דרמה בבג"ץ: היועמ"שית גלי בהרב-מיארה סירבה להצעת השופטים לבטל את מינויו הקבוע של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים ולהפוך אותו למינוי נקודתי רק לצורך מינוי הרמטכ"ל. אחרי החלטת היועמ"שית, דנו השופטים והחליטו להוציא למדינה צו על תנאי, שלפיו תיאלץ בהרב-מיארה לנמק עד 15 בספטמבר מדוע לא לבטל את מינוי הקבע של מזוז.
הסירוב נמסר במהלך דיון בעקבות עתירה נגד המינוי שהגיש לבג"ץ ארגון "לביא". על פי בהרב-מיארה, אם מזוז ימונה באופן זמני הוא יהפוך להיות תלוי בהרכב הממשלה שכדי שתאריך את כהונתו - מה שמנוגד למעמדו של הנושא בתפקיד כ"שומר סף" ויפגע לטענתה בעצמאותו.
לפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה את מינויו של מזוז לתפקיד לתקופה של 8 שנים. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, החליטה כי אין מניעה למנות את מזוז בתקופת ממשלת מעבר. החלטה זו עוררה ביקורת רבה, בין השאר בגלל אורך הכהונה בתפקיד, והעובדה שלא אושר לקדם מינויים אחרים כגון מפקד לגלי צה"ל.
השופט סולברג מצדד בעמדה שהצגתי בישיבת הממשלה לאשר את מינויו של מזוז כזמני בלבד רק למינוי הרמטכ״ל.
— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) September 7, 2022
היועמ״שית ושרי הממשלה שגו שלא אימצו את דעתי.
או שנמנה את כל המינויים החשובים גם בתקופת בחירות (כך צריך להיות) או שלא ימנו את מי שלא הכרחי לתקופות ארוכות.
בהרב-מיארה עמדה במוקד ההחלטה, והייתה זו שקיבלה אותה באופן אישי. מצב שבו בג"ץ לא מקבל את עמדת המדינה נחשב לחריג, ולכן מדובר במהלומה ליועמ"שית שנתקלה בביקורת של השופטים. ביום שני התייחסה בהרב-מיארה לביקורות על מערכת המשפט ואישור מינוי הרמטכ"ל במהלך כנסת לשכת עורכי הדין: "תפקידנו בייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לדרג המדיני למשול. בשנים האחרונות יש קולות הטוענים כי שלטון החוק פוגע במשילות, או עומד בניגוד לה. אני חולקת מכל וכל על אמירה זו. משילות ושלטון החוק חד הם".
"נושא המינויים בעת בחירות הוא מקרה פרטני של הכלל עליו עמדתי", המשיכה. "עקרון המשילות מחייב את הממשלה היוצאת לכבד את הממשלה הבאה, גם בהיבט זה. הדין קובע כי בעת בחירות יבוצעו מינויים במגבלות של איפוק וריסון, רק מקום שיש חיוניות ודחיפות בביצועם בעת הזאת".
העתירה - והתגובה של המדינה
לפני כשבוע הגיבה המדינה על העתירה שהגיש ארגון "לביא". בתגובה שהעבירה נכתב כי תפקיד הוועדה לבחון את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ורגישים כגון ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אשר מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. הוועדה היא מייעצת, היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים, אינה הגורם הממנה, והסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני".
עוד נכתב כי "לפי הכללים שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2018, הוועדה אינה יכולה לקיים את עבודתה בלא יו"ר. הנחיצות באיושו של תפקיד יו"ר הוועדה בעת הזו התעוררה בשל הצורך הדחוף למנות רמטכ"ל במקומו של רא"ל אביב כוכבי בסוף השנה, ונוכח פטירתו של יו"ר הוועדה שכיהן עד לאחרונה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל".
"בהתאם לכך, מונה כעת השופט בדימוס מזוז ליו"ר, לתקופה של שמונה שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018. מינוי יושב ראש לוועדה בעת הזו נבחן בראי הרציונליים העומדים בבסיס דיני הבחירות. כאמור, מינוי זה התחייב לשם מינוי רמטכ"ל בהקדם".
עו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון "לביא", מסר בתגובה על עמדת המדינה ש"עמדת מחלקת הבג"צים ממשיכה, באופן צפוי, את הסטנדרט הכפול בו נוקטת היועצת המשפטית לממשלה. מה שלא היה עולה על הדעת בממשלת מעבר של הימין מקבל אישור וגיבוי כאשר ראש ממשלת מעבר הוא יאיר לפיד. הייעוץ המשפטי לממשלה אינו משפטי, אלא משפחתי באופן סלקטיבי. את הסטנדרט הכפול הזה צריך להכחיד, אם לא עכשיו באמצעות בג"צ - אז לאחר הבחירות באמצעות הפרדת תפקיד היומע"ש".
מארגון לביא, שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז, נמסר: "לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל יהיו סטנדרטים משפטיים כפולים, סטנדרטים מחמירים לממשלת מעבר מהימין וסטנדרטים מקלים לממשלת מעבר מהשמאל. מינויו של השופט בדימוס מזוז בשלהי ממשלת המעבר היוצאת, לכהונה ארוכה של שמונה שנים, תכבול ללא צורך ושלא כדין את ידיה של הממשלה הנכנסת".