בדרך להגבלת כהונה? ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) פה אחד את החוק שיגביל את כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים רצופות בלבד. בהצעת החוק שיזם שר המשפטים גדעון סער נכתב כי היא לא תחול רטרואקטיבית ולא תהיה תקפה לראשי ממשלה שכיהנו בעבר, כמו גם לבנימין נתניהו שעמד בראשות הממשלה 12 שנים ברציפות.

בנימין נתניהו נואם בכנסת (צילום: ‏אוליבייה פיטוסי, פלאש/90 )
כיהן 12 שנים ברציפות, החוק לא יחול עליו|צילום: ‏אוליבייה פיטוסי, פלאש/90

בדיון ביקשו כמה שרים שהגבלת הכהונה תהיה על 8 שנים ברציפות ולא במצטבר. לבסוף הוחלט שזה יהיה מצטבר, אלא אם יהיו באמצע 3 שנות צינון לפחות. כבר בסוף חודש אוגוסט הנחה יו"ר תקווה חדשה את הדרג המקצועי במשרדו להתחיל בהכנתו של תזכיר חוק, מהלך שנחשב לאחת מהבטחות הבחירות שלו לכנסת.

בפוסט שכתב בחשבון הפייסבוק שלו ציטט שר המשפטים את ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל שאמר כי "שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה והוא מוליד שחיתות". עוד כתב סער: "בדיוק כפי שהבטחתי בבחירות אישרנו כעת פה אחד בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלי להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים. הגבלת כהונה (במקום כהונה ללא הגבלה) היא עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו".

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

למרות כהונתו הארוכה של נתניהו, במבט היסטורי והשוואתי ישראל אינה סובלת מהיעדר תחלופה קיצוני בשלטון, כך מסבירים ד"ר אסף שפירא וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כהונתו נתניהו, יחד עם זו של דוד בן גוריון, הן היוצאות מן הכלל. מלבד בן-גוריון ונתניהו, אף ראש ממשלה לא הגיע לתקופת הכהונה המרבית לפי תזכיר החוק. יצחק שמיר, יצחק רבין ומנחם בגין כיהנו פחות מ-7 שנים; לוי אשכול, גולדה מאיר ואריאל שרון פחות מ-6 שנים; וכל השאר פחות מכך.

מתנועת הליכוד נמסר: "ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו. דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה, אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם".

בנימין נתניהו, גדעון סער (עיבוד: אוליבייה פיטוסי, דוד כהן, פלאש 90)
גדעון סער, בנימין נתניהו|עיבוד: אוליבייה פיטוסי, דוד כהן, פלאש 90

 עוד הוסיפו כי "כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל".

"הבטחנו - קיימנו", צייץ ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בטוויטר שלו. "אישרנו היום בממשלה הגבלת כהונה לשתי קדנציות". לציוץ הוסיף לפיד סרטון ובו לקט קטעים מנאומים שבהם דיבר על חשיבות החוק.

שר הביטחון בני גנץ בירך את שר המשפטים סער ואת ועדת השרים לחקיקה על קידום החוק. "זה חוק נכון וראוי", כתב. "שלטון ארוך מדי מביא לסיאוב ועשוי להביא גם לשחיתות. ההגבלה תשפר את הממשל התקין ותשרת את אזרחי ישראל. נעשה כל מה שנדרש בכדי שהצעת החוק תקודם ותיכנס לספר החוקים בהקדם".

מי כיהן בעולם יותר מנתניהו?

גם אם נבחן רק את העשורים האחרונים – קשה לטעון שישראל סובלת מהיעדר תחלופה קיצוני בראשות הממשלה. מאז 1996 כיהנו בישראל 5 ראשי ממשלה. אם ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט יסיים את כהונתו ב-2023, משך הכהונה הממוצע של ראשי ממשלה מאז 1996 יעמוד על מעט יותר מ-5 שנים. משך הכהונה הרצופה הממוצע יעמוד על כ-4.5 שנים.

מחקר מהשנה שעברה שבדק 21 דמוקרטיות פרלמנטריות מבוססות, מצא שמשך הכהונה הממוצע של ראשי ממשלה בתקופה זו היה כמעט זהה לישראל – 4.4 שנים. אפילו כהונתו של נתניהו אינה קיצונית במבט השוואתי – אפשר למצוא לפחות 11 ראשי ממשלות בדמוקרטיות פרלמנטריות שכיהנו תקופות רצופות ארוכות יותר בשלטון.

פרופ' עופר קניג עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי "הדוגמה העכשווית הבולטת היא קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שנמצאת בשלטון ברציפות מאז 2005 וצפויה לעזוב בקרוב את תפקידה. מרק רוטה ההולנדי מכהן כראש ממשלה מזה 11 שנים, והבחירות הפרלמנטריות הבאות צפויות להתקיים רק ב-2025. גם בקנדה מכהן סטיבן הרפר  השלים כמעט עשור בשלטון (2015-2006) ובניו זילנד כיהנו בתקופה האחרונה שני ראשי ממשלה למעלה משמונה שנים: הלן קלרק (2008-1999) וג׳ון קי (2016-2008). גם בתקופות קודמות בלטו פרקי כהונה רציפים של למעלה מעשור – כמו אלו של מרגרט ת'אצ'ר (בריטניה, 1990-1979) ופייר טרודו (קנדה, 1979-1968)".