הממשלה אישרה הבוקר (שני) את תקציב המדינה לשנים 2022-2021. אחרי 3 שנים שבהן לא אושר תקציב ובתום מרתון דיונים שנמשך לאורך הלילה, הגיעו השרים להסכמות על עיקרי הנושאים שיזכו לטיפול. התקציב עוד דורש את אישור הכנסת, אך מההודעה הרשמית של משרד האוצר עולה כי הוא כולל שורת רפורמות בתחומים רבים ומגוונים. אלו הצעדים שהממשלה תבקש לקדם בשנים הקרובות:
תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה
הממשלה מציע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא, שתתמודד עם החסמים העיקריים בתחום: רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות בעולם; אכיפה שאינה תואמת לנעשה בעולם המערבי, ומחייבת אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים; וחסמים לייבוא מקביל.
במסגרת הרפורמה ניתן יהיה לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בין-לאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה - ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל בכמה פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילתה, וצפויה לחסוך לציבור כ-5 מיליארד שקלים בשנה.
העלאת גיל הפרישה לנשים
גיל הפרישה הנוכחי לנשים בישראל אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה. גיל הפרישה הנמוך לנשים משפיע לרעה על שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ועל מעמדן בשוק העבודה, ומוביל לפגיעה ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות. במקביל, ללא העלאת גיל הפרישה לנשים, הזדקנות האוכלוסייה תוביל לגידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה והוצאות הבריאות של המדינה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי.
על כן, גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65. לצד ההחלטה, יקודמו צעדים רבים שמטרתם היא לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה, יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים.
הצעד ילווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים מבוגרות - הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד.
רפורמה בחקלאות
הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות לייבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים, מה שיביא לקפיצה טכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנה על הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, להגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן ולזמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.
ייעול מערך הכשרות
תוכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות, לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל. צעד זה עתיד להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
הצעד יביא לביטול של המונופול הקיים כיום, וייצור תחרות שתביא הן להוזלת המוצר באופן ישיר והן לשיפור השירות הניתן לבתי העסק הכשרים בישראל. במסגרת התוכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות הכשרות לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, ללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים שבו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר.
תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה
הממשלה מבקשת לחוקק את חוק יסודות הרגולציה, שבמסגרתו תוקם רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית וביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחיה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. התוכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% בתוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקלים.
התנעת פרויקט המטרו בגוש דן
במסגרת התקציב, הוחלט על קידום הנושאים הבאים:
1. מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לתושבי האזור.
2. יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלוח הזמנים הנדרש למשק ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והיערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות; הסרת חסמי תכנון ורישוי; ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תיאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחיה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.
3. הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.
בנקאות פתוחה
החוק החדש שמקודם בתקציב יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות אילו שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.
זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, לצד צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל: הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים והקמת מאגר נתוני אשראי.
אגרות תחבורה ציבורית
על רקע המשבר התחבורתי המחריף ובפרט בגוש דן, ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל משנת 2024 תחל גביית תשלום (אגרת גודש) עבור הכניסה לגוש דן בשעות העומס. התוכנית תציב בפני אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה, תוך הפנמת העלויות החיצוניות הכוללים אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים. בזכות האגרה, השימוש בכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא, ולמאות אלפי אנשים את ההזדמנות להגיע למרכזי התעסוקה בתוך דקות בודדות.
ההכנסות מהאגרה יממנו תוכנית חומש בשווי של כ-2.7 מיליארד שקלים. כמו כן, תתוקצב תוכנית פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית. תוספת התחבורה הציבורית הצפויה תביא לשיפור באיכות הנסיעה, להאצת מהירות הנסיעה ולהגברת תדירות הקווים.
אימוץ דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות
בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030, וכדי להגדיל את שיעור התעסוקה ואת פיריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולבצע רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית. הצעד יוביל לכך שההכשרות יהיו איכותיות יותר, יופעלו בשיתוף המעסיקים והמגזר הפרטי ויותאמו לצרכים במשק.
תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך
משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, המכירים מקרוב את התלמיד ואת צרכיו הייחודיים. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: במישור התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים.
משרד החינוך יתאים את הסמכויות למנהלים בהתאם למאפייני בית הספר, תוך מדידת תפוקות והתאמת מענים. התוכנית תיושם באופן הדרגתי, כך שתוך 4 שנים היא תחול בפריסה ארצית. התוכנית מצטרפת למגמה העולמית המרכזית בעולם החינוך בשנים האחרונות, ובממשלה מקווים שהיא תקדם את מערכת החינוך בישראל.
הסבת משרדים למגורים
ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מטרים רבועים שמיועדים לתעסוקה ולמסחר, אך אינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לנוכח עודף ההיצע הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי ישראל, וכן בשל הצורך להגדיל את היצע הדיור וייעול השימוש בקרקע במיוחד באזורי הביקוש, מציעה הממשלה להסב עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות, המכונות "מיקרו יחידות". הצעד יגביר באופן בולט את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, יענה על הצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה עבור האוכלוסייה הצעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.
רישוי עסקים
בישראל ישנם כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים בידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון וללא בחינת העלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן רב, באופן שפוגע בעסקים ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי, מבקשים השרים להקים ועדה לרישוי עסקים, שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות, תפעל להוזיל את עלויות דרישות הרישוי ולקצר את ההליכים עבור העסקים.
יצוא קנאביס
בשנים האחרונות התרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי לישראל יש יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המחקר והפיתוח, הידע והרגולציה בתחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בין-לאומי. יחד עם זאת, נראה שלנוכח חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש.
מטרת ההחלטה לקידום יצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא. בכך יתאפשר לפתח את התעשייה בישראל בפרט, ואת הכלכלה הישראלית ככלל.
קידום דיגיטציה לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירות לציבור
כדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי:
1. התאמת החקיקה לעידן הדיגיטלי - רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי. הצעד צפוי לייעל את עבודת הממשלה ולחסוך למשלם המיסים עד 200 מיליון שקלים בשנה, ולהפחית בירוקרטיה לאזרחים ולעסקים.
2 האצת המעבר הממשלתי לענן הציבורי - האצת מעבר הממשלה לענן דיגיטלי ציבורי על בסיס מכרז "נימבוס", שבו זכו אמזון וגוגל. האצת המעבר תתבצע באמצעות קביעת אסטרטגיה ממשלתית שתוביל לפיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי בסטנדרטים אחרים וזאת תוך קביעת מנגנון המימון לטובת הנושא.
רגולציה בכבאות
רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות באש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. הדרישות מתמקדות בכמה תחומים עיקריים: בתי עסק עם רישיון, בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ובנייני מגורים.
כיום קביעת הרגולציה מתבצעת בידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות. אכיפת הרגולציה והערעור עליה נעשית גם כן בידי רשות הכבאות. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לזו הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.
מעבר לאנרגיה ירוקה
במטרה לעודד מעבר לאנרגיה "נקייה" באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק, ומעבר לתחבורה חשמלית והגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בין היתר, הוחלט על:
1. הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת
2. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלית
3. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה