כפי שפרסם גיא פלג ב"אולפן שישי", היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שכדי למנות את דרעי לשר יש לפנות קודם ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיכריע בעניין הקלון. בקואליציה המסתמנת לא מתכוונים לקחת סיכון בפנייה כזו, ומעדיפים לשנות את חוק יסוד: הממשלה כך שלא יחול במקרה של דרעי.
בחוות הדעת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה נטען שחוק יסוד: הממשלה מתייחס לא רק למאסר בפועל אלא גם למאסר על תנאי. גזר הדין האחרון בעניינו של דרעי כלל מאסר על תנאי, ולפיכך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יצחק עמית צריך להכריע בעניין הקלון.
בתרחיש כזה, אם הנושא יועבר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, דרעי עלול למצוא את עצמו בבעיה. ההכרעה בשאלת הקלון עשויה להיות מושפעת מכך שמדובר בהרשעה שנייה עבורו, לאחר שכבר ריצה את עונשו וחזר לפעילות ציבורית.
לכן התגבש הפתרון המתוכנן - שינוי חוק יסוד: הממשלה. גם פתרון כזה אינו חף מקשיים. יש שסוברים שמדובר בתיקון פרסונלי שבג"ץ צריך לפסול. אמנם מדובר בתיקון של חוק יסוד, לא חוק רגיל, ובג"ץ ממעט להתערב בתיקונים לחוק יסוד. עם זאת, בעבר בג"ץ הפעיל ביקורת שיפוטית במקרים שבהם מדובר היה בתיקון זמני שהותאם לצרכיה של הממשלה המכהנת.
לכן סביר להניח שיוגשו עתירות בהתאם. עתירות כאלו יעוררו מספר שאלות. מצד אחד ברור שהתיקון נועד לצרכיה של הממשלה הנוכחית וכדי להכשיר את מיניו של דרעי לשר. מצד שני, לעומת הביקורת השיפוטית שהופעלה בעבר, הפעם מדובר בתיקון קבוע לחוק יסוד ולא בתיקון זמני. בנוסף, הקואליציה עשויה לטעון שמטרת התיקון היא רק להבהיר שחוק היסוד לא מתייחס למאסר על תנאי.
כדי להימנע גם מהאפשרות הזו, וכפי שדפנה ליאל דיווחה לאחרונה - בקואליציה מעוניינים למנוע התערבות שיפוטית, באמצעות העברת "פסקת התגברות" עוד לפני שינוי חוק היסוד. ההיתכנות של האפשרות הזו תלויה באיזו "פסקת התגברות" בדיוק מדובר.