הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, הודיע אתמול (ראשון) על כניסתו למערכת הפוליטית, ועל הצטרפותו לשר הביטחון בני גנץ ולשר המשפטים גדעון סער - לרשימה מאוחדת בשם "המחנה הממלכתי". מי שהביט מהצד וראה כיצד איזנקוט חומק מידיו ומצטרף ליריבו על ראשות גוש מתנגדי נתניהו, הוא יו"ר יש עתיד וראש הממשלה יאיר לפיד. אמש פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי מי שייעץ לאיזנקוט לחבור לגנץ, ולא ללפיד, הוא חבר הכנסת לשעבר עפר שלח - שעזב את יש עתיד לאחר סכסוך מתוקשר עם לפיד.

עפר שלח (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
עפר שלח|צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

איזנקוט חובר לגנץ - סיקור N12:

שלח, מי שהיה חבר במפלגת יש עתיד עד לפני כשנתיים, ייעץ מאחורי הקלעים לאיזנקוט וסייע לו במידה מסוימת לקבל את ההחלטה הראשונה בקריירה הפוליטית הצעירה שלו. לשניים היכרות ארוכת שנים שכן, שלח היה מפקד המחלקה של איזנקוט בעבר, וכיום השניים עמיתי מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

בדצמבר 2020, שלח עזב את יש עתיד לאחר שדרש מלפיד לקיים פריימריז לראשות הרשימה - דרישה שנענתה בסירוב. ייתכן כי הסכמתם של גנץ וסער לקיים בחירות פנימיות לראשות המחנה הממלכתי, החל מהכנסת ה-26, היוותה גורם מכריע בהחלטתו של איזנקוט, לצד הייעוץ של שלח בנושא.

כמו כן, אחרי ההכרזה הרשמית של הרמטכ"ל לשעבר, סקר של מכון מדגם בראשות מנו גבע שפורסם אמש ב"מהדורה המרכזית" מראה כי אילו הבחירות היו מתקיימות היום, המחנה הממלכתי היה מקבל 14 מנדטים. מדובר בהתחזקות של 2 מנדטים לעומת הסקר הקודם, שנערך אחרי מבצע "עלות השחר", אז רשימה זו קיבלה 12 מנדטים. בפסגה - הליכוד בראשות נתניהו מקבלת 34 מנדטים ויש עתיד בראשות יאיר לפיד עם 23 מנדטים.

ראש ממשלת המעבר לפיד, שנהנה ממגמת התחזקות שהחלה בחודש מאי עם 17 מנדטים והגיעה לשיאה בחודש אוגוסט עם 24 מנדטים, מאבד מנדט אחד - ייתכן שבעקבות הצטרפותו של איזנקוט ל"מחנה הממלכתי".

ניתוח סקרים: התחזקות לפיד

שאלת ההתאמה לראשות הממשלה

עוד נשאלו המשיבים בסקר מי מתאים יותר להיות ראש ממשלה. בשאלה האם זה נתניהו או לפיד - חל שינוי לטובת נתניהו לעומת הסקר הקודם - 46% סבורים שנתניהו מתאים יותר, ו-29% חושבים שלפיד הוא המתאים. 19% ענו שאף אחד מהם, ו-6% השיבו שאינם יודעים.

בשאלה מי מתאים יותר לראשות הממשלה - נתניהו או גנץ - גם כאן חל שינוי לטובת נתניהו לעומת הסקר הקודם. 46% השיבו שנתניהו מתאים יותר, ו-22% השיבו שזהו בני גנץ. 25% השיבו שאף אחד מהם ו-7% ענו שאינם יודעים. מצביעי הליכוד נשאלו אם הם מרוצים מתוצאות הפריימריז האחרונים - 62% מהם השיבו שכן במידה רבה או רבה מאוד, ו-21% מהם ענו שכלל לא או במידה מועטה. יתר המשיבים ענו שאינם יודעים.

לראשונה כפוליטיקאי, איזנקוט נאם בהצרה משותפת עם בני גנץ וגדעון סער: "מדינת ישראל נקלעה לאחרונה למשבר פוליטי ולחוסר יציבות שקורע את החברה הישראלית. לאחר שהסתיימה תקופת הצינון, גמלה בליבי ההחלטה לעשות מעשה ולהצטרף למסגרת פוליטית ממלכתית", אמר.

ישראל בדרך לבחירות? הזירה הפוליטית

"בראייתי, עלינו לחתור להקמת ממשלה שתשתף את כול הכוחות הממלכתיים בישראל. אנו ניצבים בפני אתגרי ביטחון ואני מאמין שמדינת הלאום של העם היהודי חייבת להבטיח שוויון לכל אזרחיה - ללא הבדל דת, גזע ומין", המשיך הרמטכ"ל לשעבר. "אנו נדרשים למנוע את האיומים של איראן ושלוחיה - אנחנו צריכים לחתור לשלום מתוך עוצמה, היו הסכמים כאלה בשנים האלו - אני מברך על זה וצריך להמשיך את זה".

כשנשאל בידי כתב חדשות 12 ירון אברהם אם יסכים לשבת בממשלה תחת נתניהו, איזנקוט סירב לענות במפורש והשיב: "אני כיהנתי כרמטכ"ל תחת ממשלתו, אני לא רוצה לדבר עליו הערב. העמדה הערכית שלי היא שאיש ציבור, לא משנה איפה, לא יכול להתמודד בבחירות עם כתבי אישום". בנוסף, הוא הביע אופטימיות לגבי פוטנציאל המפלגה: "האמונה שלי היא שהמחנה הממלכתי יגיע למספר דו-ספרתי גבוה - ויוביל את המדינה בארבע שנים הבאות לדרך ממלכתית ומאחדת".

"שקלתי לעומק איפה אפשר לתרום יותר ולהביא לניצחון של מחנה ממלכתי רחב שיגבש את כל המפלגות הציוניות והממלכתיות ביום שאחרי הבחירות", המשיך איזנקוט. "עקב המציאות הפוליטית בשלוש השנים האחרונות, אני מאמין שבני גנץ יכול לאחד את המפלגות הציוניות והממלכתיות תחתיו".