרט. "לא ברור לי שהמבחנים מתקיימים. בית המשפט אכן חשדן כלפי חקיקה רטרואקטיבית ופרסונלית, אבל זו בפני עצמה לא מספיקה כדי לפסול אותה, אלא אם יש פגיעה בזכויות, וזה לא המקרה".
"מצד שני", מסייג ד"ר שנער, "לא ברור שחוק היסוד הזה משתלב במארג החוקתי הכללי, ואם כך ייקבע אזי יהיה צורך להראות צידוק לחקיקת חוק היסוד. צידוק לפיו יש לתקן את חוקי היסוד כדי להכניס אדם שבית המשפט העליון בעצמו קבע כי לא יכול לשמש כעת כשר, עלול להיות צידוק בלתי מספק".
"ועוד דבר - בית המשפט דורש שהנורמה החוקתית תהיה כללית, כלומר פונה לציבור בלתי מסוים", הוא ממשיך. "הבעיה פה היא שהנורמה מנוסחת כנורמה כללית אבל ברור שהיא פרסונלית. ולכן גם לגבי זה המדינה תידרש להראות 'צידוק' כמו בסוגיית המארג החוקתי".
האפשרות הזו שד"ר שנער מדבר עליה כבר התקיימה בעבר - הפעלת ביקורת שיפוטית על תיקון לחוק יסוד בנימוק של "שימוש לרעה". זה קרה בעקבות עתירה נגד ממשלת נתניהו-גנץ. ההבדל הוא שפסק הדין ניתן רק לאחר התפרקות הממשלה, וחוק היסוד תוקן באופן זמני ביחס לאותה כנסת. לכן, לפסק הדין לא היו השלכות מיידיות מבחינה מעשית.
בשל כך, ההצעה הנוכחית מחריפה משמעותית את העימות בין הרשויות. ראשית, זהו ניסיון להתגבר על פסיקת בג"ץ ולמנות אדם שעשרה שופטים הורו לראש הממשלה לפטר אותו. שנית, אם בג"ץ יתערב מדובר יהיה בצעד חריג במיוחד.
