יום סוער עבר על כנסת ישראל – והוא הגיע לשיאו הערב (שלישי) עם אישור ארבעה חוקים חדשים בקריאה טרומית. בליכוד לא חיכו אפילו שעה אחת לאחר השבעת יו"ר הכנסת החדש יריב לוין והחלו במלאכת החקיקה. בזה אחר זה, אושרו החוק שיאפשר את מינויו של אריה דרעי לשר,החוק להעברת סמכויות לשר לביטחון הפנים המיועד איתמר בן גביר, החוק שיאפשר לבצלאל סמוטריץ' לקבל סמכויות כשר במשרד הביטחון והחוק שיקשה על התפלגות מסיעה.
תחילה אושר ברוב של 62 תומכים לעומת 53 מתנגדים התיקון לחוק יסוד: הממשלה, במטרה לאפשר ליו"ר ש"ס לכהן כשר למרות המאסר על תנאי. גם חוק בן גביר שאמור להפוך את השר לביטחון הפנים למפכ"ל על אושר בקריאה טרומית בתום סערה במליאה. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.
החוק מציע לתקן את פקודת המשטרה ולקבוע כי משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה וכי המפכ"ל יהיה מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. ההצעה מחריגה את עניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, למעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין.
"העם בחר אחרת"; "הפיכה של ממש"
עוד לפני ההצבעה על החוק, השר לביטחון הפנים המיועד עורר מהומה גדולה והרתיח את האופוזיציה. "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות", אמר בן גביר. "אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עמר-בר לב שעשו את הדברים במחשכים אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות".
בהמשך, הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה היוצאת: "אתכם לא מעניינת הדמוקרטיה, בית המשפט העליון. אתכם לא מעניינת מדינת ישראל. כשמסתובבים במדינה מבינים כמה נזק עשיתם, וכמה צריך לתקן. אני הולך בבאר שבע ופוגש נשים שמפחדות ללכת לקניון, אני הולך בעכו ופוגש משפחה שאומרת - אנחנו לא יכולים ללכת בחוף הים. ברמלה אישה בוכה ואומרת לי: 'הבן שלי נכנס לבית הספר עם כיפה ומורידים לו אותה'. הבאתם אותנו למצב הזה והעם בחר אחרת".
עם סיום נאומו של בן גביר, השיב השר לביטחון הפנים עמר בר-לב: "המשמעות של יחסי הכפיפות ידועה. הבקשה שהשר לביטחון הפנים יהיה מפכ" ל על לא ראויה במדינה דמוקרטית. הצבא מורשה להפעיל כל סוג של כוח, אך הוא כפוף לחוק יסוד הצבא וטוהר הנשק. לעומת זאת, המשטרה פועלת כלפי אזרחי המדינה וכאשר המשטרה פעולת כלפי אזרחי האזרחים, היא איננה כפופה לשר הבט"פ כפי שהצבא כפוף לשר הביטחון".
"מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת - לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים", המשיך בר-לב. "היא לא נועדה לתיקון כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהפיכה של ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה".
גם סגן השר יואב סגלוביץ' תקף את בן גביר: "אם יש תחרות מי האיש שהכי פחות מתאים לכהן כשר לביטחון הפנים ללא ספק אתה מקום ראשון ביי פאר. לעולם לא היית מתמנה אם לא היה ראש ממשלה חלש שפחד להצטלם איתך עד לפני חודש ועכשיו יתלה תמונה שלך בלשכתו כמו שתלית את תמונתו של ברוך גולדשטיין.
עוד אמר סגלוביץ': "בזמן שאני הקמתי את היחידה הכלכלית כשנתניהו היה שר אוצר, את להב 433 וכיהנתי 5 שנים כראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה – אתה הורשעת באותה תקופה בהסתה לגזענות, באחזקת חומר תעמולה לארגון טרור, תמיכה בארגון טרור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. זה האיש, זו דמותו, זה פרצופו. פייק ניוז מהלך. מסית, מדיח ועבריין".
בהמשך, אושר בקריאה טרומית גם החוק שיאפשר לחה"כ בצלאל סמוטריץ' לקבל סמכויות כשר במשרד הביטחון. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 51 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.
גנץ נגד סמוטריץ': "אין משימה עם שני מפקדים"
החוק מציע להוסיף לחוק היסוד הוראות לפיהן ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד.
בדברי ההסבר נכתב: "השר הנוסף יהיה אחראי על תחומים מסוימים בתחומי האחריות של המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד. עם זאת, השר הנוסף יהיה שווה מעמד לשר הממונה על המשרד לכל דבר ועניין הנובע ממעמדו כחבר הממשלה, לרבות במליאת הממשלה, בוועדות השרים ובכנסת. שר נוסף במשרד יכול שיהיה מבין שרי הממשלה המכהנים ויכול שיצורף לממשלה ויתמנה ישירות לתפקיד זה".
יוזם החוק, חה"כ שמחה רוטמן, אמר כי "המטרה של קידום ההצעה כבר בשלב הזה היא שאפשר יהיה כבר בהשבעת הממשלה להשביע את השר הנוסף, כדי שכשהכנסת תביע אמון בממשלה היא תדע בדיוק את הרכב השרים וחלוקת הסמכויות ביניהם".
שר הביטחון בני גנץ השיב בשם הממשלה ותקף: "הקמת משרד בתוך משרד זה לא מומלץ בשום מבנה ארגוני ובטח ובטח במה שקשור לנושאי ביטחון. מההסכמים הקואליציוניים מה שאני מבין זה שהממשלה מבקשת זה להקים משרד הביטחון ב' לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק. השיעור הראשון בצבא זה אחדות הפיקוד, אין משימה עם שני מפקדים".
לאחר אישור חוק סמוטריץ', אושר בקריאה ראשונה גם החוק לביטול האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם שיקשה על התפלגות בסיעות הליכוד ויש עתיד. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 52 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.
לפי הצעת החוק, תבוטל האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק הכנסת קובע את התנאים להתפלגות של חברי הכנסת או סיעה מסיעה. בתיקון מס' 49 לחוק הכנסת נוספה אפשרות להתפלגות של חברי הכנסת מסיעתם, כך שגם כל קבוצה של ארבעה חברי הכנסת לפחות רשאית להתפלג מסיעתה. תיקון מס' 49 האמור הרחיב והקל על אפשרותם של חברי הכנסת להתפלג מסיעתם ויש בכך כדי לפגוע בלכידות הסיעתית, ביכולת תפקודה התקין של הכנסת, ככל שייווצרו שברי סיעות, וכן באמון הציבור בנבחריו".