חוק האזרחות צפוי לעלות היום (שני) להצבעה במליאת הכנסת לאחר שאתמול הוא אושר על ידי חברי הממשלה. חברי הקואליציה צפויים לקבל חופש הצבעה בנושא, בשל חילוקי הדעות העזים בסוגיה. עם זאת, החוק צפוי לעבור בעזרת קולות של חלק מחברי האופוזיציה. בדיקת N12 והמכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי כמעט שלא נרשמו מקרים כאלו בעבר.
מבדיקה קצרה שערך ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי לא נמצאו מקרים רבים שבהם ניתן חופש הצבעה לקואליציה על הצעות מטעמה. מהעשור האחרון, כמו גם מהעבר הרחוק יותר, יש דוגמאות ספורות בלבד. בשנים האחרונות היו שלוש הצעות חוק שזכו לחופש הצבעה בקואליציה: הצעת תיקון לחוק-יסוד: הכנסת, הצעת חוק ישראל היום והתיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה.
במקרה של הצעת חוק-יסוד: הכנסת, התיקון הוצע על ידי ח"כ שרון גל וח"כים נוספים מישראל ביתנו, בזמן שהמפלגה הייתה באופוזיציה בתחילת הכנסת ה-20. בוועדת השרים לענייני חקיקה הוחלט להעניק חופש הצבעה בנוגע להצעה, שהייתה אמורה "להרחיב את האפשרות להוכיח תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל לשם מניעת השתתפות מועמד בבחירות לכנסת". ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הודיע על תמיכתו בחוק, והח"כים מהליכוד תמכו. בכל זאת, ההצעה לא עברה בקריאה טרומית.
במקרה של חוק ישראל היום, ועדת השרים לענייני חקיקה העניקה חופש הצבעה על ההצעה, שהתקבלה בקריאה טרומית. הקואליציה התפצלה לתומכים ומתנגדים (רוב הח"כים מהליכוד התנגדו, רוב הח"כים מישראל ביתנו ויש עתיד תמכו). בהמשך החוק לא קודם. מדובר בחוק שהוצע על ידי ח"כ איתן כבל (העבודה) וח"כים נוספים, רובם המכריע מהאופוזיציה (גם איילת שקד שהייתה בקואליציה חתומה עליו).
מקרה נוסף שבו הצעת חוק התקבלה בדרך דומה, הוא התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שבסופו של דבר הפכה לחוק שעות עבודה ומנוחה. הצעת החוק נועדה לאפשר לכל עובד לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי הקבוע בחוק, ולא רק למי שמקפיד על שמירת מצוות שבת וכשרות.
ההצעה הוגשה על ידי ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) מהאופוזיציה וח"כים נוספים – הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעה בקריאה טרומית, אבל זמן קצר לפני ההצבעה החליטה הקואליציה לאפשר חופש הצבעה. ההצבעה התקבלה בקריאה טרומית בתמיכה גורפת של 56 ח"כים ו-2 מתנגדים, ובסופו של דבר הפכה לחוק.
גם בעבר היותר רחוק נרשמו רק דוגמאות בודדות לחוקים שעברו תוך מתן חופש הצבעה לחברי הקואליציה. כך למשל במקרה של הצעת החוק שהוביל ח"כ לשעבר אורי אבנרי על ביטול האיסור על יחסים הומוסקסואליים. הנהלת הקואליציה החליטה לאפשר חופש הצבעה על הצעת החוק הפרטית של אבנרי, אך ההצבעה לא התקבלה בקריאה טרומית.
לפני אישור החוק בממשלה, נרשם עימות בין השר הורוביץ לשרת הפנים שקד: "אני רוצה לומר שזה חוק גזעני ומיותר", פתח הורוביץ, "עברה יותר מחצי שנה שהוא לא בתוקף ולא קרה שום דבר. לא ראיתי נהירה, לא ראיתי קריסה, לא כלום". שקד ענתה: "שר הבריאות, אני מוכנה לתת לך את הנתונים". הורוביץ השיב לשקד: "אני מכיר את המספרים. אם היית מאשרת בקשות בזמן הזה ולא מקפיאה הכל - לא היינו צריכים בכלל את החוק. חבל מאוד שהגענו לרגע הזה בגלל ההתנהלות של שרת הפנים".
גם ברע"ם תקפו בחריפות את כוונתה של איילת שקד לאפשר חופש הצבעה, כדי להעביר את חוק האזרחות יחד עם קולות מהאופוזיציה. ח"כ ווליד טאהא כתב בחשבון הטוויטר שלו כי חופש ההצבעה בחוק, אותו הוא מכנה "גזעני", פירושו חופש הצבעה מלא על כל חוק שיעלה. במפלגה מאמינים כי ללא חופש הצבעה - החוק עתיד ליפול במליאה שוב.