הקואליציה השברירית של בנט ידעה לא מעט משברים במהלך 10 החודשים מאז שכוננה, אבל דומה שההודעה הדרמטית של ח"כ עידית סילמן הצליחה לטלטל גם את מי שחשב שכבר ראה הכל. פרישתה של סילמן אומנם יצרה רעידת אדמה במערכת הפוליטית, אבל סימני השאלה לגבי העתיד רק נערמים, וגם היום (חמישי) לא ברור מה יעלה בגורל ממשלת השינוי.
הטלטלה הפוליטית - סיקור נרחב
הפגישה המשולשת של קארה, סילמן ושיקלי
בנט בתגובה ראשונה: "המטרה - לייצב את הקואליציה"
אי אפשר לפסול שהמהלך הבא יתרחש | פרשנות
לחץ בחברה הערבית על הרשימה המשותפת: "אל תפילו את הממשלה"
לכאורה אנחנו עומדים בפני 3 תרחישים עתידיים עם סיכויים משתנים לגבי היתכנותם: המשך קיום הממשלה ללא יכולת אמיתית להעביר חוקים בכנסת; עריק נוסף שיעבור לאופוזיציה והצבעה ברוב של 61 על הליכה לבחירות; קיומה של ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית בהנחה שהאופוזיציה תצליח למצוא 7 נוספים שיתמכו בממשלה חלופית.
עם זאת, כדי לנסות ולהבין לאן אנחנו צועדים צריך לנתח את האינטרסים של השחקנים השונים בקואליציה ובאופוזיציה.
בנט וחברי ימינה
יותר מ-12 שעות אחרי הפוש של N12 הבוקר שעדכן את בנט בהודעתה של סילמן, ראש הממשלה ויו"ר ימינה התייחס לפרשה ואמר כי בכוונתו לייצב את הקואליציה ולשמור על קיום הממשלה. האינטרס של בנט הוא כמובן להישאר בתפקיד ולדחות את הבחירות למועד מאוחר ככל שאפשר, אבל לא בטוח שהוא חולק את האינטרס הזה עם חברי סיעתו.
אומנם גורם פוליטי מסר אחרי ישיבת הסיעה שכינס בנט כי "הדימום נעצר", קרי - לא יהיו עוד עריקים, אבל רק אתמול חשפנו ב"מהדורה המרכזית" כי סגן השר אביר קארה נועד עם סילמן ועם שיקלי בנוגע לניסוח הסכם התפלגות מימינה (במטרה שלא יוכרזו פורשים). בנוסף - אם הממשלה תיאלץ להסתמך על חלק מחברי המשותפת בהצבעות בכנסת - לא ברור איך ינהגו שקד ואורבך, הפלג הניצי יותר מבחינת הימניות שלו במפלגה. אמש (רביעי) נפגשו שקד, אורבך וקארה וסיכמו לפעול באופן מתואם, כך שלפחות לעת עתה אין פיצול נוסף בסיעה.
לפיד
לפיד כמובן רוצה בהמשך קיום הממשלה על מנת לנסות ולממש את הרוטציה. אחרי הבחירות איש לא מבטיח ללפיד שהוא יהיה אפילו חלק מהממשלה, שלא לומר ראש ממשלה חליפי ושר חוץ. עם זאת, אם אכן האופוזיציה תצליח להשיג 61 חברי כנסת שיצביעו בעד הליכה לבחירות - לפיד יהיה אוטומטית ראש הממשלה של ממשלת המעבר עד למועד הבחירות. מבחינת לפיד זה תרחיש עדיף מממשלה אחרת בכנסת הנוכחית בראשות נתניהו, גנץ או מועמד אחר.
גנץ וחברי כחול לבן
שר הביטחון גנץ נחשב לדמות אניגמטית בממשלה הנוכחית. פעם הוא מוביל מהלכים בשיתוף פעולה ומדבר נחרצות בעד הצורך בהמשך קיום הממשלה, ופעם אחרת הוא מוביל מהלכים מאחורי הקלעים שמחבלים באחדות בין השרים בממשלה. גנץ אומנם פרסם הודעה שלפיה בכחול לבן יפעלו "לנסות ולשמר את הממשלה" וכן שהוא "רוצה בקיומה ובהצלחתה", אבל גם הוא ממתין על הקווים כדי לראות מה מתרחש ואיך למקסם את המצב הנוכחי לטובתו.
גנץ נחשב לכזה שמקובל גם על חלקים נרחבים באופוזיציה, ואם יימצא עריק נוסף ואופציית הבחירות תהפוך להיות דומיננטית יותר - ייתכן שהוא יצליח להגיע להסכם עם האופוזיציה שלפיו הוא יעמוד בראשות ממשלה בכנסת הנוכחית. לא ברור אם חברי סיעתו ילכו איתו ויאפשרו לנתניהו לחזור למעשה לקואליציה, אבל האפשרות הזאת קיימת, לפחות בתיאוריה.
סער וחברי תקווה חדשה
סער היה רוצה בהמשך קיום הממשלה, ודאי בזמן שנתניהו מתחמם על הקווים ועומד בראשות האופוזיציה. אם חלופת הבחירות תהפוך למציאות - לא ברור כלל וכלל אם תקווה חדשה תעבור את אחוז החסימה. בסקר שפרסמנו אמש סער אומנם עובר, אבל מספר המנדטים גבולי מאוד ואין לדעת מה יקרה בסוף מערכת הבחירות.
מצד שני, לא ברור אם חברי סיעתו יאפשרו לחברי המשותפת לתמוך בכנסת במהלכים ובהצעות חוק של הממשלה. שר התקשורת יועז הנדל למשל כבר התבטא נגד אפשרות כזאת בעבר, ולא ברור מה יחשבו על מהלך כזה השר אלקין וחברים נוספים.
הפלג השמאלי בממשלה - מרצ והעבודה
חברי המפלגות הללו יעשו הכול כדי לשמור על קיום הממשלה, מן הטעם הפשוט הוא שאחרי הבחירות אין כל ערובה לכך שהם יהיו חלק מהממשלה. גם ממשלה חלופית אין להם בכנסת הנוכחית שכן הם לא ישבו עם הליכוד ועם החרדים.
ליברמן
שר האוצר ליברמן לא צפוי להיות חלק מממשלה חלופית אם תקום בכנסת הנוכחית, שכן הוא לא יישב עם נתניהו ועם החרדים. יתרה מזאת, ליברמן מקווה להעביר בדרך כלשהי את התקציב לשנה הבאה למרות שהסיכויים שמהלך כזה ייצא לפועל ירדו מאוד נוכח הרוב שאבד בכנסת. האפשרות להעבירו היא בתנאי שהמשותפת תתמוך בו - וזה אומר לתמוך בהמשך קיום הממשלה לעוד שנה לפחות.
עבאס וחברי רע"ם
רע"ם עוד יכולה הייתה לקצור הישגים בחברה הערבית בהמשך קיום הממשלה - אבל כעת, כשהממשלה על כרעי תרנגולת, לא ברור אם האינטרס של המפלגה הוא בהמשך קיומה. אם רע"ם לא תצליח לקצור הישגים, למה לה להיכוות בהצבעות שונות או בהחלטות ממשלה שונות שפוגעות במעמדה בחברה הערבית? יתרה מכך, אם הקואליציה תיאלץ להסתמך על המשותפת, הרי שגם חברי המפלגה היריבה יקצרו הישגים - דבר שיפגע במעמד האולטימטיבי של רע"ם כחברה ערבית בלעדית בקואליציה.
הרשימה המשותפת
ברשימה המשותפת כלל לא ברור אם יתמכו בממשלה בהצבעות מסוימות. יש תקדימים של ממשלות מיעוט בישראל, אבל במקרה שלפנינו זה לא מובן מאליו שחברי המפלגה, בטח לא כולם, יתמכו. יש מי שמדבר על חברי תע"ל ובהם ח"כ אחמד טיבי, שיתמכו בהצעות שונות שיעלו בכנסת בתמורה להישגים שונים.
סילמן פרשה - מה קורה עכשיו? שאלות תשובות
האם וכיצד אפשר להקים ממשלה אחרת בכנסת הנוכחי?
האפשרות להחליף או להדיח את הממשלה באמצעות הצעת אי-אמון – מבלי ללכת לבחירות חדשות – היא מהמאפיינים היסודיים של המשטר הפרלמנטרי, וקיימת גם בישראל. עם זאת, מנגנון האי-אמון בישראל, שתוקן לאחרונה ב-2014, מקשה מאוד על כך", אומר ל-N12 ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כדי שהצעת אי-אמון תתקבל, יש צורך ברוב של לפחות 61 ח"כים שיתמכו בהממשלה חלופית – לרבות בזהות רה"מ, השרים וקווי היסוד של הממשלה. מנגנון זה, המכונה 'אי-אמון קונסטרוקטיבי מלא', הוא מהנוקשים ביותר בעולם, והופך את המשימה של הקמת ממשלה חלופית לכמעט בלתי-אפשרי.
"כיום, לאחר הכרזתה של סילמן על כך שהיא אינה תומכת בממשלה, האופוזיציה מונה 60 ח"כים – ולכן לא יכולה לנצח בכל מקרה בהצבעת אי-אמון, הדורשת כאמור לפחות 61 ח"כים. אבל גם אם יימצא 'עריק' נוסף מימינה, כך שהאופוזיציה כבר תמנה 61 ח"כים, תידרש הסכמה בין כל סיעות האופוזיציה על הרכב הממשלה החלופית – כלומר, הסכמה בין גוש הימין לבין הרשימה המשותפת, דבר לחלוטין לא סביר. מה שיכול לשנות את התמונה הוא החלטה של אחת מסיעות הקואליציה הנוכחית לתמוך בממשלה חלופית. לדוגמה, אם במצב הנוכחי כחול לבן תחליט לתמוך בממשלה חלופית, אז ביחד עם הליכוד, הציונות הדתית, המפלגות החרדיות ושני העריקים מימינה – יהיו לממשלה כזו 62 ח"כים, והיא תוכל לקום בהצבעת אי-אמון".
האם וכיצד אפשר להקדים את הבחירות לכנסת?
לא רק על ידי עריק או הצלחה של אי-אמון קונסטרוקטיבי, קובע ד"ר שפירא. "לפי החוק, הכנסת מתפזרת גם אם היא לא מאשרת את תקציב המדינה עד ל-31 במרץ של שנת התקציב. תקציב 2022 כבר אושר, אז המועד הרלוונטי הבא הוא 31.3.2023 – אם עד אז לא יאושר תקציב 2023, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי והבחירות יוקדמו".
"חשוב להדגיש שיש סבירות גבוהה שבמקביל להתפזרות הכנסת יתחלף גם ראש הממשלה: ראש הממשלה החלופי, לפיד, יחליף את ראש הממשלה הנוכחי, בנט. לפי חוק יסוד: הממשלה, חילופים כאלה יתרחשו באופן אוטומטי אם הכנסת תתפזר עקב אי-אישור תקציב המדינה; וגם אם הכנסת תתפזר במסגרת חוק להתפזרות הכנסת שבו יתמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות הקואליציה ששייכות לגוש של בנט בתוך הממשלה (ימינה ותקווה חדשה). כלומר, אם יאושר חוק להתפזרות הכנסת בתמיכת סילמן ואורבך – לפיד יחליף אוטומטית של בנט בתפקיד רה"מ. כללים אלו נקבעו כדי להרתיע את ראש הממשלה וחברי הגוש שלו מפיזור הכנסת לפני מועד הרוטציה בממשלת חילופים".
האם הממשלה הנוכחית יכולה בכלל להמשיך ולתפקד?
"הממשלה הנוכחית הפכה לממשלת מיעוט – ממשלה שמסתמכת על קואליציה שאין לה רוב בפרלמנט. מצד אחד, ממשלות מיעוט הן דגם משטרי לא נדיר – וגם לא בהכרח רע. יש דמוקרטיות מפותחות שבהן רוב הממשלות הן ממשלות מיעוט, כמו דנמרק, ספרד, שבדיה ונורבגיה. כיום יש ממשלות מיעוט במדינות אלה ואחרות, כמו קנדה, קרואטיה וסלובניה. לפי מחקרים אמפיריים הן לא בהכרח מתפקדות פחות טוב בהיבטים של יציבות ומשילות מממשלות אחרות, במיוחד כאלה המסתמכות על קואליציות רחבות כמו מרבית הממשלות בישראל לאורך השנים".
"מצד אחר, בישראל לא נהוגות ממשלות מיעוט, והן לרוב התקיימו תקופות קצרות לאחר פרישת אחת הסיעות מהקואליציה (יוצאת דופן היא ממשלת פרס שקמה ב-1995 לאחר רצח רבין, והוקמה מלכתחילה כממשלת מיעוט – סיעות הקואליציה מנו 59 ח"כים, והיא נתמכה מבחוץ ע"י חד"ש ומד"ע). ייתכן שבשל כך, ממשלת מיעוט תסבול מבעיה של לגיטימציה ציבורית".
"יתר על כן, המאפיינים הספציפיים של ממשלת המיעוט הנוכחית צפויים להקשות עליה מאוד. כך למשל, רוב ממשלות המיעוט במדינות אחרות מסתמכות על תמיכה 'מבחוץ' של מפלגות שאינן חלק מהקואליציה, אך תומכות בה בהצבעות בפרלמנט (באופן קבוע או אד-הוק) בתמורה להטבות והישגים שונים. קשה לראות איזו תמיכה דומה מבחוץ יכולה לגייס הממשלה הנוכחית. ללא תמיכה של מפלגות וח"כים מבחוץ, הממשלה לא תוכל להעביר חוקים בכנסת והדבר יקשה עליה מאוד לתפקד ולקדם את מדיניותה".
מה מעמדם של עידית סילמן ועמיחי שיקלי מימינה?
כרגע, שיקלי וסילמן הם באופן רשמי חלק מסיעת ימינה, גם אם בפועל הם פועלים באופן עצמאי. עם זאת, בעתיד מעמדם עשוי להשתנות בהתאם למהלכים שיובילו הם או ראש הסיעה בנט.