שר המשפטים יריב לוין הכריז אמש (רביעי) על "השלב הראשון" של הרפורמה במערכת המשפט - שכוללת פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים, ביטול עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בדרך למימוש השינויים הדרמטיים האלו, הממשלה בראשות בנימין נתניהו תצטרך לעבור דרך ארוכה - ומשוכות שחלקן נראות מאתגרות במיוחד.

"הרפורמה במערכת המשפט צפויה לבוא כהצעת חוק ממשלתית", מסביר ל-N12 פרופ׳ יניב רוזנאי, סגן הדיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "בימים הקרובים יופץ תזכיר ממשלתי לציבור ומיד לאחר מכן, תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית".

יריב לוין, בנימין נתניהו, יאיר לפיד, בני גנץ (צילום: פלאש 90)
סערה בכנסת סביב הצעת השר לוין לרפורמה במערכת המשפט|צילום: פלאש 90

"לאחר מכן, יתקיים דיון סביב הרפורמה שתצטרך לעבור בקריאה ראשונה כמו כל הצעת חוק", הוסיף פרופ׳ רוזנאי. "צריך להכין שבגלל ששמחה רוטמן הוא יו"ר ועדת החוקה זה מיטיב עימם, לא מדובר בכוח לעומתי שעלול לבלום את הדברים".

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הדגיש כי "כל חברי הכנסת שירצו להשתתף בדיון בוועדת החוקה - יוכלו. וכך גם נציגי ציבור. כל מי שרוצה ויש לו מומחיות או נגיעה בנושא יכול לבוא ולהציג את דעתו - כפוף לחוות הדעת של היו"ר רוטמן שיכול להחליט למי לתת זכות דיבור".

השבעת הממשלה: איתמר בן גביר ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
ברגע שיש לקואליציה רוב של 64 ח"כים - היא יכולה לעשות כמעט הכול|צילום: פלאש 90

המטרה: רוב של 64 ח"כים

"בהמשך ידונו בוועדת החוקה ברפורמה לקראת הקריאה השנייה והשלישית", המשיך פרופ׳ רוזנאי. "ברגע שזה נידון בוועדה, הכול פתוח והעניין הוא שברגע שיש לקואליציה רוב של 64 ח"כים והיא הומוגנית, היא בפועל יכולה לעשות הכול". פרופ' רוזנאי סבור כי האופוזיציה תנסה לעכב את ההליך עד כמה שאפשר על-ידי דיונים וזימון מומחי דעת.

לצד זאת, פרופ' רוזנאי הצביע על כך קושי בתיקון חלק מהסעיפים ברפורמה של השר לוין. "יש הרבה מאוד נושאים שאני לא יודע איך הולכים להסדיר אותם", הדגיש. "לפחות בעניין ההתגברות וביטול ביקורת שיפוטית - זה יכול לבוא כתיקון לחוק יסוד השפיטה או במסגרת חוק יסוד חקיקה חדש רק בהרכב מיוחד".

פרופ' יניב רוזנאי (צילום: גלעד קוולרצ׳יק)
פרופ' יניב רוזנאי|צילום: גלעד קוולרצ׳יק

מה לוח הזמנים הצפוי?

פרופ' רוזנאי מבהיר כי התקדמות הרפורמה תלוי במידה רבה בבחירה אם להעביר את החקיקה בבליץ: "זה מאפשר להשיג קיצורי זמנים ולחוקק חוק תוך יום אחד באופן תיאורטי", הוא מסביר. "לוין אמר שבשבועיים הקרובים תונח ההצעה, ושמחה רוטמן מתכוון לתת קדימות לרפורמות המשפטיות - כך שידונו בנושא על חשבון דברים אחרים".

ד
"אם אין בהילות, רפורמות גדולות זה עניין שיכול לקחת שנים"

"אם אין בהילות, רפורמות גדולות זה עניין שיכול לקחת שנים", מחזק ד"ר פוקס. "גם לחוק הלאום קדמה שנה של דיונים בכנסת. אם עושים דבר כזה, צריכים לפרסם תזכירים כמו שצריך ולאפשר לציבור להגיב". עוד הוא מדגיש כי "הבעיה המרכזית שאין חוק יסוד חקיקה שקובע איך מתקנים חוקי יסוד".

 

"אם אין בהילות, רפורמות גדולות זה עניין שיכול לקחת שנים"

ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

 

הסערה מגיעה לאחר שאתמול בערב יום רביעי הודיע שר המשפטים הטרי על קידום שורת מהלכים חסרי תקדים בהליך בזק. צעדים ששכל אחד מהם הוא רעידת אדמה בפני עצמו, כמו למשל: קידום פסקת התגברות ברוב של 61, ביטול עילת הסבירות ופוליטיקאים יחליפו את עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. עוד בתוכנית: הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון.

מיד לאחר ההצהרה התעוררה סערה בכנסת. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מיהר לצייץ: "לא רק שנאבק בכל דרך אפשרית נגד כל אחד ואחד מהצעדים שיריב לוין יכריז עליהם הערב, אני מודיע מראש שנבטל אותם ביום שנחזור לשלטון. מי שמבצע מהפיכה חד צדדית לשיטת המשטר בישראל, צריך לדעת שאנחנו לא מחויבים לה בשום צורה שהיא".