באירוע שבתרבות שהתקיים אתמול (שבת) בראשון לציון, במהלך שיחה שבה עלה שמו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, צדה את עיניו של המנחה ירון אברהם המתורגמנית לשפת הסימנים. אברהם שם לב שהיא התעכבה על תרגום המילה "ביבי", ולכן שאל אותה כיצד אומרים זאת בשפת הסימנים. המתורגמנית סובבה את כף ידה מצד לצד, והסבירה שמשמעות הסימן הוא "דו-פרצופי" – לקול צחוק הקהל.
המתורגמנית מיהרה להסביר שאת הסימן העוקצני הזה המציאה קהילת החרשים, אולם שם יש מי שטוען שהסימן לנתניהו שונה לחלוטין. "הסימן לביבי שאני מכיר זה הסימן ב'-ב' או B-B, שזה בעצם מבוסס על האיות הישראלי וגם האמריקאי באות ב'-ב'", אמר סמי סירואה, מתורגמן לשפת הסימנים בריאיון לתוכנית "חמש עם רפי רשף".
לדבריו, חוסר האחידות נובע כנראה מהעובדה שאין גורם אחראי לקביעת הסימנים: "אין איזושהי אקדמיה שבעצם באה ומחליטה על סימנים כאלה ואחרים. זו הסיבה שיש בעצם כמה וכמה סימנים, כמו שקרה גם בסיפור של ביבי. זה שאני לא נתקלתי בזה לא אומר שזה לא קיים, וכנראה בגלל זה הסימן הזה ניתן באותה שבתרבות".
אותו חוסר אחידות מאפיין גם את התרגום שמם של פוליטיקאים אחרים. "לבנט יש שני סימנים, האחד זה עם הכיפה, ויש סימן נוסף מביך שהוא בעצם השיניים הבולטות". לדברי סירואה, ההחלטה באיזה סימן להשתמש עשויה להשתנות מפעם לפעם: "כשאני נמצא מול קהל שיכול להיפגע מזה, אני מעדיף לסמן את הסימן עם הכיפה".
"באשר ליאיר לפיד, בעבר הסימן היה קשור לזה שהוא שרירי ומתאמן בחדר כושר. ברגע שהוא הפך להיות כבר חבר ממשלה, הסימן שלו הפך בעצם לתסרוקת, לג'ל, ויש אומרים שזה קשור גם לצבע השיער הלבן. גם לשר הביטחון בני גנץ יש סימן שקשור למראה החיצוני שלו: הגובה שלו".